...עכשו כבר קשה מאד שיתקרב עוד אחד אות רו בענין המליצה [הינו בעלי לשון ומליצה] אמר שהאדם כשנפטר, נעשה תכף מליץ כמו שכתוב: "אם יש עליו מלאך מליץ אחד". כי באמת מליץ הוא גם כן בחינת לשון ומליצה ממש. כי גם המליץ שרוצה להמליץ וללמד זכות על אחד הוא צריך לומר מליצתו בדרך מליצה. כי זה הרוצה ללמד זכות אם יאמר אלו הדברים ממש בלשון אחר או בסגנון אחר לא יפעל בדבריו למצא זכות רק כשאומרים בדרך מליצה באפן שיקבלו דבריו. ובשביל זה נקרא מלמד זכות מליץ כי צריך לומר בדרך מליצה. ואפילו תתקצ"ט באותו מלאך וכו' כמו שאמרו

..... ובפועל זה אומר, שמצד האמת באמת, מי שרוצה להשיג את מה שיש מעל השכל, הוא חייב לעבור עם אמונה את השאלות של החלל הפנוי. והדבר הזה מסוכן ביותר והוא גשר צר מאוד מאוד. אך האדם חייב לעבור אותו עם אמונה כדי להשיג את האין סוף... ומצד אחד מי שרוצה שאמונתו תהיה שלמה, עליו לעיין דייקא בעניין של החלל הפנוי ולעבור אותו עם אמונה. אך מצד שני החלל הפנוי הוא כמו ביצה טובענית שאף אחד לא יכול לעבור אותה... כי באמת כל באיה לא ישובון. כי כדי להכנס לשם לשם כך צריך שכל, כי בלי שכל לא ניתן להבין את עניין החלל הפנוי ואת

...הפנוי. וגם לרבי נחמן מברסלב עצמו וגם לשום בריה אנושית אין תשובה לשאלות האלו, כמ"ש רבי נחמן מברסלב עצמו. אך הצדיק מחמת זה שיש לו שכל כ"כ גדול, מחמת זה אין לו בכלל את השאלות האלו. כי השורש של כל השאלות האלו, הוא הצמצום של השכל האנושי בלבד. אך הצדיק שיש לו שכל על אנושי, בשכל שלו השאלות האלו לא נכנסות בכלל. כמו שאצל האדם השכל של הצדיק לא נכנס, כך אצל הצדיק הקושיות של האדם בכלל לא נתפסות בשכל שלו. ומאחר שהשכל של הצדיק כ"כ גדול, לכן בהכרח שיהיו עליו קושיות. כי שורש הקושיות שיש גם על הבורא וגם על הצדיק

...מינים בשבועות למוד התורה שהוא בארבעה בחינות, אז ראה ויספר"ה הכינ"ה וגם חקר"ה כנגד המלכות, שהיא בחינת דל"ת, שיוצאת ביום טוב מבין הקליפות כנ"ל והתלמידי חכמים הם בחינת מלכות כמו שאמרו רז"ל: מאן מלכי רבנן כי הם מעלים את המלכות, על כן עקר קדשת יום טוב נעשה על ידם וכשמקבלים קדשת יום טוב, יש לו ענווה ושפלות כנ"ל וזהו: "עקב ענווה יראת ה'", כי יראה הוא בחינת מלכות כנ"ל. ואברהם אבינו טרח גם כן על זה, ורדף ארבעת המלכים, להעלות מהם המלכות ויצא ממנו יצחק וישמעאל יעקב ועשו, כנגד ארבעה בנים אחד חכם וכו' [מן עוד

...הר"ן - אות רלז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר שצריך לזהר מאד לבלי להוציא מפיו דבור של רשעות חס ושלום, אפילו בדרך ליצנות דהינו שלא לומר חס ושלום, על עצמו שיהיה רשע חס ושלום או שיעשה עברה חס ושלום אף שאומר זאת בדרך ליצנות ואין בלבו כלל לעשות זאת אף על פי כן זה הדבור מזיק לו מאד ויכול להכריחו חס ושלום, אחר כך לעשות זאת שהוציא מפיו אף על פי שלא אמרה מלבו רק בדרך ליצנות ועל ידי זה נכשל יהוא המלך על ידי שהוציא מפיו ואמר: "יהוא יעבדנו הרבה" אף על פי שבלבו היה לבלי לעבדו רק אמר זאת בדרך ליצנות כדי להטעות

...וכל המלכים עמדו והסתכלו ותמהו הינו שלחן מלכים, ים החכמה שאגלה חכמה שאפילו וכו' אות פב שנת תקס"ז ברסלב פרשת ויחי אחר שהייתי מקדש הלבנה בעצמי ואמר לי אם הייתם שמחים היה טובה גדולה להעולם. אחר כך ספר זאת שראה בחלום היו הולכים חילות רבות מאד והיו פורחים אחריהם צפרים רבים מאד גזמא גדולה ושאלתי לאותו שאצלי על מה הם פורחים הצפרים שאחריהם ואמר לי שהולכים לעזר לאותן החילות. ושאלתי איך יעזרו להם והשיב לי שהצפרים האלו מניחין מעצמם לחה שעל ידי אותה הלחה נסתלקים שכנגדם ובזה הם עוזרים לאותן החילות. והיה קשה לי

...אדם ואדם לפי מדרגתו נמצא שלכל אדם וכל בריה יש לו צמצום וגבול מיוחד בהשגת אלקותו יתברך לפי מדרגתו שעד זה הגבול מותר לרדוף מחשבתו להשיג ממנו יתברך, לא יותר וזה בחינת שדי, שדרז"ל שיש די באלקותו לכל בריה היינו שכל בריה ובריה יש לו די וגבול וצמצום באלקותו היינו בידיעת אלקותו היינו שכל בריה ובריה יש לו די וצמצום וגבול מיוחד בפני עצמו בידיעת אלקותו כפי מדרגתו וזהו שיש די באלקותו לכל בריה] וזה בחינת: "ושמתיך בנקרת הצור", הנאמר במשה בעת שזכה לראות ולהשיג מה שהשיג הינו שהבטיחו השם יתברך להגן עליו שיהיה נסתר

...מביאות אותו לאמונה. אפילו ההתקרבות לרבי נחמן היא תלויה בחקירות. דהיינו האדם חוקר ומגלה כי רבי נחמן הוא האמת וכל השאר הם שקר ולכן הוא מתקרב לרבי נחמן. כך שבכל מקרה חקירות הן אלו שמקדמות את האדם להתקרב גם להשי"ת. הרי אברהם אבינו הכיר את בוראו באמצעות חקירות! הוא חקר על השמש ועל הירח וכולי, וכך הוא הסיק מבחינה שכלית שיש בורא לעולם. אז האם אברהם אבינו עסק בחקירות? כמו כן אברהם אבינו ובניו החזירו באותם ימים את האנשים בתשובה, באמצעות חקירות! כי אברהם למד וידע את כל ענייני העבודה זרה, והיו לו 400 מסכתות

...השמחה כנ"ל כי כל מיני חולאת כלולים ביוד מיני דפקין וכן כל מיני נגונים כלולים ביוד מיני נגינה וכפי קלקול השמחה והנגון, כן בא חולאת כנ"ל וגם חכמי הרופאים האריכו בזה שכל החולאת על ידי מרה שחרה ועצבות והשמחה היא רפואה גדולה ולעתיד תתגדל השמחה מאד ועל כן אמרו רבותינו זכרונם לברכה . 'עתיד הקדוש ברוך הוא להיות ראש חולה לצדיקים לעתיד לבוא' דהינו שיעשה מחול לצדיקים, והוא יתברך יהיה ראש חולה כי שכינה למעלה מראשותיו של חולה כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה, שנאמר: "ה' יסעדנו על ערש דוי" כי אין להחולה שום חיות

...פרשת נח נכנסנו אליו בלילה כדרכנו תמיד ענה ואמר: מה שאני עושה עמכם הוא דבר קטן לפני זה אתם צריכים לעשות [כונתו: הינו מה שהוא עוסק עמנו להכניסנו ולקרבנו לעבודתו יתברך אפילו זאת הוא דבר קטן לפניו וזה הדבר אנחנו צריכים לעשות לקרב בני אדם לעבודת השם יתברך אבל הוא בעצמו יש לו עבודה גבוהה מזה] והייתי עומד ומשתומם כמתמיה כי כפי הנראה לדעתנו אין עבודה גבוהה מזו לקרב בני אדם להשם יתברך ענה ואמר יש נשמות ערטלאין שאין יכולין לכנס בגוף כלל וגדל הרחמנות שעליהם גדול ועצום מאד מאד יותר מעל החיים כי הם כבר נכנסו

...לו האיש שפתר לעצמו שיהיה לו היום יריד טוב וירויח ממון. השיב לו רבנו זכרונו לברכה כן דברת שאש מרמז על ממון כי כסף במלואו גימטריא אש כזה כ"ף סמ"ך פ"א עולה מכון אש אות תרא ספר עם אחד מצדיק מפרסם ושבח אותו לפני רבנו זכרונו לברכה שמשבר כל התאוות שהם אכילה ושתיה. שאל אותו רבנו זכרונו לברכה אבל זאת התאוה איך הוא אוחז השיב לו מי יודע זאת. ענה רבנו זכרונו לברכה ואמר אבל באמת העקר הוא רק התאוה הזאת כי שאר כל התאוות בקל יכולים לשברם ועקר מעלת הצדיק היא כפי קדשתו בתאוה הזאת כשזוכה לשברה לגמרי אות תרב שמעתי

...לו כל מה שצריך לעשות ולעבד ולהשיג בזה העולם וכיון שיצא לאויר העולם מיד נשכח מאתו כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה והשכחה היא בחינת אבדה, כמו שקראו רבותינו, זכרונם לברכה, את השוכח אובד כמאמרם, זכרונם לברכה: 'מהיר לשמע ומהיר לאבד' וכו' וצריך לחזר ולבקש אבדתו והאבדה שלו היא אצל הצדיק כי הצדיק חוזר על אבדתו עד שמוצאה ואחר שמוצאה חוזר ומבקש אחר אבדות אחרים עד שמוצא גם אבדתם עד שמוצא האבדות של כל העולם על כן צריך לבוא להחכם לבקש ולהכיר אבדתו, ולשוב לקבלה אצלו אך הצדיק אינו משיב לו האבדה עד שידרשנו אם אינו

...הפוסקים הזהיר מאד מאד ביותר מכל הלמודים וראוי ללמד כל הארבעה "שלחן ערוך" כלם מראשם עד סופם כסדר אם יכול ללמד כל הארבעה שלחן ערוך עם כל הפרושים הגדולים מה טוב ואם לאו על כל פנים ילמד כל הארבעה "שלחן ערוך" הקטנים והוא תקון גדול מאד מאד כי על ידי חטאים נתערב טוב ורע ועל ידי למוד פוסק שמברר הכשר והפסול המתר והאסור הטהור והטמא על ידי זה נתברר ונפרש הטוב מן הרע וכמבאר במאמר ראיתי מנורת זהב ובשאר מאמרים מעלת למוד הפוסקים ואמר: שכל איש ישראלי מחיב ללמד בכל יום ויום פוסקים ולא יעבר ואף אם הוא אנוס ואין לו

...שמאמין שכל דבריהם ומעשיהם אינו פשוט, ויש בהם רזין על ידי כן מלביש את הקשת בלבושין דנהירין אזי: "וראיתיה לזכר ברית עולם" כי הצדיק הוא בחינת קשת כמו שאמר רבי שמעון בן יוחאי לרבי יהושע בן לוי: הנראה קשת בימיך וכו' ואיתא בזוהר הקדוש: 'מי שעובדוי לאנהרא בהון מטרוניתא ולמפשט מנה לבושין דקדרוניתא דפשטין ולקשטא בלבושין דגונין נהירין דרזין דאוריתא מה כתיב בה ? "וראיתיה לזכר ברית עולם" דאור רז אתקרי ובההיא זמנא סלק מנה רגזא דבריה 'וחמת המלך שככה' גם מי שעושה לבוש נאה לצדיק על ידי זה נמתק הדינים גם זה בחינות

...רואה את הכתר של המלך שכבר נמצא שם כל הזמן, ואז הוא מקבל את פרנסתו. כמו כן יש להבין, כי עניין הפרנסה שרבי נחמן מברסלב מדבר עליו בתורה הנ"ל, אין פירושו פרנסה של ממון כפשוטו, כי לזה יכול לזכות האדם גם בלי לראות את המלך עם הכתר. רבי נחמן מברסלב מדבר על פרנסת הנשמה ורפואתה, שזה כמובן העיקר והתכלית של האדם. ולזה זוכה האדם רק כאשר הוא עושה את כל הבירורים וזוכה לראות את המלך עם הכתר. ועניין הכתר של המלך, הוא השגת האין סוף דרך הכתר. וכעין העניין של מעשה ממלך עניו וכולי. כי השגת הכתר, היינו השגת האין סוף

שיחות הר"ן - אות ריח - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה והתלוצץ מאד מהמחקרים שאומרים שיש בהלבנה ישוב כמו על הארץ הזאת על שרואין שם בתוכה כמו אילנות ושאר ברואים שבזו הארץ והיה מתלוצץ מזה ואמר שהוא שטות גדול כי הלבנה הוא כמו אספקלריא שכל דבר שעומד כנגדו נראה בתוכו ועל כן נראה בתוך הלבנה דברים שבזאת הארץ אבל באמת אין שם דבר מאלו הברואים והבל יפצה פיהם של המחקרים

...שאין מניחין אותו לילך להצדיק האמיתי לקבל תקון הוא רק מה שמדיחין ומסיתין אותו מזה ומבלבלין אותו בכפירות והסתות שאין בהצדיק ממש. כי גם שם בין המלאכי חבלה והקליפות יש מתנגדים גדולים כמו בזה העולם. על כן העקר לקח זאת בדעתו לבלי להניח עצמו לפתות ולהסית אותו שם רק יעמד על דעתו שם בחזק לילך דיקא להצדיק האמת ואז בודאי יניחוהו. ושמעתי שאמר גם שם צריכין חזוק אמונה בהצדיק. וספר מעשה על זה מה שארע בארץ ישראל אצל הצדיק רבי מנדל מויטפסק עם אחד מאנשיו שמו רבי נח שנפטר על הספינה וכו' אות שי אמר כמה צלם אלהים היו

...לד - ויחד יתרו על כל הטובה "ויחד יתרו על כל הטובה" כי אצל סתם בני אדם אין השמחה של כל הטובות ביחד כי יש חלוקים רבים בענין השמחה למשל כשבאין על חתנה יש מי ששמח מן האכילה שאוכל, דגים ובשר וכיוצא ויש אחד, ששמח מן הכלי זמר ויש ששמח מדברים אחרים כיוצא בהם ויש ששמח מן החתנה עצמה כגון המחתנים, שאינן משגיחים על אכילה ושתיה רק שמחים מן החתנה עצמה וכיוצא שאר חלוקים אבל אין אדם שיהיה שמח מכל השמחות ביחד ואפילו מי ששמח מכל הדברים הנ"ל אף על פי כן אין השמחה מכל הדברים ביחד רק מכל אחד בפני עצמו בזה אחר זה גם

...תשמעו זה כלל גדול בעבודת השם שלא ישים לנגד עיניו כי אם אותו היום הן בעסק פרנסה והצטרכותו צריך שלא יחשב מיום לחברו כמובא בספרים וכן בעבודתו יתברך לא ישים לנגד עיניו כי אם אותו היום ואותו השעה כי כשרוצין לכנס בעבודת ה' נדמה להאדם כאלו הוא משא כבד ואי אפשר לו לשא משא כבד כזו אבל כשיחשב שאין לו רק אותו היום, לא יהיה לו משא כלל וגם שלא ידחה את עצמו מיום ליום לאמר מחר אתחיל, מחר אתפלל בכונה ובכח כראוי וכיוצא בזה בשאר העבודות כי אין לאדם בעולמו כי אם אותו היום ואותו השעה שעומד בו כי יום המחרת הוא עולם

...וקרקסיאות, שילמדו בהן תורה ברבים' שנאמר "ונשאר גם הוא לאלקינו" וכו' כי ישראל מעלין ומנשאין כל המקומות הנפולין ועל כן נקראין ישראל בגלות, בני הגולה כי אף על פי שאחר כך הם נעשים אדונים, ומקימין ומנשאין ומעלין הכל אף על פי כן בתחלה הם בגלות כי אף על פי כן הם נע ונד בגלות אבל אחר כך הם מעלין ומנשאין הכל כנ"ל ועל כן נקראין בני הגולה כי זה אותיות גולה ראשי תבות: ונשאר גם הוא לאלקינו כי אחר כך הם מעלין ומנשאין הכל, בבחינת 'ונשאר גם הוא לאלקינו' כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'עתידין בתי תרטיאות וקרקסיאות'