...בהדבור הם מבינים כונתו וראה גם כאן breslev.eip.co.il/?key=303 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לא - אית לן בירא בדברא הרב צריך גם כן שיהיה לו שני כחות שיש להתורה סם חיים וסם וכו' באפן שיהיה אפשר להמתקרב אליו לקבל כרצונו "צדיקים ילכו, ופשעים יכשלו" אם הוא משתוקק לעבודת השם יתברך יוכל לקבל מהרב דרך ישרה לעבד את ה' ואם לאו וטינא יש בלבו יוכל גם כן למצא בהרב דבר שיקצץ בנטיעות ויכפר בכל, חס ושלום. וראה גם כאן breslev.eip.co.il/?key=41 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יב - תהלה לדוד בשעה שהגיד הצדיק התורה שבעל פה

...מפי הצדיק האמת שהוא דבור אמת ובפרט כשרואה אותו אז: "והיו עיניך רואות את מוריך" הוא מקבל בחינות הפנים של הצדיק ובחינות שכלו ונשמתו כי זה הצדיק מניח שכלו בתוך זה הדבור שמחדש והוא מקבל זה הדבור נמצא שמקבל שכלו וזה גם כן בחינות הנשמה, כי הנשמה היא בחינת השכל כמה שכתוב: "ונשמת שדי תבינם" וכן מקבל פנים שלו כי הדבור שהוא מדבר הוא אמת ואמת הוא הפנים של כל הפנים דקדשה בבחינות "מבקשי פניך יעקב סלה", בחינות: "תתן אמת ליעקב" נמצא זה שמקבל דבור מפי הצדיק מקבל פניו ושכלו ונשמתו ונחקק ונצטיר בדעתו דמות דיוקנו

...והוא מבלה ימי חייו בטוב תמיד כי כשהולך לו כראוי ויש לו טוב בודאי טוב לו ואפילו כשאינו כך [דהינו שאין מתנהג לו כסדר ויש לו יסורים חס ושלום] גם כן טוב כי הוא בטוח שאף על פי כן השם יתברך ירחם עליו להבא וייטיב אחריתו כי מאחר שהכל מאתו יתברך בודאי הכל לטובה אבל מי שאין לו אמונה חס ושלום חייו אינם חיים כלל כי תכף כשעובר עליו איזה רעה שוב אין לו שום חיות כי אין לו במה לנחם עצמו כלל מאחר שאין לו אמונה כלל ואין לו שום חיות ושום טוב מאחר שהולך בלי השם יתברך ובלי השגחה רחמנא לצלן אבל על ידי אמונה מה טוב ויפה

...שיש לו דבר סתר ותפסו אותו שיגיד להם ועשה בחכמה או בגבורה ונמלט מידם השלישי עבר שם ועמדו עליו גם כן והבינו בו שיש לו סוד, ותפסו אותו והיו מענים אותו בכמה וכמה ענויים הרבה מאד וכל מה שעשו לו ענויים ויסורים וצרות גדולות והוא לא הגיד דבר ועמד בנסיון ולא גלה הסוד עד אשר ראו שאין מועיל לו שום דבר והניחוהו [כי חשבו מסתמא אינו יודע כלל] ועבר ובא להמלך והיו חוקרים למי מהשלש הנ"ל מגיע שכר יותר קצתם אמרו, להראשון מגיע יותר, שעשה בחכמה להעלים לגמרי קצתם אמרו, להשני מגיע יותר שכבר עמדו על דעתו ואף על פי כן נמלט

...הארת הידים הינו בחינת המחאת כף ואז נתבטל העבודה זרה, הינו הכפירות וזה בחינת: "ויהי ידיו אמונה" נמצא, שעל ידי הצדיק הינו בחינת רוח שבלב נתגלה הארת הידים והרגלים הינו בחינת רקודין והמחאת כף ונתבטל הגאוה והכפירות ונתרבה האמונה ואז נתקים: "רגלי עמדה במישור" שהוא בחינת אמונה כי המינות היא בחינת נטיו רגלי כמ"ש "כמעט נטיו רגלי" שנאמר שם על שהשיאו לבו למינות, כמבאר שם ו"רגלי עמדה במישור" מורה על אמונה ואז נתקים "ויהי ידיו אמונה" ז. והתורה היא גם כן בחינת ידין ורגלין כי יש בהתורה נגלה ונסתר נגלה הוא בחינת

...מוהר"ן ח"א - תורה קד - בשביל שאמר משה לבני גד תרבות אנשים חטאים [לשון החברים] איתא במדרש 'בשביל שאמר משה לבני גד תרבות אנשים חטאים נענש שבן בנו עבד לפסל מיכה' והדבר קשה, מה ענין זה של תרבות אנשים חטאים לענש שלו שיעבד בן בנו עבודה זרה 'כל הדר בחוץ לארץ כאלו אין לו אלוה' ואמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'החושד בכשרים לוקה בגופו' ומשה היה חושד אותם שבני ראובן ובני גד אינם רוצים בארץ ישראל שום חלק נמצא שאין להם אלוה בשביל זה נענש בבן בנו שלא היה לו אלוה כי הם כשרים היו בדבר כי רצו לטל חלק בארץ גם כן כמוב

...שלהם שהיה עד עתה בהעלם אך זה ההתגלות של ההתקשרות שנתגלה בעת התנאים הוא בבחינת: "והחיות רצוא ושוב" כי בשעת השדוך נתגלה ההתקשרות ותכף ומיד נתעלם כי אחר כך נתפרדין ונתרחקין כי עדין היא אסורה עליו עד החפה נמצא שבשעת השדוך נתגלה אור האחדות שלהם שהיה עד עתה בהעלם ותכף ומיד נתעלם כנ"ל בבחינת 'והחיות רצוא ושוב' כנ"ל ובשביל זה שוברין כלי חרס בשעת התקשרות השדוך כי כתיב "והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק" פרוש כאור היוצא מן החרסין דהינו הניצוץ שיוצא בשעה ששוברין כלי חרס שהוא רק לפי שעה ועל כן בשעת התקשרות השדוך

...ביראת שמים כשאחד מדבר עם חברו ביראת שמים נעשה אור ישר ואור חוזר ולפעמים מקדים האור חוזר קדם האור ישר כשהמקבל יש לו מח קטן ואין יכול לקבל דברי חברו כי אז קדם שמקבל חברו ממנו שזהו בחינת אור ישר קדם לזה מקבל הוא מחברו ואזי האור חוזר קדם לאור ישר כי כשמדברין עם חברו ביראת שמים אף שאין חברו מקבל ממנו אף על פי כן הוא מקבל התעוררות מחברו כי על ידי ההכאה שיצאו הדבורים מפיו לחברו על ידי זה חוזר האור אליו [וזהו בחינת אור חוזר ממש המובא בכתבים עין שם]. כמו מי שמכה בכתל שחוזר הדבר אליו כמו כן כשמדבר לחברו אף

...ומדוע אנו רואין בחוש הראות שיש בהם צדיקים אשר מזגם וטבעם טובה מאד, וטובים המה לכל ויש אשר הוא צדיק אמת ואין מזגו וטבעו נוחה עם המון עם ולפעמים נראה ממנו כעס וקפידה הנה ידוע שכל צדקת הצדיקים הוא לוקח מאור התורה כי היא המורה דרך וממנה לקחה צדקתו והנה הצדיק אשר השיג מאור גדול ממאור התורה ומעשיו גם כן בשוים לפי השגתו בתורה אזי צדקתו ותורתו שניהם מתישבים בשובה ונחת לפיכך דעתו נוחה עם הבריות והצדיק אשר אור חכמת התורה שהשיג גדלה מאד ממעשיו אזי התורה מרתחת בו האש הקדושה של התורה ואי אפשר שתהא דעתו נוחה

שיחות הר"ן - אות רעא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר: הלא החנוני דרכו להקיף בהקפה, שיתנו לו לאחר זמן ומדוע לא יאמר האדם איזה קפיטליך תהלים או ללמד או לעשות שאר מצוות, ויהיה מנח ומוכן אצלו לעת הצרך ?! כי יהיה זמן שיצטרך לזה, שיגבה שכרו ופעלתו ומדוע לא יהא כהחנוני שנותן סחורה בהקפה וכו' ?! ולא שמעתי שיחה זו בעצמי מפיו הקדוש רק מפי אחר וכפי הנראה שהיה בזה שיחה נאה ולא זכיתי לשמעה

...והצדיק הנ"ל היה מתפלל תמיד להשם יתברך באשר שהוא היה מבטיח שיהיה הבן מלך כלו מאבנים טובות, ולא היה כן והיה טוען להשם יתברך: האם עשיתי זאת בשביל כבודי? לא עשיתי כי אם בשביל כבודך ועכשו לא נתקים כמו שאמרתי ובא הצדיק להמלך והיה מתפלל ולא הועיל והודיעו לו שהוא כשוף והצדיק הנ"ל היה גבוה למעלה מן כל הכשפים ובא הצדיק והודיע להמלך שהוא כשוף ושהשליכו הכשוף למים ואין תקנה להבן מלך כי אם שישליכו המכשף שעשה הכשוף למים אמר המלך: אני נותן לך כל המכשפים להשליכם למים כדי שיתרפא בני ונתיראה הבת מלכה ורצתה אל המים

...עצמו בכחות לשבר ולהשליך את עניני קטנות הנ"ל כי כבר היה קשה עליו להשליך זאת מחמת גדל הרגילות כל כך היה נכנס בהקטנות בתחלה גם אחר כך כשבא מארץ ישראל היה חדוש נפלא בענין זה ועצם הפלגת גדלת חכמתו בענין זה עמק עמק לא נשמע ולא נראה כזאת כי זה ידוע שקדם שיוצאין מדרגא לדרגה צריך שיהיה ירידה קדם העליה וכו' ואז צריכין לעניני קטנות להיות איש פשוט לגמרי וכו' והוא זכרונו לברכה מחמת שכל ימיו לא היה עומד בשום פעם על מדרגה אחת רק בכל פעם בכל יום ובכל שעה היה עולה תמיד מדרגה לדרגה על כן היתה חכמתו בענינים אלו גבוה

שיחות הר"ן - אות רג - גדולות נוראות השגתו אמר: התורה שלי גבוה מאד ובכל מקום שאני משתמש עם צרופי אותיות [דהינו הראשי תבות וסופי תבות וצרופים נוראים שמגלה בספריו הקדושים] הוא גדולה ביותר ואמר: הייתי רוצה לילך להלן מן צרופי אותיות אבל אף על פי כן עדין אני מעכב בבחינה זו וגם יש לו נחת מזה כי לפעמים יש דברים שהם סתומים ונעלמים מאד שאי אפשר למצאם כי אם על ידי בחינת צרופי אותיות דהינו בראשי תבות או סופי תבות וכיוצא

...וזה מחמת שזונות מפרכסות. כי התלמידי חכמים הם נקראים רועים וכשיש זונות הם נקראים חס ושלום רועה זונות ורועה זונות יאבד הון. עוד באפן שלישי 'זונות מפרכסות זו את זו. תלמידי חכמים' הינו מתי יהיו תלמידי חכמים מפרכסין זה את זה לא כל שכן כשלא יהיה להם תאוות ממון כלל אות תכח שמעתי דברי צחות בשם רבנו זכרונו לברכה שאמר מיום שכבש הקיר"ה מרוסיא את המדינה נעשה המעות והכסף סיג, והמשקה פאנש. כספך היה לסיגים סבאך מהול במים והבן אות תכט הלצה על החזן דפה ברסלב [מכתב יד] שנסע לטומשפיל על שבת שירה ולא הגיע לשם ושבת

...דינים כידוע ועל ידי שהחכם נותן לו עצה, הוא מרחיב לו, ומאיר בו חכמתו וזה בחינת חסדים כי חסד הוא נהירו דחכמתא, כמו שכתוב בזוהר הקדוש 'אל נהירו דחכמתא' וכתיב: "חסד אל כל היום". גם כתיב: "תשועה ברב יועץ" והצדיק נקרא רב, כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'משה אידי דנפיש זכותה כרבים דמי' גם אם מקבל עצת הצדיק, אף שאחר כך לא עלתה לו יפה מעצתו אזי יודע שהיה רק מהשם יתברך אך אם לא היה מקבל עצת הצדיק היה אפשר שתגיע לו רעה בלי גזר דין של מעלה רק שהוא בעצמו משך על עצמו כמו שכתוב "אולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף

.... תרנגלת מולדת לעשרים ואחד יום וכו', וכנגדו באילן לוז וזהו העצם לוז שיש בערף אדם, שישאר אחר כליון הגוף וממנו יתחדש בנין הגוף בשעת תחית המתים וזהו עקר נחמותינו בחינת 'נחמו נחמו' כנ"ל כי על הגוף נאמר: "שכבי עד הבקר", שהוא עת התחיה והנה בבקר והנה היא לאה הינו עצם לוז הנ"ל, שעל ידה נתבנה הגוף ובשביל שכל כונתו של יעקב היה בשביל רחל נאמר בבני רחל, דהינו יוסף "ולקדקד נזיר אחיו" ובבנימין כתיב "ובין כתפיו שכן" רמז, שעל ידי בחינת לאה שהיא ראשונה יכול לבוא לבחינת רחל קדקד וכתפיו זה בחינת לוז הנ"ל ערף גימטריא

ספר המידות - מוהל חלק א' א. צריך לחזר אחר מוהל צדיק וירא שמים, כי כשהמוהל אינו טוב, יכול להיות שלא יהיה מוליד, חס ושלום, הנמול על ידו. גם על ידי שהמוהל אינו טוב, על ידי זה בא התינוק, חס ושלום, לידי חלי נופל. ב. אשה שאינה יכולה להתעבר, תביט על הסכין של מילה אחר המילה. ג. המוהל נותן הבנה לנמול בלמוד התורה. ד. מצות מילה יש לה כח שיש לבגדי כהן גדול. ה. מי שנולד מהול, בידוע שכח המדמה שלו טוב ויפה. ו. מי שגומל חסד, שם אשר יקרא יתקים, בשביל זה קדם שיקרא שם לתינוק, יגמל חסד, ועל ידי זה יתקים השם.

...מה שכתוב בזוהר הקדוש 'שראה פינחס המ"ם של מות משוטטת אז' הינו כי המ"ם, היא בחינת הסמ"ך מ"ם המשוטט סביב סביב כנ"ל ודע שהשם הנ"ל, הוא שם סאל, ויוצא מפסוק אתה סתר לי מראשי תבות והמם של מצר תצרני הוא בחינת המ"ם הנ"ל בחינת הסמ"ך מ"ם המשוטט סביב המכסה והמסתר הנ"ל, לשלט על האדם כנ"ל ואם, חס ושלום, מוצא מקום לשלט אזי מקבל יותר כח מזה השם כי נצטרף המ"ם להשם סא"ל הנ"ל ונעשה צרוף שמו סמאל על כן צריך להפסיק בין תבות אתה סתר לי, לתבת מצר כדי שלא לעשות צרוף שמו, חס ושלום ואזי כששולט על האדם, חס ושלום, ומקבל עוד

...נפשו ועם כל זה, אם מברך הברכה של הפרי בכונה וביראת שמים אזי יוכל להנצל מזה וגם אם הוא חזק ביותר בעבודת ה' יוכל גם כן להוציא עוד חיות מהפרי ולמצא שם אבדות כי יש דברים אבודים ויש בזה דברים נפלאים, סודות נסתרים ונוראים מאד רזין עלאין והעקר, שהאדם צריך לזהר מזה מאד הינו שלא לאכל פרי, קדם שנתבשלה כל צרכה ודע, כי גם כשמבשלין הפרות בביתו אינו מועיל לזה אבל אם הפרות שלא נתבשלו כל צרכן על האילן הם מנחים איזה זמן, עד שנעשין מבשלין מאליהן בתלוש זה מועיל ומתר לאכלן וזה דומה כמו האדם שהוא יגע והוא מרחף רחיפות

...והוא כלל גדול שבכל הדברים שבעולם ובכל הלשונות הגוים יכולים למצא אל קותו יתברך וכמבאר מזה בדבריו זכרונו לברכה בספריו כמה פעמים וכמו שמביא מאמר רבותינו זכרונם לברכה טט בכתפי שתים פת באפריקי שתים וכו' ועצם גדלת השגת רבנו זכרונו לברכה בענין זה אי אפשר להעריך ולספר אפילו מה שזכינו לראות ולהבין בדעתנו. כי ראינו בחוש ממש שאצלו היה כל העולם כלו פתוח ומגלה והיה רואה בכל דבר התלבשות חיותו יתברך עד שהיה יכול לעשות תורות נפלאות ונוראות מכל הדברים שבעולם. ואי אפשר להאריך ולספר מזה למי שלא זכה לראות זאת בעיניו