...יותר. וגם אצל הצדיק האמת שזוכה להכלל בא"ס, גם הוא זוכה לכך רק על ידי תפילה! ז"א הוא גם לומד תורה, כדי לדעת על מה להתפלל. אך רק על ידי התפילה הוא זוכה להכלל בא"ס, ואז הוא זוכה לגלות תורה חדשה של עתיקא וכולי. אצל אדם רגיל לעומת זאת, יש הרבה חילוקים שונים של תורה ושל תפילה. לדוגמא: תורה לשם שמים ותורה שלא לשם שמים. גם בתורה לשם שמים יש הרבה חילוקים וגם בשלא לשם שמים יש הרבה חילוקים. כמו כן יש חילוקים בין תורה שבנגלה לתורה שבנסתר, ובין תורה הלכה למעשה לבין ספרי מוסר וקדושת המחשבה. כמו כן יש חילוקים

...כמו כן ממש, מה שנחשב לפי שכלנו שבעים שנה ממש הוא בשכל הגבוה למעלה יותר רק רבע שעה [אלא] רק שאין אנו מבינים זאת כי גם בחלום אם היה אחד בא אצלו בשעת החלום והיה אומר לו, שכל זה שנדמה לו שעוברים ימים ושנים שבאמת אינם כלום, והכל הוא רק רבע שעה בודאי לא היה מאמין לו כלל כי לפי הדמיון שבחלום נדמה לו שעוברים ימים ושנים ממש כמו כן ממש, אף על פי שאצלנו לפי שכלנו נדמה שזהו זמן של שבעים שנה בשכל הגדול יותר הוא רק רבע שעה וכן למעלה מעלה שבשכל שהוא גבוה עוד יותר למעלה גם אותו הזמן שבשכל הגבוה משכלנו אינו נחשב

...דע שלפעמים כשנגזר על האדם, חס ושלום, איזה גזרה 'ואף על גב דאיהו לא חזי מזלה חזי' ומחמת זה רוצה להסתיר את עצמו ומזה בא שלפעמים פתאם האדם נוסע לאיזה מקום רחוק זהו כדי להסתיר את עצמו ואף על פי שהוא אינו יודע מזה, עם כל זה הנפש יודעת מזה על כן בא לו רצון לנסע לשם ולפעמים כשבא לשם הוא נתפרסם שם ביותר, ואז יוכל להזיק לו מאד, חס ושלום ומזה היה הסתלקות צדיק גדול מאד שפתאם רצה לנסע לארץ ישראל והוא היה בעצמו יודע מזה שהיה צריך להסתיר את עצמו ונסע על המדינה והיה פרסום גדול, ונסתלק באותו הדרך וכן ארע בזמננו

...תחת הגשר נמצא שם אוצר ונסע לשם ונעמד אצל הגשר וחפש עצות איך לחפור שם כי ביום אינו יכול מחמת העוברים ושבים ועבר שם איש חיל ושאל אותו מה אתה עומד וחושב? וחשב בדעתו שטוב שיספר לו חלומו כדי שהוא יסייעו ויתחלקו וספר לו ענה ואמר לו אוי יהודי טפש מה אתה שם לב לחלומות [הלא גם אני בחלומי חלמתי שיש אוצר מתחת התנור בבית של יהודי אחד שגר כאן וכאן] [והזכיר העיר של האיש ושמו של האיש הזה] היעלה על דעתך שאסע עד לשם בשביל האוצר? השתומם היהודי ונסע לביתו וחפר בהמגיזאן [תחת התנור] שלו ומצא האוצר. אחר כך אמר היהודי

...לעשותו אחר כך למחרתו או לזמן אחר היה עושהו, ואם לאו לאו. ולא היה טרוד ומבלבל כלל לעולם בשום דבר שבעולם. ואי אפשר לבאר ענינים כאלו בכתב כלל אות תלה כשהכניס אותי בהתמדת הלמוד, וצוה עלי וקבע לי שעורים גדולים בכל יום והזהיר אותי שבכל יום אראה לדבר עם בני אדם איזה שיחות וספורים כדי לפקח דעתי. ואף על פי שלא היה היום מספיק לי לגמר השעורים שצוה עלי אף על פי כן אמר שזה מכרח לפקח דעתי בכל יום על ידי שיחה עם בני אדם איזה שעה ביום. וכבר מבאר במקום אחר שהשיחה עם בני אדם היא כמו שנה שהיא ניחא למחין. גם אחר כך

...אחד ואמר: אני מקבל על עצמי לרפאו. [מה עשה החכם? ] הפשיט גם כן את עצמו ערום, וישב תחת השולחן עם בן המלך הנ"ל, וגם כן גרר פרורים ועצמות. ושאלו בן המלך: מי אתה ומה אתה עושה פה? והשיב לו: ומה אתה עושה פה? אמר לו: אני הינדיק. אמר לו: אני גם כן הינדיק. וישבו שניהם יחד כך איזה זמן, עד שנעשו רגילים זה לזה. אז רמז החכם והשליכו להם כתונת ואמר החכם ההינדיק לבן המלך: אתה חושב שהינדיק אינו יכול לילך עם כתונת? יכולים להיות לבושים כתונת ואף על פי כן להיות הינדיק. ולבשו שניהם הכתונת. ואחר זמן מה רמז והשליכו להם

...למשנה למלך שהיא בת המלך כתבה על המטפחת בדמעות שלה כנ"ל לקח המשנה למלך את המטפחת והרים אותה כנגד השמש והתחיל לראות האותיות שהיו כתובות על המטפחת וקרא את מה שכתוב שם, כל קבלתה וצעקתה, כנ"ל וקרא גם, שכתבה לו בת המלך כי כעת איננה שם במבצר הנ"ל וכדי למצוא אותה הוא חייב לחפש הר של זהב ומבצר של מרגליות ושם הוא ימצא אותה והשאיר המשנה למלך את את המשרת והניחו והלך לבדו לבקשה והלך כמה שנים לבקשה והיה חושב לעצמו בישוב הדעת שבודאי בישוב לא נמצא הר של זהב ומבצר של מרגליות כי הוא בקי במפת העולם ועל כן אלך אל המדבריות

...עד שלמעלה מעלה הוא קצר מאד מאד כי למעלה לא נשאר ממנה כלום, רק מעט מעט כי בודאי יש שם איזה ניצוץ הקדוש אבל יש להפך שאומרים תורה מלמעלה למטה ושם למעלה היא רחבה מאד מאד וכל מה שיורדת למטה מתקצרת ויורדת עד שלמטה היא קצרה מאד והיא רק מעט מעט למטה אבל למעלה היא רחבה מאד. וכן בהתעוררות מלמטה צריך שיהיה מלמטה קצר בבחינות "ודבר פי בצר לי" בבחינת שופר, שהרחב הוא למעלה והקצר הוא למטה אצל הפה וזה בחינות "ודבר פי בצר לי" הינו שיהיה הצד הצר והקצר אלי, אצל פי, בבחינות שופר כנ"ל וכמו שמצינו אצל דוד בכל תפילותיו

...הוא האבידה שנמצאת בתוך הפרי. לדוגמא, אם האדם אומר על משהו שהוא אמת ושולל את ההפך שלו, הרי שהדעה המנוגדת לדעתו של האדם היא בבחינת דברים אבודים, כי באמת צריך לתקן גם אותה. וגם הדעה החזקה יותר אצל האדם, גם היא בבחינת דברים אבודים, כי גם היא אינה שלמה. בכל מקרה, כל זמן שהדבר לא נכלל בשורשו, וכל זמן שההפכים לא מתאחדים, הרי שהפרי עצמו הוא אבוד. והפרי הזה הוא פגם ומרה לנפש האדם והוא מאבד את נפשו של האדם. *** אא"כ האדם מברך על הפרי, דהיינו אמונה שהיא שורש כל הברכות, דהיינו שלמות האמונה שבה הכל נכלל בשורשו

...סא ענין הדרי בי הנאמר בגמרא, זה היה בחינת תשובה ששב בתשובה על שפגם בתורה לומר שלא כענין וכראוי ותכף ומיד שהקשה אותו חברו הבין מיד שפגם ושב בתשובה מיד כי יש תשובה שהיא בכח ועדין לא יצאה לפעל ובשביל זה אדם משיג לפעמים למעלה ממדרגתו מה שאינו ראוי לזה הוא כדי שתצא התשובה מכח אל הפעל כנזכר לעיל וזה בחינת הדרי בי הינו שהתשובה היתה בי מתחלה רק שהיה בכח כנ"ל ועתה יצאה לפעל [כי על ידי שהשיג למעלה ממדרגתו על ידי זה פגם לומר שלא כענין ואזי חברו מקשה עליו ואז הוא מתעורר מיד ומבין שפגם ושב בתשובה מיד נמצא שעל

...עבודה זרה. נא. המהרהר בכותית, בא לידי הרהורי עבודה זרה. נב. המסתכל בערוה, קשתו ננערת. נג. המבזה את המועדות, כאלו עובד עבודה זרה. נד. מי שיש לו אמונה, הקדוש ברוך הוא מגן עליו, שלא יבוא לידי הרהור ואזיל לההוא עלמא בלא חטא, והקדוש ברוך הוא מסיע לו. נה. בזמן שעוסקים בתורה ובגמילות חסדים, יצרם מסור בידם. נו. מי שיש לו הנאה מדבר אפיקורסות, לסוף שיכפו אותו לעבודה זרה. נז. כשימנע עצמו מעברות ויבקש כפרה, זה יגרם שאפילו במחשבה לא יחטא. נח. הבא על הכותית, הוא ממשיך על עצמו הזהמה, ואחר כך כשבא על אשתו והוליד

שיחות הר"ן - אות קכט עקר התגברות התאוה הידוע דהינו תאוות המשגל הוא רק מחמת עצבות ומרה שחורה וצריכין להתגבר בכל עז להיות אך שמח תמיד ואמר: אפילו כשנופלין לפעמים לתוך רפש וטיט שקשה לו מאד לצאת משם צועקין וצועקין וצועקין והגביה ידיו קצת ולא אמר יותר ואמר שלענין המחשבות והבלבולים שמבלבלין לאדם בענין זה שדיה לצרה בשעתה ולא יבלבל עצמו כלל כלל בענין זה לא קדם ולא אחר כך

...אביהם אזי מרגישין היכן הם ומתחילין לקונן ולהצטער, ונעשה שם רעש גדול ביניהם וזהו: "ומל ה' את לבבך, ואת לבב זרעך" הינו כשימול ה' את לבבו, ימול גם לבב זרעו ולהיכן שנמשך הזרע הן למין בני אדם אזי מחיבים בניו שירגישו גם כן הרהור תשובה על ידי שנמול לבב אביהם וכן אם נמשך למקום אחר חס ושלום אזי ימולו שם הלבבות וירגישו כנ"ל והזמן המסגל לזה הוא חדש אלול כי אלול ראשי תבות את לבבך ואת לבב הינו שימול ה' את לבבו ואת לבב סתם התלוי בו, להיכן שנמשך כנ"ל הינו הלב של הטפות לאיזה מקום שנמשכו אם שנמשכו ונתהוו מהם בניו

...דקה ושום אדם לא ישמע כלל כי באמת אינו ציור כלל רק צעקה ממש כי יש סמפונות בראה שמשם יוצא הקול וגם יש סמפונות דקים היוצאים מן הראה אל המח ועל כן יכולים להכניס הקול דרך הסמפונות הדקים ההולכים אל המח עד שיצעק ממש במחו על ידי מה שמציר במחשבתו קול הצעקה ממש שבזה הוא מכניס קול הצעקה אל המח ויוכל לעמד בין כמה בני אדם ויצעק מאד ושום אדם לא ישמע כנ"ל ולפעמים יוכל להשמט מזה איזה קול דק שיהיה נשמע כי מחמת שנכנס הקול דרך הסמפונות של המח אל המח יוכל להשמט לפעמים שיצא הקול דרך הסמפונות המוציאין קול אבל הוא בדקות

...הרבה מאד מן המיתה ואז היה מבקש מהשם יתברך שימות על קדוש השם והלך בזה זמן רב ואינו זוכר כמה אבל זה הוא יודע שהיה זמן גדול אפשר שנה שהלך בזה ובקש תמיד על זה ולא היתה שיחה ותפילה שלא בקש על זה שיסתלק על קדוש השם ומגדל פחדו ויראתו אז מהמיתה כנ"ל היה זה בעצמו אצלו מסירת נפש על קדוש השם ממש מה שהיה מתפלל על זה כי היה פחדו גדול מאד אז מזה ומהנ"ל הבנתי שאותו הדבר שמתגבר על האדם והוא משקע בו אותו הדבר דוקא הוא צריך לשבר בשביל השם יתברך כי זה עקר עבודתו וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה "ובכל מאדך" 'יש לך אדם

שיחות הר"ן - אות פד "ואל תאמר שהשאול והקבר בית מנוס לך" כי בעולם הזה שיש להאדם טרדות ועל הפרנסה יכול להיות שיעקץ וינשך אותו פרעוש והוא לא ירגיש מחמת שמחשבתו טרודה באיזה מחשבה של פרנסה וכיוצא אבל שם בקבר שאז אין להאדם שום טרדא ושום מחשבה אחרת אז הוא שומע אפילו הרחישה וההלוך של התולעים איך הם רוחשים ובאים אליו ומרגיש הצער של כל נשיכה ונשיכה ואין שום דבר שיטרידהו וימנעהו מגדל צערו הקשה רחמנא לצלן

...א' א. מי שנפתה לבו לגזל וכיון שהתיר לעצמו גזלת חברו, הרי הוא מוכן לכל חטא ועון, ואין תקנה להסירו מדרכו הרעה. ב. בעוון הגזל הגובאי עולה ורעב הוה ובני אדם אוכלין בשר בניהם. ג. מי שאינו מהנה את אחרים מממונו, על ידי זה גזלנים באים עליו. ד. הגוזל את חברו שוה פרוטה, כאלו נוטל נשמתו ונשמת בניו ובנותיו ואפילו גרמא. ה. מי שלא חס על ממון חברו, בידוע שהוא גנב. ו. אונאת ממון מתר להנאות את עובד אלילים. ז. מי שקופץ ידו מצדקה, גזלנים באים עליו. ח. מי שש בטחונו על הגויים לסוף לוקחין משלו בעל כרחו. ט. על ידי הדינים

...החכמים הכי גדולים בעולם בכל תחום, וגם את של המשוגעים הכי גדולים בעולם בכל דבר ועניין, הרי שהוא רחוק מלהבין את פנימיות דעתו של רבי נחמן מברסלב וכולי. breslev.eip.co.il/?key=2345 - שיחות הר"ו - אות רד - גדולות נוראות השגתו אמר: שמי שבקי היטב בתורתו ובשיחותיו הקדושות דהינו בספריו הקדושים ראוי לו למצא כל שיחות העולם בתוך תורתו הקדושה ואין שום שיחה וענין בעולם שלא יוכל השלם למצא בתוך תורתו [פרוש כי בודאי באמת בכל הדבורים ושיחות של העולם בודאי יש בהם תורה בהעלם אבל אין מי שיזכה לגלות זאת לידע הנסתרות

שיחות הר"ן - אות מט בענין קדוש השם שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: אלמלא נגדוה לחנניה מישאל ועזריה וכו' אמר שאינו חיוב כי אף על פי כן יכול להיות שימצא אחד שיקדש השם אפילו אם יעשו לו כל היסורים והכאות שבעולם וכמו שמספרים מהדורות הסמוכים לפנינו כמה מיני ענויים שסבלו הקדושים בשביל קדוש השם אשרי להם

...קטנות אמונה אבל מדקדוק לשון הגמרא שאמרו שם קטנות שהיה בהם נראה מבאר דברי רבנו זכרונו לברכה שעקר קטנות האמונה שלהן היה בהן בעצמן ויש לפרש לפי זה שלא האמינו בהקדוש ברוך הוא שהוא טוב לכל והם חשובים וגדולים בעיניו יתברך ומחמת זה היה בהם קטנות וזה היה עקר קטנות האמונה שלהם מה שלא האמינו בהם בעצמן ויש לכון גם פרוש רש"י לזה והכלל המובן מדבריו שהאדם צריך שיהיה לו אמונה בעצמו שגם הוא חביב בעיני השם יתברך כי לפי גדלת טובתו של השם יתברך גם הוא גדול וחשוב בעיניו יתברך וכבר מבאר ענין זה כמה פעמים שאין זה ענווה