...ממנו הדעת והצרך אלעזר לומר הלכות טבילות כלים וכשהדעת שלם, אזי אין כעס, כמו שכתוב: "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה" ובלעם היה מסתכל בדעת דקלפה, שהוא מותרות של דעת עליון וכשמשתנה ידע שהקדוש ברוך הוא בכעס נמצא שבלעם הוא דעת דקלפה ועל ידי דבוריו הוליד אוירים ארסיים של ניאוף לזה כשבאו ממלחמת מדין, נאמר: "ויקצף משה על פקודי החיל, ויאמר החייתם כל נקבה, הן הנה היו בדבר בלעם" 'בדבר' דיקא, כי על ידי דבריו, שהוא התגלות הדעת שלו, הוליד ניאוף במדין ולפיכך כשבאו ממלחמות מדין, כתיב: "ויקרבו אל

...ווער דא והוא חשב ששואלו את שמו ואמר לו איוואן והכה אותו האיש חיל כי לא הבין את שפת העגלון וצעק לו שוב ווער דא והוא ענה לו שוב איוואן והכה אותו שוב וצעק ווער דא עד שלקחו עם העגלה לאיזה רחוב מן הצד כשבא האדון אחר עשית צרכיו חפשו עד שמצאו ואמר לו איוואן היכן היית ענה לו בלחש ובפחד אל תאמר כאן איוואן אלא ווער דא כי חשב כיון שהאיש חיל הכה אותו על אומרו "איוואן" אחר כך כשיצאו מהעיר אמר לו העגלון עתה שוב אתה יכול לקרוא אותי איוואן וסים רבנו ז"ל, כשנמצא האדם אצלי הוא בבחינת "מי הוא" אולם כשיוצא ממני שוב

...כבוד כי 'רבי יוחנן קרי למאנה מכבדותא' נמצא כל העולמות לא נבראו אלא בשביל ישראל כדי להשפיע להם רב טוב וכשאינם יכולים לקבל מחמת עוונותיהם יש לו צער, שנאמר: "בכל צרתם לו צר" אך מחמת בהירות אור החסד, אי אפשר לקבלו כמות שהוא וצריך לצמצום הקדוש הינו כשרוצה להשפיע רב טוב, צריך לדבר, יהיה כך כמו שכתוב "בדבר ה' שמים נעשו" והאותיות הם צמצומים, עד כאן אות א, עד כאן אות ת אך בעוונותינו הרבים הדבור גם כן בגלות, כמו שכתוב: "ספרו בגוים את כבודו" והינו הדבור עם ישראל בגלות לכך נאמר: "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדו

...הקורי עכביש ?! [והנמשל מובן] ואחר כך אמר לו: העקר הוא הדבור שעל ידי הדבור יכולין לכבש הכל ולנצח כל המלחמות ואמר: אף על פי שיכולין להתבודד במחשבה אבל העקר הוא הדבור ומבאר הנמשל ממילא לענין מה שקשה על האדם לדבר לפני השם יתברך או לפני הצדיקים האמתיים מה שבלבו וכל זה מחמת בושה וכבדות שלו שאין לו עזות דקדשה בודאי הוא שטות גדול כי הלא הוא רוצה לכבש בדבורו מלחמה חזקה שהוא מלחמת היצר ועכשו כשהוא סמוך לדבר, ולכבש ולשבר חומות ולפתח שערים על ידי הדבור ובשביל מניעה קלה מחלישות דעתו וכיוצא, ימנע, חס ושלום מלדבר

...והיחודא תתאה הוא יקר מאד מאד מאחר שבזה העולם נעשה יחודא תתאה בקדשה כזו, שבו תלוי יחודא עלאה והנה הרוח קנאה שהוא בחינת רוחו של משיח כנ"ל שהוא מקנא על ניאוף מה הוא עושה כאן, מאחר שהם קדושים וטהורים מאד אך דע, שכאן בא הרוח קנאה בשביל אהבה 'כל רחימותא דלא קשיר עמה קנאה, לאו רחימותא רחימא' הדא הוא דכתיב: "כי עזה כמות אהבה, קשה כשאול קנאה" כי הקנאה מורה על אהבה כי מחמת גדל האהבה הוא מקנא בה: "אל תסתרי" כדי שלא יתקלקל האהבה, חס ושלום וזה פועל כאן הרוח קנאה הנ"ל בשביל אהבה כנ"ל אך מחמת שאף על פי כן זה היחודא

...זה ומסר נפשו על זה ועכשיו אינו יודע מה לעשות. והענין היה כי ראה שמכרח להסתלק שם בלמברג אך אם ישרף זה הספר יוכל לחיות. ועל כן היה רבנו זכרונו לברכה מספק ולא ידע לתת עצה בנפשו מה לעשות כי היה צר לו מאד לשרף זה הספר הקדוש והנורא מאד אשר מסר נפשו על זה וכו' ועצם קדשת ונוראות של זה הספר אי אפשר לדבר מזה כלל ואם היה נשאר זה הספר בעולם היו רואין גדלת רבנו זכרונו לברכה עין בעין וכו' השיב לו רבי שמעון בודאי אם יש איזה סברא שחייכם תלוי בזה בודאי טוב יותר לשרף הספר כדי שתשארו בחיים. השיב רבנו זכרונו לברכה

...שהיה צריך כל אחד ואחד מהשומעים כאשר ראינו בעינינו בפשיטות כמה וכמה מעשיות נוראות בענין זה איך מה שהיה צריך כל אחד ואחד בגשמיות ורוחניות וכל מה שעבר בעולם אז הכל נכלל בתורתו וגם התורה דברה מענינא דיומא מלבד שאר ענינים וחדושים נפלאים שראינו בשעת אמירת תורתו הנוראה שכל מי שהיה לו מח בקדקדו ראה שהם דברי אלהים חיים שנתגלו לו עתה מן השמים ממקור עליון קדוש ונורא ונשגב מאד מאד כי היה חדושים חדשים שלא נשמעו בעולם ואיך יעלה על הדעת שטות כזה שזקנו רבי נחמן זכרונו לברכה, השאיר לו כל כך תורות וכל כך מעשיות וכל

...נחמן אמר: שנמצאים כמה מאמרים בזוהר הקדוש שגלה רבי שמעון בר יוחאי לתלמידיו אחר הסתלקותו וזה ענין "ובחבורא קדמאה" שכתוב בזוהר הקדוש בפרשת פינחס ובשאר מקומות כי העולם אינם מבינים מהו ענין "ובחבורא קדמאה" אך האמת שהוא גלה להם כמה תורות אחר פטירתו ומה שגלה להם קדם קרא חבורא קדמאה ובזה מישב היטב מה שנמצאים בספרי הזוהר הקדוש ובתקונים פרוש על מימרות האמוראים שהיו אחר רבי שמעון בר יוחאי זמן מרבה אך באמת אלו המאמרים גלה רבי שמעון בר יוחאי אחר פטירתו ואז כבר היו אלו האמוראים בעולם אחר כך מצאתי ענין זה באיזה

...גם אז הוא בעולם השקר ממש. אלמלא היה האדם בעולם השקר גם אחרי מותו, הרי שלא היה ניתן להעניש אותו בשום גהנום וכיו"ב. כי מצד האמת הכל טוב תמיד בשלמות. וגם הגהנום הוא רק לבוש של גן עדן. ומי שזוכה להיות בעולם האמת באמת, הרי ששום גהנום וכיו"ב לא שייך אצלו כלל. ואצל צדיק אמיתי אין שום חילוק משום סוג שהוא בין חי למת. וכמו שאצל השי"ת אין חילוק בין לפני לבין אחרי הבריאה, כך אצל הצדיק אין הבדל בין עם / בלי גוף. (העולם = הגוף של השי"ת). והנה צדיק אמיתי הוא זה שזוכה להשלים את דעתו, דהיינו נכלל בא"ס, דהיינו מבין

...כשהיו נוסעים ונשברו שני הידות ואמר לו אביו ראה שאינו מתנהג לנו לנסע כי האם זה דרך הטבע, שישתברו שני השני הידות? וכמה פעמים שנסעו עם המרכבה הזאת, ולא נזדמן כזאת וחזרו וחזר הבן הנ"ל לדרכו כנ"ל [הינו ללמודו וכו' כנ"ל] ושוב הרגיש החסרון כנ"ל והאנשים יעצו אותו לנסע וחזר לאביו והפציר אותו כנ"ל, והכרח לנסע עמו עוד ואמר לו הבן שלא נעמד עוד על נסיון כזה כי זה דרך הטבע, שנופל סוס לפעמים, או שנשתברין השני הידות אם לא שיהיה איזה דבר מרגש מאד ונסעו ובאו לאכסניה ללון ומצאו שם סוחר והתחילו לספר עמו כדרך הסוחרים

...וכמה מחשבות בענין זה איך שיעלים עצמו מן העולם ומהיכן תהיה פרנסתו. ולפעמים היו לו מחשבות שיחזר על הפתחים ואיש לא ידע ממנו אות קיב אחר כך נכנס למעדוועדיווקע. ושם נתקבצו כמה אנשי כפרים, ועשו לו מעמד קבוע לתן לו אחד רענדל [סוג מטבע] בכל שבוע. וישב שם במעדוועדיווקע בהשקט ושלוה קצת ושם התחילו כמה אנשים להתקרב אליו ונלוו אליו אנשים רבים מיום אל יום. והתחילו לנסע אליו מהסביבות, עד שהתחילו לנסע אליו ממקומות רחוקים בערך עשרים פרסאות. כי אנשי דאשיב נתקרבו אליו בעת ישיבתו שם וכל מי שזכה להתקרב אליו נתמלא יראת

ספר המידות - משיח חלק שני א. על ידי ספורי מעשיות של צדיקים ממשיכין אור של משיח בעולם, ודוחה הרבה חשך וצרות מן העולם, גם זוכה לבגדים נאים. ב. על ידי תשובה הרוח של משיח מנשבת על גזרות המלכיות ומבטלן. ג. עתיד דור אחד שיהיה בעולם, שיהיה כלו זכאי. ד. על ידי אמת בא הקץ. ה. על ידי שמירת שבת ממשיך על עצמו אור של משיח גם על ידי תשובה.

...מהם שמתרחק מהם מאד ולא די שמתרחק מהם, ומתרומם מהם, ואינם יכולים להתקרב אליו אלא שנופלים עליו קשיות ותמיהות עד שנתעקם ונתבלבל מחם מחמת שנתרחק מהם מאד, וקשה עליו קשיות ופליאות וזה בחינת: 'מכסה טפח' וזה בחינת 'ובשתים יכסה רגליו' רגלין לשון המשכה כמו "וכל העם אשר ברגליך", 'ההולכים אחר עצתך' הינו, שבההמשכה שממשיך העולם אליו הוא בחינת מגלה טפח ומכסה וכו' כנ"ל כי מחמת שמח הצדיק בעצמו אי אפשר לקבל ממנו על כן הוא צריך להתכסות ולהתלבש עצמו בדברים קטנים כדי שיוכל להתגלות, שיוכלו העולם לקבל ממנו וזה בחינת:

...ירגיש טוב בכל מצב. בטחון עצמי שקרי מתמקד בחיצוניות. בטחון עצמי שקרי מבטיח לאדם הבטחות שונות שהאדם אינו יכול להיות בטוח בכך שהן אכן יקרו. ביטחון עצמי שקרי מבטיח לאדם שהצורה החיצונית של המציאות תהיה כרצונו. האדם נשען על כוחו החיצוני המדומה, ונדמה לו כאילו הוא יגרום למציאות החיצונית להיות כרצונו. בטחון עצמי שקרי מלווה בפחד וחשש מפני זה שהביטחון העצמי יתגלה כשקרי. לעומת זאת יש גם בטחון עצמי אמיתי. מהו ביטחון עצמי אמיתי? בטחון עצמי אמיתי = בטחון עצמי שבו האדם נשען על האמת. האדם בטוח אך ורק במה שהוא אמיתי

...אזי נתעוררין הקליפות שבמדרגה ומסבבין אותו וצריך להכניע אותם מחדש וכו' עין שם ואף על פי שכבר נשבר הקלפה שבמדרגה העליונה וכו' אף על פי כן כשפנימיות של העליון נעתק משם ופנימיות התחתון עולה, אזי הקלפה חוזר ונעור וכו' עין שם ואמר אז בזה הלשון. ובזה טועין החסידים הרבה שפתאם נדמה להם שנפלו מעבודת ה' ובאמת אין זה נפילה כלל רק מחמת שצריכין לעלות ממדרגה למדרגה ואז מתעוררין ומתגברין מחדש הקליפות שהם התאוות והבלבולים והדמיונות והמחשבות והמניעות כנ"ל על כן צריכין להתגבר בכל פעם מחדש לחזר ולהכניע ולשבר הקליפות

...דוברים וחולקים על הצדיק, הוא כבוד גדול לצדיק. קל. על ידי אמונת צדיקים נמתק הדין. קלא. הצדיק הוא מלמד את הקדוש ברוך הוא בתורתו, איך יתנהג עמנו. קלב. התפלה שאדם מתפלל בהתקשרות הצדיקים, הוא נענה. קלג. הקדוש ברוך הוא מוחל עוונות ישראל בשביל הצדיקים. קלד. הליצנות אינו מניח את האדם לילך לצדיקים. קלה. על ידי צדקה זוכה להתקרבות לצדיקים. קלו. אין לך צדיק שאין עליו מחלקת ומחקרים. קלז. יש רשע שהוא בוש לכפר בצדיק עצמו ומדבר רעות על אלו שהם תחת הצדיק. קלח. על ידי ראית פני הצדיק נתחדד השכל. קלט. מי ששומר את הצדיק

...כך הוא בענין הכונות להבדיל שאין צריכין ללמד אותם כי אם להבין ולהורות אבל לא לעשות עמהם, דהינו לכונם בתפילה מי שאינו ראוי לזה ואמר כי עקר התפילה היא דבקות להשם יתברך והיה טוב יותר להתפלל בלשון לעז, שמדברים בו כי כשמתפללים בלשון, שמדברים בו אזי הלב סמוך ודבוק מאד בדבורי התפילה ויכול לדבק עצמו ביותר להשם יתברך אך כבר תקנו לנו אנשי כנסת הגדולה סדר התפילה [מחמת שלאו כל אדם יכול לסדר סדר התפילה לעצמו כמובא] על כן אנו חיבים להתפלל בלשון הקדש כמו שסדרו לנו אבל העקר הוא רק לכון פרוש המלות כפשוטו שזהו עקר

...כפירה באמת ולהודות לשקר. ד. הקדוש ברוך הוא אוהב מי שאינו משתכר. ה. השמן מבטל השכרות. ו. הראיה משכרת ביותר. ז. על ידי שכרות נופל להרהורי ניאוף. ח. השכור אין יכלת בידו להמתיק דינים. ט. השכור אין מגלין לו רזין דאוריתא. י. יין עם לבונה מטריפין דעתו של אדם. חלק שני א. מי שלהוט אחר עבודת אדמה, בא לידי אחד משלשה, או לידי שפיכות דמים או לידי צרעת או לידי שכרות. ב. השכרות גורם גלות גם גורם הוצאת זרע לבטלה. ג. אי אפשר לשכרות שלא יביא לאיזה תקלה. ד. על ידי שכרות הוא שוכח באזהרות משה רבנו, כי משה מלבש ברמ"ח

...שאנו רואים שגם בהמה זוכרת שבמקום זה נשכה כלב והיא בורחת משם והיינו שהרע שולט רק בבחינת כוח המדמה שזו בחינת זיכרון בספר. אך מי ששומע תורה מפי הצדיק עצמו, זה בחינת שכל ששם אין אחיזה לרע של כוח המדמה. ועל כן אמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'דברים שבעל פה, אי אתה רשאי לאמרם בכתב' היינו שמה שבאפשרותך לשמוע בעל פה ישירות מהצדיק, אל תלמד אותו מהכתב ומהספר. כי בספר הדיבורים של הצדיק יורדים דרגה וכולי. ולכן הפירוש שהוא בעל פה, תשמע אותו מהצדיק ישירות כדי שהוא לא ירד דרגה לבחינת כוח המדמה. ואז מקשה רבי נחמן מברסלב

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קי - כיצד הוא הבחירה שמעתי שאיש אחד שאל אותו כיצד הוא הבחירה השיב לו בפשיטות: שהבחירה היא ביד האדם בפשיטות אם רוצה עושה ואם אינו רוצה אינו עושה ורשמתי זאת, כי הוא נצרך מאד כי כמה בני אדם נבוכים בזה מאד מחמת שהם מרגלים במעשיהם ובדרכיהם מנעוריהם מאד על כן נדמה להם שאין להם בחירה חס ושלום ואינם יכולים לשנות מעשיהם אבל באמת אינו כן כי בודאי יש לכל אדם בחירה תמיד על כל דבר וכמו שהוא רוצה עושה והבן הדברים מאד