...הר"ן - אות קסא - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' פעם אחד היה מסכן מאד מאד בליל שבת אחר התענית משבת לשבת כי לא היה מכין לעצמו שום דבר אחר התענית משבת לשבת כדרך העולם שמכינין לעצמן חלב ומשקאות חמין וכיוצא והוא לא הכין לעצמו כלל, וגם שום איש לא ידע מזה ואכל המאכלים שאוכלים שאר בני אדם והיה פעם אחת מסכן מאד כנ"ל והיה רעש גדול ואף על פי כן אחר התענית משבת לשבת ביום ששי היה הולך למרחץ ושם היה המקוה קר מאד מאד והלך לטבל ועמד בתוך המקוה זמן רב מאד מאד בערך שתי שעות רצופים אשר אפילו אדם בריא לא היה יכול לסבל זאת

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נא - היצר הרע נוקש באדם בכל פעם היצר הרע נוקש באדם בכל פעם ומעוררו למה שמעוררו ואף אם אין האדם שומע לו ופונה ערף ממנו אף על פי כן הוא נוקש בו עוד פעם שני ושלישי ורביעי ויותר אבל אם האדם הוא חזק בדעתו ועקשן נגד היצר הרע ואינו פונה אליו כלל אזי היצר הרע מסתלק והולך לו וכן בתפילה, בענין המחשבות הבאים לבלבל, הוא ממש כנ"ל שהמחשבה באה כמה פעמים פעם אחר פעם, לבלבל וצריך להיות חזק לבלי להסתכל עליה כלל בשום אפן ואזי תסתלק ועין במקום אחר מזה

...לנאווריטש ושארי קהלות ודבר אז מענין נסיעתו שלא ידע שום אדם על זה פרוש ורמז כי נסע בהעלם מן העולם ולא קבל שום מעות בדרך ואמר אז "ואני ידי מלכלכות בדם בשפיר ובשליא כדי לטהר אשה לבעלה" וקצת היה מרמז שזה ענין נסיעתו אות קנה קדם הנסיעה הנ"ל אמר אני דומה כמו נער קטן שאינו רוצה לילך לחדר אבל כשיכנס לחדר יוכל ללמד. אלו היו יודעים העולם על מה אני נוסע היו נושקים את דריסת הרגלים שלי בכל פסיעה ופסיעה שלי אני מכריע את כל העולם כלו לכף זכות אות קנו אמר המקום שלי הוא רק ארץ ישראל מה שאני נוסע אני נוסע רק לארץ

...אדם שהולכים עם איזה קשיא זמן רב ובאמת הקשיא שלו הוא תרוץ רק מחמת שאין לו דעת נדמה לו לקשיא כמו למשל ששואלין את התינוק שנשבר הזכוכית של החלון ולקחו הזכוכית השני שאצלו וקבעוה כאן ואם כן יפרח הצפור דרך החלל הזה של זכוכית השני ?! וכששואלין את התינוק כך דהינו שכוללין לו התרוץ עם הקשיא ביחד אזי נדמה לו לקשיא גדולה, ואינו יודע מה להשיב כלל כי נדמה לו לקשיא גדולה ובאמת הכל שטות כי אדרבא, הקשיא שיפרח הצפור הוא תרוץ על קשיא הראשונה של שטות כי באמת אין לוקחין בשביל זה הזכוכית השני לסתם כי יפרח דרך שם רק התינוק

...לו האיש הנ"ל, שעקר העצבות שלו הוא ממה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: הלל מחיב את העניים אם כן אבדה תקותם חס ושלום. רק שהוא מחיה ומחזק את עצמו במה שהוא מקרב אליו זכרונו לברכה שכחו גדול וכו' והוא יזכה אותו אות שלה פעם אחת דבר רבנו זכרונו לברכה עם אנשי שלומנו ואמר להם הלא כל הנחת רוח והתענוג שלי הוא רק כשאני רואה איזה דברי יהדות ועבודת ה' באחד מאנשי הלא הפקרתי את עצמי ואשתי ובני היקרים ורק בשביל זה. האם לא הייתי יכול להיות מפרסם ומנהיג שקורין [אדמו"ר] כמו כל המנהיגים שנוסעים החסידים אליהם ואינם יודעים

...קבץ על יד נדבות עבור עניי ירושלים עיר הקדש והיה בדעתו להתעכב שם עוד שנה אחת ופתאם נתעורר ואמר לאנשי סטנבול. תדעו שנתגלה לי שאני מכרח מיד לנסע לירושלים כי אני רואה שהימים ממשמשין ובאין להסתלק מן העולם ואתם אל תיראו את עם הפרנצויז ואין לכם לדאג עבור ישראל שילכו להתם כי בודאי לא יאנה להם שום הזק בעזרת השם וה' ישמרם ברחמיו עד בואם לשם כי כבר נרשם מקום קבורתי בירושלים ומיד שמעו לדבריו, והלכו ושכרו מיד ספינה גדולה והכריזו: מי שרוצה לילך על הספינה ילך והלכו הרבה אנשים ונשים וטף הן מאנשי ספרד והן מאנשי

...המעשה שהיה במעדוועדווקע שהקפיד עליו רבנו זכרונו לברכה וכו' ואיני בקי במעשה הזאת היטב ומחמת זה אמר רבנו פעם אחת. אני רוצה לשלחך מעבר לנהר דאן וסיבב השם יתברך סיבות שבסמוך מאד נתגלגל הדבר שנסע רבי שמעון לשם לסביבות נהר דאן הנ"ל שהוא רחוק בערך מאה פרסאות ויותר ממעדוועדווקע כי שם עקר מדינת רוסיא כידוע ויהודים אינם נמצאים שם כי אם אחד מאלף ובפרט לפני כמה שנים ונסע רבי שמעון לשם לפי שעה והשם יתברך סיבב שנתקים דברי רבנו זכרונו לברכה והכרח רבי שמעון להתעכב שם כמה שנים ומה שעבר על רבי שמעון באותן השנים יקצרו

...גדולות והוא לא הגיד דבר ועמד בנסיון ולא גלה הסוד עד אשר ראו שאין מועיל לו שום דבר והניחוהו [כי חשבו מסתמא אינו יודע כלל] ועבר ובא להמלך והיו חוקרים למי מהשלש הנ"ל מגיע שכר יותר קצתם אמרו, להראשון מגיע יותר, שעשה בחכמה להעלים לגמרי קצתם אמרו, להשני מגיע יותר שכבר עמדו על דעתו ואף על פי כן נמלט מהם בחכמתו וכו' כנ"ל אמר המלך: להשלישי מגיע שכר יותר מכלם כי כבר נתפס במצודתם ובודאי גם הוא היה רוצה להעלים אך לא עלתה בידו ונתפס בידם וענו אותו ויסרו אותו ביסורים וענויים כאלו שאם היה מגלה סוד אחד היו הכל

...והתקשרות הינו אהבת נפש מה שאוהב להצדיק מאד ועל ידי זה נכלל לבו בלב הצדיק ולפי שלבו מלא מרוח שטות והרוח הוא האויר וטבע האויר לבקש לו מקום פנוי לצאת שם, כמבאר אצל המחקרים וכשמוצא האויר מקום פנוי לצאת שם הוא בוקע ושובר במהירות ובבהלה ועל כן כשנכלל לבו בלב הצדיק ולב הצדיק הוא חלל בבחינת: "ולבי חלל בקרבי" ועל כן האויר של הרוח שטות הדבוק בלבו שלבו מלא מזה האויר הוא בוקע ושובר לבו בבהלה ובורח לחוץ מחמת שמצא מקום פנוי בלב הצדיק ועל כן על ידי שמגרש במהירות הרוח שטות מקרבו על ידי זה יש לו לב נשבר כי נשבר

...חיות ממנו והכבוד של המאמר סתום הוא סתום ונעלם בתכלית ההסתרה ומשם הם מקבלין חיות כי מבחינת הכבוד והמאמרות המתגלים אי אפשר להם לקבל חיות משם, בבחינת: 'וכבודי לאחר לא אתן' כנ"ל רק מהמאמר סתום שהוא נסתר בתכלית ההסתרה משם מקבלין חיות ודבר זה אי אפשר להבין, ואסור להרהר בזה כלל ועל כן כשאדם נופל, חס ושלום, לבחינת מקומות אלו דהינו לבחינת מקומות המטנפים ונופל לספקות והרהורים ובלבולים גדולים ואזי מתחיל להסתכל על עצמו, ורואה שרחוק מאד מכבודו יתברך ושואל ומבקש איה מקום כבודו מאחר שרואה בעצמו שרחוק מכבודו יתברך

...להעולם ולא ימחו ויקטרגו עליו המכסה שמים בעבים שמים הוא בחינת הצדיק על שם אש ומים, הינו אהבה ויראה ועל שם זה נקרא הצדיק שמים וזה המכסה שמים בעבים מלשון עביות וגשמיות שמכסה את הצדיק בעביות וקשיות שמקשין וחולקין עליו ועל ידי כסוי המחלקת והקשיות האלו המכין לארץ מטר כי על ידי זה יוכל להמשיך שפע בלי קטרוג כנ"ל וזה: צופה רשע לצדיק וכו' שהרשע שחולק על הצדיק הוא רק צופה הינו צפוי וכסוי על הצדיק, כדי שיוכל להמשיך שפע כנ"ל אך ומבקש להמיתו שהרשע מבקש לעקר ולהמית, חס ושלום, את הצדיק ה' לא יעזבנו בידו [זה הענין

...הגבוה ממנה עדין לא התחיל בה כלל וכן למעלה מעלה נמצא שלעולם אין יודעין כלל כלל לא ואף על פי כן אין זה התכלית כי עדין לא התחיל כלל לידע בידיעות שלמעלה מזאת הידיעה שהגיע בה אל התכלית שלא נדע וכו' גם הפליג מאד בגדל מעלת התשובה ואפילו כשנופלים מאד חס ושלום, וכל אחד נפל למקום שנפל רחמנא לצלן אף על פי כן אסור ליאש עצמו כי תשובה גבוה למעלה מן התורה על כן אין שום יאוש בעולם כי אם יזכה יהיו נעשין מעוונותיו ענין אחר לגמרי וכמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: שנתהפכין העוונות לזכיות ויש בענין זה סתרי נסתרות רק

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רל - מי שיש לו עינים לראות דע מי שיש לו עינים לראות יכול לראות ולהכיר בפנים של התלמיד מי הוא רבו ובלבד שראה רבו פעם אחת כי: "חכמת אדם תאיר פניו" נמצא כשהתלמיד מקבל חכמת רבו הוא מקבל פניו ובשביל זה צריך להסתכל בפני רבו בשעה שמקבל חכמתו כמו שכתוב: "והיו עיניך רואות את מוריך" כי החכמה הוא בפנים כנ"ל ועל כן כשמסתכל בפני התלמיד יכול לידע מי הוא רבו כנ"ל

...להשר פעם אחד בא השר בעצמו לשם ובא הפקיד לפניו ושאל לו על עסקי המדינה ומדוע אלו הערלים אינם עובדים עבודתם וקרא לשוטר אחד, ושאל אותו השר על עסק העיר והערל השוטר לא הכיר את השר רק את הפקיד ותכף נפל לרגלי הפקיד וחלק לו כל הכבוד השיך להשר והשיב לו על עסק שאלתו אזי נתהפכו פני הפקיד כשולי קדרה, ונתביש מאד כי אין בזיון גדול מזה שבעיני השר נותנים לו כבוד הזה כמו כן עקר הכבוד הוא רק מהדבור כי איבר מהאדם כגון יד אינה יכולה לחלק לו כבוד כי גם אינו נכר בהיד בעצמה תבנית האדם וכן אפילו פני האדם אינו מיחד להאדם

...כך נפסק ויש שנר שלו דולק יום אחד ויש שדולק עוד יותר ויותר אבל יש אחד שיש לו הרבה נרות נפלאים כאלו שדולקים ומאירים לעולם ועד ואינם נכבים לעולם והוא זוכה לחפש בגנזיא דמלכא תמיד לעולמי עד ולנצח נצחים אשרי לו והנה מזה מובן שגם אנשים כשרים פשוטים זוכים בעולם הבא לחפש בגנזיא דמלכא אבל החפוש שלהם הוא רק לפי שעה כפי המצוות שלהם ובודאי גם זה הוא זכיה גדולה ונפלאה מאד מאד כי אפילו כשמחפש בגנזיא דמלכא איזה שעה יוכל גם כן למצא שם אוצרות נפלאים שיוכל לחיות בהם חיי עולם הבא לנצח אבל חייו יהיה רק כפי מה שימצא

...שהוא משכך אלילי כסף וזהב רצוא דא רצון שהוא הנפש ושוב דא משה שמקבל התורה וזהו פי' הכתוב אלהים צבאות שוב נא הבט משמים וראה והלשון כפול לכאורה הבט וראה אבל דע כי עיקר הראיה מחמת שכח הראות מכה בדבר הנראה וחוזר הכוח הראות מחמת ההכאה לעינים ונצטייר הדבר הנראה בעינים ואז העינים רואים את הדבר הנראה כי הראות מביא את הדבר לתוך העינים אבל כשהדבר הנראה הוא רחוק ואז קודם שיגיע כוח הראות להדבר הנראה נתפזר בתוך האויר ונעכר ואין מגיע בהכאה על הדבר ועי"ז אין חוזר הראות לעינים ואז אין העינים רואים כי עיקר הראות מחמת

...ידוע שהצדיק שעובד את ה' בדבקות גדול, ובשכל גדול כשנופל לאיזה מדרגה פחותה ממנה אף על פי שזאת המדרגה שהוא עכשו בה גם היא מדרגה גדולה לערך שאר הצדיקים אבל מחמת שלפי ערכו הוי לה נפילה הוא מתביש בזה המדרגה כאלו חטא איזה חטא ועושה תשובה על זה, כאלו חטא ובא על ידי זה לבושה גדולה הינו בחינת תפילין, בחינת: "אז תבין יראת ה'" ובא לבחינת ידיעה חדשה והכרה ועקר הארת התפילין באים על ידי הלוחות כמובא 'כשאמרו ישראל "נעשה ונשמע", זכו לחגירת זינא עלאה' ומשה זכה לקרון עור פנים, מאור הלוחות כי הם המחין בעצמן כי על ידי

...ואזי כשממשיכין נקדות אל האותיות, ומוציאין הדבור בשלמות אזי יכולין להוציא מכח אל הפעל כי כל המחשבות שיש לאדם, כלם באים בתוך הדבור כדאיתא בזוהר 'רחושי מרחשן שפותה' ואף שאין האדם מרגיש זאת, אף על פי כן הוא בדקות גדול כי כל מחשבה שבעולם שיש לאדם כלם מכרחים לבוא בתוך הדבור בשעת המחשבה רק שהוא בדקות מאד ולכן כל עשיה שעושה האדם צריכה לבוא בתחלה בתוך הדבור כי כל הדברים צריכין לבוא בבחינות מחשבה דבור ומעשה נמצא שעל ידי הדבור, נגמר המעשה ויוצא מכח אל הפעל כי קדם שיוצא המעשה מכח אל הפעל צריכה לבוא תחלה בבחינות

ספר המידות - שבת חלק שני א. התורה והמעשר והשבת הם נותנים חיים גשמיים גם כן. ב. הרגיל בקללה, על ידי זה לא יהיה לו בגדים על השבת. ג. עיר ששומרין את עצמם מללכת חוץ לתחום שבת, על ידי זה שם הבשר בזול. ד. על ידי שמירת שבת ממשיך על עצמו אור של משיח גם על ידי תשובה. ה. על ידי שמירת שבת הוא כבן המתחטא לפני אביו והוא ממלא שאלותיו, גם הוא גוזר והקדוש ברוך הוא מקימה, גם הקרן של המעשים טובים שלו קימים לעולם הבא, ואינו אוכל אלא מפרותיהם.

...הבא = העולם שיבוא בסוף ואחרי כל העולמות = ביאת המשיח = עולם הנשמות = עולם התיקון = עולם שכולו טוב = גן העדן הנצחי וכולי. לכל העולמות הבאים מכנה משותף אחד, והוא שהם יבואו בעתיד. גם אחרי שהתודעה של האדם עוזבת את הגוף, גם אז יש עולם הבא..., כל רגע חדש שבא הוא עולם הבא עבור התודעה. כעת נתמקד בעולם הבא הסופי, העולם הבא האחרון שנמצא בקצה האחרון של ציר הזמן. מהו בעצם העולם הבא? ומדוע הוא מייצג את הטוב האין סופי? מי שיתבונן יראה, כי האדם מתקדם כל הזמן אל התכלית הסופית. לא משנה מה עושה האדם, הוא תמיד מתקדם