...יורדות מות" ועל כן כשהיא רואה זה הכסף או שוה כסף שהוא בחינת שלמות אורה כנ"ל ביד זה האיש שבא לקדש אותה, ולהשלימה על ידי זה תאבה אליו ונכספת לו, שהוא ישלים אורה ויקבץ נדחיה מבין הקליפות, להוציא רגליה ממות וזה בחינת קדושין בכסף כי על ידי שנשלם אורה על ידי הכסף ואין בה חסרון על ידי זה היא מתקדשת מטמאתה, ויוצאה מבין הקליפות ועל כן היא מקדשת ונקנית אליו על ידי הכסף הזה כי הכסף הוא שלמות אור האשה כנ"ל וזה לשון קדושין שמתקדשת ומזמנת עצמה לצאת מן הטומאה, ולקבל קדשה על ידו ובכל המשא ומתן שהוא נושא ונותן ומרויח

...מוהר"ן ח"א - תורה קמח - מדת היראה בעצמה היא יראה מהשם יתברך מדת היראה בעצמה היא יראה מהשם יתברך ואם כן יש לה גם כן יראה וזאת היראה היא גם כן יראה מהשם יתברך ואם כן יש לה גם כן יראה וכן נכלל יראה אחת בחברתה, למעלה למעלה עד אין סוף וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'מה שעשתה ענווה עקב לסלותא עשתה חכמה עטרה על ראשה שנאמר: "עקב ענווה יראת ה', ראשית חכמה יראת ה'" נמצא שעקב הענווה היא יראה וכן "ראשית חכמה" היא גם כן יראה נמצא שיש יראה למעלה מיראה כי היראה בעצמה יש לה גם כן יראה וכן למעלה למעלה עד אין סוף

...כנ"ל וזה "ויהי ידיו אמונה" 'ידיו' הינו בחינת מצוות מעשיות שהם בחינת אמונה כמו שכתוב: "כל מצותיך אמונה" שעל ידי אמונה ומצוות מעשיות, שהם הפך בחינת עמלק החלישו כנ"ל ואמונה זה תפילה, כמו שתרגם 'פרישן בצלו' כי התפילה משנה הטבע ונתבטלין החכמות והחקירות, שהם הולכים על פי הטבע וזהו עקר התכלית אצלנו שתהיה התפילה נכללת באחדותו יתברך בבחינת: "הוא תהלתך והוא אלקיך" שהתפילה והשם יתברך אחד, כביכול וזהו עקר התכלית באמת והמחקרים והכופרים מפרשים כל התורה כלה על פי חכמות ואפיקורסות שלהם שכל התורה, ואפילו מצוות מעשיות

...מקושר "בינוני" וכולי. אך רבי נחמן מברסלב מדגיש שאם האדם לא זרק את השכל בשלמות, הרי שהוא אינו מקושר לצדיק. מה פשר העניין? מדוע זה כ"כ קריטי? מדוע זה צריך להיות בשלמות וכולי? * כי אנחנו מעורבים טוב ורע, אנחנו הולכים לפי ההגיון והשכל "הישר" שלנו, אנחנו לא יודעים לעקם אותו אל התכלית, בקיצור יש לנו רשיון נהיגה אבל אנחנו לא ממש קולטים לאן צריך לנסוע. * ואיך בדיוק אפשר לזרוק את השכל לגמרי? הרי לא משנה מה יעשה האדם, הוא תמיד פועל מתוך השכל שלו. לדוגמא: אדם שמאמין בבורא, הוא מאמין בו עם שכל. דהיינו שהאמונה

...ח"א - תורה רמד - מי שהוא מערב בין העכו"ם מי שהוא מערב בין העכו"ם דהינו שיש לו עסקים ומשא ומתן עמהם צריך לשמר עצמו מאד מאד שלא יזיק לו כי בקל יוכל להתפס ברשתם, חס ושלום לחלק עצמו ממדרגת יהדותו שיש לו כי לא די להאדם שהוא בעולם הזה השפל אשר מלאכים אין להם כח לעמד בזה העולם כמו שמצינו שפעם אחת באו מלאכים בזה העולם ונלכדו מאד אבל באמת ישראל יש להם כח יותר ממלאכים והם יכולין לעמד בזה העולם ולהתגבר על העולם הזה ולהדבק בהבורא יתברך שמו אבל להיות גם כן מערב עם העכו"ם זה קשה מאד על כן צריך לשמר עצמו מאד מאד

...קצת ואחר כך הוא עומד ומפרש שיחתו קצת לפני השם יתברך ברחמים ותחנונים. ויש לי רחמנות עלי ואלו הדבורים שיש לו רחמנות על עצמו אמר בתמימות ובלב נשבר עד שכל מי ששמע אלו הדבורים ראה והבין גודל הרחמנות העצום שיש לו על עצמו, כאלו היה רחוק בתכלית הרחוק מהשם יתברך חס ושלום וכו'. וספר לנו אז שחלם לו שהיה שבועות והיינו כלנו כדרכנו בכל שנה להתקבץ אליו על חג השבועות. ולא היה יכול לומר תורה כלל והיה מבזה ומיסר אותנו מאד ואמר כי הכל בשבילנו שמחמת עביותנו וכו' אינו יכול לומר תורה [כמבאר אצלנו שהתורה של הצדיק נעשית

...את התורה וזהו: "דרשוני וחיו" כי "החכמה תחיה את בעליה" ה. וכשנזדכך קולו אז על ידי השמעת קולו לבד בלא דבור הקדוש ברוך הוא מושיעו בעת צרתו בבחינת:"וירא בצר להם בשמעו את רנתם" על ידי שמיעת קולו הקדוש ברוך הוא רואה מי שמצר לו איזהו עכו"ם מצר לנו וזהו: "באר היטב", בשבעים לשון שפרושים ודרושי התורה שמשם תוצאות הקול על ידם היטיב לנו בכל הלשונות ובכל העכו"ם בבחינת בשמעו את רנתם, ראשי תבות בא"ר ובאר הוא לשון פרוש ודרוש ו. ולהדרת פנים הנ"ל אי אפשר לבוא, אלא על ידי תקון הברית בבחינת: "הוד והדר לפניו" כש"עז וחדוה

שיחות הר"ן - אות רלא - מדבר ממעלת ההתבודדות ספר לי אחד מאנשיו שפעם אחת שאל את רבנו זכרונו לברכה, מהו החלוק שבין לב נשבר למרה שחורה השיב לו: לב נשבר הוא כך שאפילו כשעומד בין העולם יחזיר פניו ויאמר: רבונו של עולם וכו' ובאותה שעה בעצמה ובתוך כך אמר רבנו, זכרונו לברכה בעצמו. רבונו של עולם בהתעוררות נפלא ובנשיאת ידים בהשתוקקות נמרץ כדרכו

...והתמונת דיוקן שלו לא נמצא אצל שום מלך כי הוא נסתר מבני אדם כי הוא יושב תחת כלה [וילון], והוא רחוק מבני מדינתו הלך החכם אל המדינה אמר החכם בדעתו, שצריך לו לידע מהות המדינה ועל ידי מה ידע המהות של המדינה? על ידי העניני צחוק של המדינה כי כשצריכים לידע דבר, צריכים לידע העניני צחוק של אותו הדבר כי יש כמה מיני עניני צחוק. יש אחד שמכון באמת להזיק לחברו בדבריו וכשחברו מקפיד עליו, אומר לו: אני מצחק כמו שכתוב: "כמתלהלה" וכו' ואמר: הלא מצחק אני! וכן, יש אחד שמתכון בדרך צחוק, ואף על פי כן חברו נזוק על ידי דבריו

...נוקבין, שהוא שלום כמו שכתוב "בורא ניב שפתים שלום" "ועושה שלום ובורא את הכל" כי בשעת בריאה נפלו עולמות למטה והעולמות הם אותיות ונתפזרו לכמה ניצוצות ועל ידי העלאת מיין נוקבין של תורה ותפילה נעשה צרוף מהניצוצות, ונעשה עולם וזה "ונתתי שלום בארץ" כי מהארציות נתעלה הניצוצות, ונעשה שלום וזהו "ולאמר לציון עמי אתה", אל תקרי עמי אלא עמי בשתפי וכו' כי הוא גם כן כמו בורא במלולו שמים וארץ כנ"ל ובחינה זאת נעשה בכל יום, עד ביאת משיח, עד "וביום ההוא יעמדו רגליו על הר הזיתים" שהוא בחינת רגלין ותורה ותפילה, הם גם

...שבהפאות יוציא אותו מהגיהנום אפילו אם יהיה אותו האדם איך שיהיה אפילו אם עבר מה שעבר. רק מעתה יקבל על עצמו שלא ישוב לאולתו חס ושלום. ובלילה שקדם הסתלקותו אמר: מה לכם לדאג מאחר שאני הולך לפניכם. ומה אם הנשמות שלא הכירו אותי כלל. הם מצפים על תקונים שלי מכל שכן אתם וכו'. [וכן אפילו אלו שלא זכו להכיר את רבנו זכרונו לברכה בחייו כשיבואו על קברו הקדוש ויסמכו עליו וילמדו ספריו הקדושים וירגילו עצמם לילך בדרכיו הקדושים הנאמרים בספריו הקדושים, בודאי יש להם על מה שיסמכו. אשריהם אשרי חלקם, ולא יאשמו כל החוסים

...כי היה מפרסם שאמרו שבשנה זו יבוא ודעתו לא היתה נוטה לזה ואמר אז שקדם שיבוא משיח לא אחד יהיה שיצעק על אמונה כי כמה צדיקים שיהיו אז יהיו צועקים בקול גדול על אמונה כמוני היום עד שיהיה נחר גרונם, ולא יועיל ומה שכתוב: "כל הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו" ואמרו רבותינו, זכרונם לברכה שיאמרו לפני הצדיקים קדוש הוא כפשוטו כי בודאי הצדיקים שישארו אז ויתחזקו וישארו באמונתם הקדושה יהיו ראויים לומר לפניהם אפילו יותר מזה מאחר שישארו קימים באמונה ולא יניחו עצמם לפל ולטעות, חס ושלום, אחר העולם ויהיה כמה

...היא תקון הברית צדקה היא תקון הברית כי פגם הברית הוא, כי הוא היה צריך להשפיע בקדשה למקום שצריך להשפיע והוא סלק ההשפעה משם והמשיכה, חס ושלום למקום אחר ועל כן התקון על ידי הצדקה שעל ידי זה חוזר ומשפיע לשם אל הקדשה ועל ידי זה נתתקן וזה בחינת "ויבואו האנשים על הנשים" הנאמר בנדבת המשכן הינו בחינת זווג שנעשה על ידי הצדקה של נדבת המשכן כנ"ל ועל כן כשנותן לעני שאינו הגון אזי אדרבא הוא נפגם יותר, כי חוזר ומשפיע למקום שאינו צריך. ועין במקום אחר [לעיל בסימן ל"א ובסימן נ"ד] שמבאר גם כן שצדקה הוא תקון הברית.

...שישבר כל התאוות רק שהוא יותר לו דבר אחד מן הסתם הינו התאוה הכללית הנ"ל שעקר היצר הרע הוא בתאוה זו אבל הוא, זכרונו לברכה, אמר להפך שהוא יניח לו הכל לבלי לשברו רק זאת התאוה רוצה לשברה לגמרי וכן היה נוהג מתחלה שכל מגמתו וכל יגיעתו היו רק לשבר בראשונה התאוה הכללית הזאת ולא היה משגיח כלל בתחלה לשבר תאוות אכילה רק אדרבא, בתחלה היה אוכל הרבה מאד מאד הרבה יותר משאר בני אדם ואמר, שאז היה ממשיך כל התאוות לתוך תאוות אכילה ואחר כך שבר גם זאת התאוה של אכילה והיו לו כמה מיני יגיעות ועבודות ומלחמות ונסיונות אין

...אבל כשמוציאין ממנו בעל כרחו על ידי מטה עז כנ"ל אזי הסטרא אחרא נכנעת לגמרי ואז חוזר הכל אל הקדשה בשלמות, והבן. נראה לי] אזל עקר טורא בת תלתא פרסי ואותבה ברישה הינו שהתגבר ועקר תפילות ישראל שהם בחינת 'טורא בת תלתא פרסי' כנ"ל ואותבה ברישה שהמשיך התפילות, שהם בחינות דעת ורחמים לתוך הראש והמח שלו שזה בחינת: 'והנחש היה ערום', כנ"ל איתי קומצא זהו בחינות התפילה של הבעל כח שהיא בבחינת קמוץ ודין, בחינות מטה עז הנ"ל ונקבוה זה בחינת: "נקבת במטיו ראש פרזו" כי על ידי התפילה שהיא בבחינת קמוץ ודין של הבעל כח הנ"ל

...וספר לי אז ואמר שיש דרכי ה' שאי אפשר להבינם כי איתא שאצל האר"י זכרונו לברכה, נסתלק בן אחד ואמר, שנסתלק בשביל הסוד שגלה לתלמידו רבי חיים ויטאל זכרונו לברכה והלא באמת האר"י היה מכרח לגלות לו כי רבי חיים ויטאל הפציר בו מאד וכשהפציר בו היה מכרח לגלות לו כי אמר שלא בא לעולם כי אם לתקן נשמתו של רבי חיים ויטאל זכרונו לברכה נמצא שהיה מכרח מן השמים לגלות לו הסוד ואף על פי כן נענש על ידי זה כנזכר לעיל וזהו דרכי ה' שאי אפשר להבין בשכל בשום אפן והמובן מדבריו לענין עצמו שכל צערו ויסורים וצער בניו שיחיו הכל הוא

...בתוך מעי נעשה מזה מה שנעשה. כי היה צריך שיבוא הסם הבא משם במעיו כדי להכניע כפירות הנ"ל, וכיוצא בזה בשאר סמים [מזה יוכל המבין להבין קצת עסקו ברפואות מלבד שאר סודות נשגבות שהיו בכל דרכיו והנהגותיו. אבל על שאר העולם הזהיר מאד בדרך עצה טובה להתרחק מרפואות ודאקטורים]. אות קפב פעם אחת אחר שבא מלמברג אמר אני עכשו כגמול עלי אמו אות קפג בקיץ תקס"ח בא מלמברג לביתו לברסלב ביום ראשון פרשת בלק ושבת בדרך בקהלת קדש יאנוב. גם בנסיעתו מלמברג נסע דרך בראד ונתמהמה שם איזה זמן בערך שני שבועות. והדאקטורים אמרו שקשה

...תורה ריא - מה שהעולם נוסעין על ראש השנה לצדיקים [לשון רבנו, זכרונו לברכה] מה שהעולם נוסעין על ראש השנה לצדיקים כי עקר המתקת הדינין אינו אלא על ידי קדשת וטהרת המחשבות כי שם שרשם כמובא בזוהר: כלא במחשבה אתבררו ואי אפשר לבוא למחין זכים אלא על ידי התקשרות לצדיקים כמובא בזוהר: "ויקח משה את עצמות יוסף" 'משה הוא בחינת מחין, ויוסף הוא בחינת צדיק' הינו שאין שלמות למחין אלא על ידי התקשרות לצדיקים וראש השנה הוא מקור הדינים של כל השנה וצריך לטהר את מחשבתו כדי להמתיקם ובשביל זה נוסעין לצדיקים כדי לזכות לקדשת

...תזכה להבין תרוץ על קשיותיך ותזכה לרוח בינה. ויסוד הכל הוא עניין השתיקה. היינו שעל האדם ללמוד לשתוק ולהירגע בלי לדחוק את השעה להבין דייקא עכשיו תירוץ על קושיותיו, ועל ידי זה דייקא יזכה בבא הזמן להבין גם את העניין הזה וכולי... כמו כן יש להוסיף בעניין הזה עוד דבר, והוא כי כדי להכנס ולצאת בשלום מהחלל הפנוי, לשם כך צריך האדם את כל השכל שבעולם. דהיינו, מי שחושב לקבל תשובה על השאלות של החלל הפנוי, בלי שקודם לכן יהיה לו שכל חזק לגבי כל שאר השאלות שבעולם, הרי שהוא מבזבז את זמנו לריק. כי כדי לקבל תשובה לשאלות

...מוהר"ן ח"א - תורה רמג - יש צדיק גדול מאד, שאין העולם יכול לסבל קדשתו דע שיש צדיק גדול מאד, שאין העולם יכול לסבל קדשתו על כן הוא מתעלם מאד ואין רואים ממנו שום קדשה ופרישות יתרה זה מחמת גדל קדשתו מאד וזה בחינות 'כל השירים קדש ושיר השירים קדש קדשים' נמצא ששיר השירים הוא קדוש מאד יותר הרבה מכל הספרים והנה מצינו ששלמה המלך עליו השלום, חבר שלשה ספרים: משלי, קהלת ושיר השירים ובאמת משלי וקהלת הם כלם מלאים מוסר ויראת שמים מאד ומצינו בהם תבות קדשה וטהרה כמה פעמים אבל בשיר השירים אינו נמצא תבות קדשה וטהרה