שאלה:

רבי נחמן מברסלב בליקוטי מוהרן מביא שיש שכל מסויים, שהוא השכל הכי גדול שבן אדם יכול להשיג אותו בשכל אנושי ולדבר אותו בשכל של בני אדם.

מהו?

או במילים אחרות, מהו השכל האחרון שהאדם מגיע אליו, לפני שהוא זוכה לשכל הנקנה? מה מבינים שם?

רמז: זה קשור לחוכמות של זעיר אנפין מול עתיקא סתימאה...

תשובה:

כאן מביא רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=69 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים

כי השכל הכי גדול שאפשר לדבר ממנו במילים, הוא שהכל טוב ושאין שום רע בעולם כלל, רק הכל טוב והכל אחד תמיד.

פירוש: מעל השכל הזה, יש שכל נוסף וגדול יותר. אך הוא שכל כ"כ גדול, שהוא לא נכנס במילים, כי הוא מבחינת לפני הבריאה... ששם אין מילים ואין אותיות דיבור...

השכל הגדול הזה הוא השכל הנקנה. ואם מצטרך לצמצם את השכל הנקנה אל תוך דיבור, נוכל רק לומר שהכל טוב והכל אחד.

כי השכל הנקנה הוא בחינת שתיקה, בחינת לפני הבריאה. אך הצמצום שלו הוא שהכל טוב...

ובלשון רבי נחמן מברסלב שם:

עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים, זְעִירָא דְּאַנְפִּין אִתְגַּלְיָא וְלָא אִתְגַּלְיָא

עַתִּיקָא זֶה בְּחִינַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל

שֶׁהֵן טְמוּרִים וּסְתוּמִים מִכָּל צַד

בְּכָל הֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה

וְלא יִתְגַּלֶּה אֶלָּא לֶעָתִיד

אֲבָל בִּזְעֵיר אַנְפִּין

חָכְמוֹת שֶׁל הָאָדָם שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לְהַשִּׂיג אוֹתָם

גַּם בָּהֶם יֵשׁ פְּנִימִי וּמַקִּיף

וְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ יֵשׁ לוֹ פְּנִימִי וּמַקִּיף

וְאֵלּוּ הַמְּבוּכוֹת הַנַּ"ל

שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשֵׂכֶל הָאָדָם לְהַשִּׂיגָם

הֵם מִבְּחִינַת עַתִּיקָא

וְכָל הַחָכְמוֹת שֶׁיָּכוֹל מחַ אֱנוֹשִׁי לְהַשִּׂיג אוֹתָם

הֵם בְּחִינַת זְעִירָא דְּאַנְפִּין

וְלִפְעָמִים הֵם בְּהֶעְלֵם, בִּבְחִינַת עִבּוּר כַּנַּ"ל

וְזֶה בְּחִינַת: לָא אִתְגַּלְיָא

וּכְשֶׁנִּתְגַּלֶּה לוֹ אָז בִּבְחִינַת אִתְגַּלְיָא

וְכָל זְמַן שֶׁהָיָה הַדָּבָר אֶצְלוֹ בִּבְחִינַת לָא אִתְגַּלְיָא, בִּבְחִינַת הֶעְלֵם

הַוֵי אֶצְלוֹ כְּמוֹ סְגֻלָּה כַּנַּ"ל

שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִשִּׂכְלוֹ

וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה לוֹ

אֲזַי יֵיטִיב מִטּוּבוֹ לַאֲחֵרִים כַּנַּ"ל

**

וְהִנֵּה לֶעָתִיד הַכּל יֵדְעוּ אֶת הַשֵּׁם

אֲפִילּוּ עַכּוּ"ם כַּנַּ"ל

"וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה"

אַךְ הַדַּעַת שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם אָז

אֶפְשָׁר לָנוּ לֵידַע וּלְדַבֵּר מִמֶּנּוּ

אַךְ הַדַּעַת שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ אָז

זֶה אִי אֶפְשָׁר כָּעֵת אֲפִילּוּ לְדַבֵּר מִמֶּנּוּ

כִּי עַכְשָׁו זֶה הַדַּעַת בִּבְחִינוֹת מַקִּיפִים כַּנַּ"ל

...

אֲבָל לֶעָתִיד יְבָרְכוּ עַל הַכּל 'הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב'

כִּי לֶעָתִיד שֶׁיִּתְגַּלֶּה הַדַּעַת

יֵדְעוּ שֶׁאֵין שׁוּם רַע בָּעוֹלָם כְּלָל

רַק כֻּלּוֹ טוֹב וְכֻלּוֹ אֶחָד

**

היינו כי בשכל של זעיר אנפין, בשכל הזה יש טוב ורע, כי הוא השכל של העולם הזה.

אך בשכל של עתיקא, בשכל הזה הכל טוב והכל אחד.

ולא ממש ניתן לדבר ממנו כאן בעולם הזה.

לסיכום: השכל הכי גדול שאפשר להשיג אותו בשכל אנושי ולדבר ממנו במילים, הוא השכל שהכל טוב ושהכל אחד.

אך עדיין יש שכל אחר גדול יותר, שהוא השכל הנקנה, השכל של עתיקאה סתימאה, שהוא כולו בבחינת שתיקה ואי אפשר לדבר ממנו כלל בדיבור, אלא רק לדעת אותו וכולי