הַמַּחֲלקֶת מַגְבִּיהַּ וּמֵרִים אֶת הָאָדָם
כִּי "הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה"
וְהִנֵּה עֵץ הַמֻּנָּח עַל הָאָרֶץ
אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַגְבִּיהַּ אֶת עַצְמוֹ
כִּי אִם עַל יְדֵי שֶׁבָּאִין עָלָיו מַיִם שׁוֹטְפִין
אֲזַי הַמַּיִם מְרִימִין וְנוֹשׂאִין אֶת הָעֵץ
וְהַמַּחֲלקֶת נִקְרָא מַיִם
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "סַבּוּנִי כַמַּיִם כָּל הַיּוֹם הִקִּיפוּ עָלַי יָחַד"