ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנג - עִנְיַן קַבָּלַת פְּנֵי תַּלְמִיד חָכָם
ענין קבלת פני תלמיד חכם כי הלבנה אין לה אור מעצמה כלל רק היא מקבלת אור מהשמש הינו על ידי שהלבנה היא כמראה מלטשת על ידי זה מקבלת אור מהשמש ומתנוצץ ממנה אור להאיר על הארץ אך אם היה גשמה עב וחשוך בלתי מלטשת לא היתה יכולה לקבל אור השמש כלל וכן התלמיד והרב, הם בחינת חמה ולבנה כמבאר במקום אחר (לעיל בסי' ו' אות ה) ואם התלמיד יש לו פנים, הינו בחינת אנפין נהירין, בחינת מראה מלטשת אזי יכול לקבל פנים, לקבל אור פני הרב ואזי ראוי שהרב, יתראה עצמו בתוך פני התלמיד המקבל פניו כמו בכל מראה מלטשת, שכל העומד כנגדה רואה את עצמו בתוך המראה כן מחיב גם כן כאן שהתלמיד יקבל פני הרב הינו שיקבל פני הרב לתוכו, שיתראה בתוכו פני הרב קבלת פנים, הינו קבלת פנים ממש כנ"ל וזהו דוקא אם יש להתלמיד פנים, הינו אנפין נהירין, שהם בחינת מראה מלטשת כנ"ל אך אם אין לו פנים, הינו שהוא בחינת אנפין חשוכין אזי אין יכול לקבל פנים, כנ"ל לענין חמה ולבנה ובודאי אין מתראה בתוכו פני הרב כמו העומד נגד כל דבר עב וחשוך ועל ידי זה אפשר לדעת, אם הוא משקע בתאוות ממון כי אם אין רואה את עצמו בו יודע שהוא בבחינת אנפין חשוכין, שהוא בחינת המשקע בתאוות ממון כמבאר במקום אחר (לעיל בסימן כ"ג עין שם) וכן כל אחד נגד חברו, אפשר לו לדעת על ידי זה כי כל אחד שיצא מתאוות ממון יותר מחברו, נקרא כנגדו צדיק, כמבאר במקום אחר (שם) וזה שכתוב (דברים ה) : פנים בפנים וכו' הינו בשעת מתן תורה היו ישראל בבחינת אנפין נהירין והיו יכולים לקבל פנים דקדשה הינו שיתראה בתוכם פנים דקדשה כנ"ל וזהו פנים בפנים, שפנים דקדשה היה בתוך פניהם, בחינת קבלת פנים כנ"ל דבר ה' עמכם שהדבור היה מדבר עם כל אחד ויוצא מכל אחד מישראל מאחר שנכלל בתוכו פנים דקדשה כנ"ל אך מי שהוא עזות פנים, אין לו פנים דקדשה ואינו יכול לקבל פנים כנ"ל ועל כן אמרו רבותינו זכרונם לברכה (נדרים כ) : "כל מי שיש לו עזות בידוע שלא עמדו רגלי אבותיו על הר סיני"
עִנְיַן קַבָּלַת פְּנֵי תַּלְמִיד חָכָם
כִּי הַלְּבָנָה אֵין לָהּ אוֹר מֵעַצְמָהּ כְּלָל
רַק הִיא מְקַבֶּלֶת אוֹר מֵהַשֶּׁמֶשׁ
הַיְנוּ עַל יְדֵי שֶׁהַלְּבָנָה הִיא כְּמַרְאָה מְלֻטֶּשֶׁת
עַל יְדֵי זֶה מְקַבֶּלֶת אוֹר מֵהַשֶּׁמֶשׁ
וּמִתְנוֹצֵץ מִמֶּנָּה אוֹר לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ
אַך אִם הָיָה גִּשְׁמָהּ עָב וְחָשׁוּך בִּלְתִּי מְלֻטֶּשֶׁת
לא הָיְתָה יְכוֹלָה לְקַבֵּל אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ כְּלָל
וְכֵן הַתַּלְמִיד וְהָרַב, הֵם בְּחִינַת חַמָּה וּלְבָנָה כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר
וְאִם הַתַּלְמִיד יֵשׁ לוֹ פָּנִים, הַיְנוּ בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, בְּחִינַת מַרְאָה מְלֻטֶּשֶׁת
אֲזַי יָכוֹל לְקַבֵּל פָּנִים, לְקַבֵּל אוֹר פְּנֵי הָרַב
וַאֲזַי רָאוּי שֶׁהָרַב, יִתְרָאֶה עַצְמוֹ בְּתוֹך פְּנֵי הַתַּלְמִיד הַמְקַבֵּל פָּנָיו
כְּמוֹ בְּכָל מַרְאָה מְלֻטֶּשֶׁת, שֶׁכָּל הָעוֹמֵד כְּנֶגְדָּהּ רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹך הַמַּרְאָה
כֵּן מְחֻיָּב גַּם כֵּן כָּאן שֶׁהַתַּלְמִיד יְקַבֵּל פְּנֵי הָרַב
הַיְנוּ שֶׁיְּקַבֵּל פְּנֵי הָרַב לְתוֹכוֹ, שֶׁיִּתְרָאֶה בְּתוֹכוֹ פְּנֵי הָרַב
קַבָּלַת פָּנִים, הַיְנוּ קַבָּלַת פָּנִים מַמָּשׁ כַּנַּ"ל
וְזֶהוּ דַּוְקָא אִם יֵשׁ לְהַתַּלְמִיד פָּנִים, הַיְנוּ אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַרְאָה מְלֻטֶּשֶׁת כַּנַּ"ל
אַך אִם אֵין לוֹ פָּנִים, הַיְנוּ שֶׁהוּא בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין
אֲזַי אֵין יָכוֹל לְקַבֵּל פָּנִים, כַּנַּ"ל לְעִנְיַן חַמָּה וּלְבָנָה
וּבְוַדַּאי אֵין מִתְרָאֶה בְּתוֹכוֹ פְּנֵי הָרַב
כְּמוֹ הָעוֹמֵד נֶגֶד כָּל דָּבָר עָב וְחָשׁוּך
וְעַל יְדֵי זֶה אֶפְשָׁר לָדַעַת, אִם הוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַות מָמוֹן
כִּי אִם אֵין רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ בּוֹ
יוֹדֵעַ שֶׁהוּא בִּבְחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַות מָמוֹן כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר
וְכֵן כָּל אֶחָד נֶגֶד חֲבֵרוֹ, אֶפְשָׁר לוֹ לָדַעַת עַל יְדֵי זֶה
כִּי כָּל אֶחָד שֶׁיָּצָא מִתַאֲוַות מָמוֹן יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ, נִקְרָא כְּנֶגְדּוֹ צַדִּיק, כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר
וְזֶה שֶׁכָּתוּב: פָּנִים בְּפָנִים וְכוּ'
הַיְנוּ בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה הָיוּ יִשְׂרָאֵל בִּבְחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין
וְהָיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה
הַיְנוּ שֶׁיִּתְרָאֶה בְּתוֹכָם פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל
וְזֶהוּ פָּנִים בְּפָנִים, שֶׁפָּנִים דִּקְדֻשָּׁה הָיָה בְּתוֹך פְּנֵיהֶם, בְּחִינַת קַבָּלַת פָּנִים כַּנַּ"ל
דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם שֶׁהַדִּבּוּר הָיָה מְדַבֵּר עִם כָּל אֶחָד
וְיוֹצֵא מִכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל
מֵאַחַר שֶׁנִּכְלָל בְּתוֹכוֹ פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל
אַך מִי שֶׁהוּא עַזּוּת פָּנִים, אֵין לוֹ פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה
וְאֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל פָּנִים כַּנַּ"ל
וְעַל כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַזּוּת בְּיָדוּעַ שֶׁלּא עָמְדוּ רַגְלֵי אֲבוֹתָיו עַל הַר סִינַי"
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נא - כְּשֶׁאַתֶּם מַגִּיעִין לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר
...ח"א - תורה נא - כשאתם מגיעין לאבני שיש טהור אמר רבי עקיבא כשאתם מגיעין לאבני שיש טהור, אל תאמרו מים מים, שנאמר: "דבר שקרים לא יכון לנגד עיני" [עיין התו' הזאת בנ"א מכת"י רבינו ז"ל ממש] כי השקר מזיק לעינים בגשמיות וברוחניות, בבחינת "ומשקרות עינים" כי כשהעינים כהות הם משקרין, שאינם מראין הדבר כמות שהוא כגון על דבר גדול מראה שהוא קטן, ועל אחד שהוא שנים, הפך מן האמת כי העינים נעשו כהות מן הדמעות כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה: "ושבו העבים אחר הגשם", 'זה הראות...
שיחות הר"ן - אות שד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...זה מבקשים בכל יום ואל תביאני לידי נסיון ולא לידי בזיון ואמר בזו הלשון: אדער אה נסיון אדער אה בזיון [או נסיון, או בזיון] הינו כי אם לא יעמד בנסיון יהיה לו בזיון וכבר מבאר קצת שספר הרבה מענין מאוס תאוה זאת ואמר שאינה תאוה כלל וכו' אחר כך אמר שנמצאים הרבה שמעצם גשמיותם ורגילותם בענין זה אין מועיל להם כלל מה שממאסין להם ענין זה אדרבא באיזה לשון שידברו עמהם מזה יתגברו עליהם ההרהורים יותר על כן טוב לרב בני אדם לבלי להתחיל לחשב בזה כלל וכמבאר מזה בספר הא"ב...
ספר המידות - קליפה
...על קלף פסוק: "ה' רמה ידך בל יחזיון". ג. בחרבות קליפות שכיחים. ד. הנר מכניע שליטת הקליפות. ה. מזלו של אדם שומר את האדם מלהיות נזוק. ו. השבעה קולות שאמר דוד על המים, בדבורן מכניעין הרוח רעה. ז. מזיקין מצויים בבורות כמו שמצויין בשדות. ח. מקום שאין בני אדם מצויין, שכיחים שם שדים אפילו ביום, אבל בעיר אפילו בלילה לא חישינן. ט. לצד צפון השדים נגלים לבני אדם מאד. י. סגלה להבריח רוח הטומאה, לקרות פרשת נח. יא. כשמדבר עם רשע, על ידי הבל פיו נתגשם. חלק שני א...
שיחות הר"ן - אות קנב
...נעשה אטר יד ורמז לדבר מה דאיתא בזוהר הקדוש על קרח שהוא בעל מחלקת דבעי לאחלפא ימינא [כהן] בשמאלא [לוי] ובשביל זה ענשו כשנתגלגל נעשה אטר יד שנחלף אצלו שמאל בימין ובספר האלף בית אות א' אמת כתב בענין אחר מי שהיה שקרן בגלגול העבר וכו' עוד שמעתי מרבי שמואל מטעפליק בעת שנסע עמו לנאווריטש וכו' שאמר לו פעם אחת: איך ישנתי אני ואיך ישנת אתה אני ישנתי בענין אטר יד כלומר שבשעת שנה שלו היה עוסק בענין אטר יד והזכיר אז מענין שבט בנימין שנאמר בהם שהיה בהם שבע מאות...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצח - כְּשֶׁאֶחָד צוֹעֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצח - כשאחד צועק להשם יתברך כשאחד צועק להשם יתברך אומרים לו לסע כמו שכתוב: "מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו"....
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעא - צָרִיך שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה
...- תורה רעא - צריך שיהיה להאדם עזות דקדשה צריך שיהיה להאדם עזות דקדשה כמבאר בכמה מקומות: 'הוי עז כנמר', וכמובא לעיל ואפילו נגד הרב בעצמו צריך שיהיה לו עזות שיעז פניו לדבר עמו כל מה שצריך, ולא יתביש וזה שאחד מקרב יותר, הוא רק על ידי שיש לו עזות יותר ומחמת זה מדבר עמו יותר אך זה תלוי בזה שזה שיש לו עזות לדבר הוא מחמת עבודתו שהוא עושה ועובד הרבה את ה' ומחמת זה יש לו עזות לדבר עם הרב ומחמת זה שהוא מדבר עמו על ידי זה עושה ועובד הרבה על ידי שמתעורר ביותר...
שיחות הר"ן - אות קפה - גדולות נוראות השגתו
...השגתו ואמר רבנו זכרונו לברכה, שהוא יודע כל שרשי נשמות ישראל ומתחלה אמר שיודע אותם מתורה שבכתב ועדין אינו יודע אותם מתורה שבעל פה אחר איזה זמן אמר שכבר זכה לידע את שרשי הנשמות ישראל גם מתורה שבעל פה והיה יודע לתת תקונים לכל אחד ואחד כפי שרש נשמתו וכל הדברים שצוה לא היה עניני סודות לכון כונות ויחודים רק כל ההנהגות שצוה למקרביו היו עניני עבדות לאחד צוה בתחלה להתענות איזה הפסקות והזהיר על מקרביו שלא יתענו מעצמן כלל רק בימים שצוה עליהם ולפעמים צוה לאחד...
חיי מוהר"ן - רטו - נסיעתו וישיבתו באומן
...תורה מענין פשיטותו הינו מה שהוא לפעמים איש פשוט שקורין פראסטיק שהוא מחיה עצמו אז בעת פשיטותו מהדרך שנסע לארץ ישראל. ובאר הענין כמובא בספרנו בסימן ע"ח בלקוטי תנינא עין שם. ואמר שאינו יודע כלל ונשבע בשבת קדש, ואמר בזו הלשון "אני נשבע בשבת קדש" הינו על ענין הנ"ל שהוא אינו יודע כלל עכשו. ואחר כך אמר שהוא עתה ירא שקורין פרום, ושמח ואמר אשרינו שהשם יתברך היטיב עמנו מאד שזכינו לקדשת ישראל. ואמר שיש לו שמחה גדולה על שזכה להיות בארץ ישראל כי כמה מניעות וכמה...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יח - סַכָּנָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת מְפֻרְסָם וּלְהַנְהִיג הָעוֹלָם
...- תורה יח - סכנה גדולה להיות מפרסם ולהנהיג העולם סכנה גדולה להיות מפרסם ולהנהיג העולם לא מבעיא כשאינו ראוי כלל, ולובש טלית שאינו שלו רק אפילו עובדי השם באמת גדולי הדור יש עליהם סכנות נוראות בהנהגת העולם כי איש פשוט רחוק מאד, שיעבר על רציחה אפילו אם אינו איש כשר כי אין לו תאוה לזה ואפילו כשמגיע, חס ושלום, לתאוה כזו, רחמנא לצלן אינו בא לידו, ויש לו כמה מניעות לזה ואפילו אם יעבר, לא יעבר כי אם לעתים רחוקות וקרוב שלא יעבר רק פעם אחת כל ימיו אבל בהנהגת...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צא - וַיְדַבֵּר אֱלקִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמר
...דע, כי ההתקשרות באמת לצדיקים אמתיים הוא תועלת גדול מאד מאד כי על ידי זה זוכין לתשובה שלמה ולכפרת עוון ונמתקין הדינין ונתבטלין לגמרי ונעשה על ידי זה יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה כי איתא בזוהר הקדוש: "כי הנה המלכים נועדו" 'תרין עלמין קדישין, עלמא עלאה ועלמא תתאה וכו', כד מתחברן כחדא כדין כל אנפין נהירין וכל חובין אתעברו וכו', עין שם כי דע כי יש שני בחינות חכמה: חכמה עלאה וחכמה תתאה וחכמה תתאה נמשך מחכמה עלאה, ויונק ומקבל משם והוא כמו הרב והתלמיד כי מ...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.0781 שניות - עכשיו 23_04_2024 השעה 21:52:53 - wesi2