ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמז - כְּשֵׁם שֶׁמִּי שֶׁהוּא עַזּוּת פָּנִים אֵין לוֹ חֵלֶק בַּתּוֹרָה
כשם שמי שהוא עזות פנים אין לו חלק בתורה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (חגיגה יד) : 'דבר צוה לאלף דור, שבקש הקדוש ברוך הוא לתן התורה לאלף דורות, ראה שאין העולם מתקים ונתנה לעשרים וששה דורות, ועמד ושתלן וכו', והן הן עזי פנים שבדור' נמצא שהעזי פנים אינם בכלל קבלת התורה כי הם מהתתקע"ד דורות שלא היו ראויים לקבל התורה וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה (נדרים כ) : 'מי שיש בו עזות בידוע שלא עמדו רגלי אבותיו על הר סיני' נמצא שהעזות פנים אין לו חלק בתורה כמו כן מי שהוא איש שפל ונבזה ואין בו שום עזות דקדשה, אין לו גם כן חלק בתורה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (ביצה כ"ה:). 'מפני מה נתנה תורה לישראל מפני שהן עזין' כי צריך שיהיה בו עזות דקדשה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (אבות פרק ה) 'הוי עז כנמר' ועל ידי עזות דקדשה שיש בו, הוא מקבל עזות דקדשה מהשם יתברך והוא בחינת (תהלים ס"ח) : "תנו עז לאלהים, אל ישראל הוא נותן עז ותעצומות לעם" 'תנו עז לאלהים' זה בחינת אתערותא דלתתא שעל ידי זה שיש לנו עזות דקדשה לעמד כנגד כל הקמים עלינו למנע אותנו מעבודתנו, חס ושלום ואנו מתגברין בעזות גדול כנגדם, שזהו עזות דקדשה על ידי זה אנו נותנין כביכול עז וכח למעלה, בבחינת "תנו עז לאלהים" ועל ידי זה נתעורר למעלה בחינת עזות דקדשה ונשפע עלינו, בבחינת "אל ישראל הוא נותן עז ותעצומות לעם" שהשם יתברך משפיע עלינו עזות דקדשה ונותן לנו עז ותעצומות, לעמד כנגד העזות דסטרא אחרא של כל העזי פנים שבדור שאי אפשר לעמד כנגדם, כי אם על ידי עזות דקדשה כי כשאין לו עזות דקדשה, בודאי יבטלו אותו המונעים מתורתו ועבודתו כי אין לאדם חלק בתורה כשאין לו עזות דקדשה כנ"ל וצריך לפלס דרכיו איך להתנהג עם העזות לבלי להיות, חס ושלום, עזות פנים, כי היא מדה רעה מאד כנ"ל ואף על פי כן יהיה לו עזות דקדשה ומדת הענוה הוא ענין אחר לגמרי ועקר מדת הענווה כשיהיה במדרגה שיוכל לכתב על עצמו כמו משה רבנו, עליו השלום (במדבר י"ב) : "והאיש משה ענו מאד" זהו מדרגת הענווה בתכלית וכמו שמצינו באמוראים שאמר רב יוסף (סוטה מ"ט:) : 'לא תתני ענווה דאיכא אנא'
כְּשֵׁם שֶׁמִּי שֶׁהוּא עַזּוּת פָּנִים אֵין לוֹ חֵלֶק בַּתּוֹרָה
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר, שֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא לִתֵּן הַתּוֹרָה לְאֶלֶף דּוֹרוֹת, רָאָה שֶׁאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם וּנְתָנָהּ לְעֶשְרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת, וְעָמַד וּשְׁתָלָן וְכוּ', וְהֵן הֵן עַזֵּי פָנִים שֶׁבַּדּוֹר'
נִמְצָא שֶׁהָעַזֵּי פָּנִים אֵינָם בִּכְלַל קַבָּלַת הַתּוֹרָה
כִּי הֵם מֵהַתתקע"ד דּוֹרוֹת שֶׁלּא הָיוּ רְאוּיִים לְקַבֵּל הַתּוֹרָה
וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַזּוּת בְּיָדוּעַ שֶׁלּא עָמְדוּ רַגְלֵי אֲבוֹתָיו עַל הַר סִינַי'
נִמְצָא שֶׁהָעַזּוּת פָּנִים אֵין לוֹ חֵלֶק בַּתּוֹרָה
כְּמוֹ כֵן מִי שֶׁהוּא אִישׁ שָׁפָל וְנִבְזֶה וְאֵין בּוֹ שׁוּם עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, אֵין לוֹ גַּם כֵּן חֵלֶק בַּתּוֹרָה
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה . 'מִפְּנֵי מָה נִתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי שֶׁהֵן עַזִּין'
כִּי צָרִיך שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'הֱוֵי עָז כַּנָּמֵר'
וְעַל יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, הוּא מְקַבֵּל עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך
וְהוּא בְּחִינַת: "תְּנוּ עז לֵאֱלהִים, אֵל יִשְׂרָאֵל הוּא נוֹתֵן עז וְתַעֲצוּמוֹת לָעָם"
'תְּנוּ עז לֵאֱלהִים' זֶה בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא
שֶׁעַל יְדֵי זֶה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה לַעֲמד כְּנֶגֶד כָּל הַקָּמִים עָלֵינוּ לִמְנעַ אוֹתָנוּ מֵעֲבוֹדָתֵנוּ, חַס וְשָׁלוֹם
וְאָנוּ מִתְגַּבְּרִין בְּעַזּוּת גָּדוֹל כְּנֶגְדָּם, שֶׁזֶּהוּ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה
עַל יְדֵי זֶה אָנוּ נוֹתְנִין כִּבְיָכוֹל עז וְכחַ לְמַעְלָה, בִּבְחִינַת "תְּנוּ עז לֵאֱלהִים"
וְעַל יְדֵי זֶה נִתְעוֹרֵר לְמַעְלָה בְּחִינַת עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה
וְנִשְׁפָּע עָלֵינוּ, בִּבְחִינַת "אֵל יִשְׂרָאֵל הוּא נוֹתֵן עז וְתַעֲצוּמוֹת לָעָם"
שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך מַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה
וְנוֹתֵן לָנוּ עז וְתַעֲצוּמוֹת, לַעֲמד כְּנֶגֶד הָעַזּוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁל כָּל הָעַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר
שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲמד כְּנֶגְדָּם, כִּי אִם עַל יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה
כִּי כְּשֶׁאֵין לוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בְּוַדַּאי יְבַטְּלוּ אוֹתוֹ הַמּוֹנְעִים מִתּוֹרָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ
כִּי אֵין לָאָדָם חֵלֶק בַּתּוֹרָה כְּשֶׁאֵין לוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל
וְצָרִיך לְפַלֵּס דְּרָכָיו אֵיך לְהִתְנַהֵג עִם הָעַזּוּת
לִבְלִי לִהְיוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, עַזּוּת פָּנִים, כִּי הִיא מִדָּה רָעָה מְאד כַּנַּ"ל
וְאַף עַל פִּי כֵן יִהְיֶה לוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה
וּמִדַּת הָעַנָוָה הוּא עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי
וְעִקַּר מִדַּת הָעֲנָוָוה
כְּשֶׁיִּהְיֶה בְּמַדְרֵגָה שֶׁיּוּכַל לִכְתּב עַל עַצְמוֹ כְּמוֹ משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם: "וְהָאִישׁ משֶׁה עָנָו מְאד"
זֶהוּ מַדְרֵגַת הָעֲנָוָוה בְּתַכְלִית
וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בַּאֲמוֹרָאִים שֶׁאָמַר רַב יוֹסֵף: 'לָא תִּתְנֵי עֲנָוָוה דְּאִיכָּא אֲנָא'
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קט - מֵעִנְיַן קֶבֶר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קט - מענין קבר הבעל שם טוב ספר עמי מענין קבר הבעל שם טוב, זכר צדיק וקדוש לברכה שטוב מאד להיות שם על קברו ואמר כי "צדיקים יירשו ארץ" הינו שהצדיקים אמתיים יורשים ארץ ישראל שזוכין שמקום גניזתם הוא קדוש בקדשת ארץ ישראל ממש וארץ ישראל הוא תקון גדול לפגם הברית...
ספר המידות - רחמנות
...רחמנות חלק א' א. מי שמרחם על עניים, זוכה לראות בנחמות השם יתברך. ב. גם מנצח תמיד. ג. כשאין רחמנות, אזי רעב בא לעולם. ד. גם גזלות נתרבה. ה. מי שמתפלל בכח, זוכה לרחם על עניים. ו. מי שאין לו רחמנות נשתגע. ז. מי שמשלם טובה תחת רעה, מאריך ימים ושנים. ח. על ידי הרחמנות יתבטל ממך תאוות. ט. כשאתה רואה, שאחיך בצרה, ואין אתה עוזר לו, כאלו אתה עשית לו הרעה. י. הרואה חבירו בצער, צריך שיבקש עליו רחמים. יא. על ידי בקשת הרחמים זוכה לעשות שדוכים טובים הגונים. יב...
שיחות הר"ן - אות רנ - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רנ - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי בשמו שאמר מה לדאג על פרנסה ? הלא אין דאגה וחשש כי אם שמא ימות ברעב אם לא יהיה לו פרנסה ומה בכך כי ימות ? כי גם בלא זה צריכין למות...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסב - בִּימֵי הַמַּגִּיד, הָיָה אִישׁ עָשִׁיר וּמְיֻחָס
...ומיחס בימי המגיד, זכרונו לברכה, היה איש עשיר ומיחס, והיה מתנגד לאנשי המגיד וספרו לו אנשיו מזה האיש ואמר להם שיראו לקרב אותו אליו ולהשתדל בזה מאד ולהתפלל להשם יתברך שיעזר להם וכן עשו עד שעזרם ה' שהביאו אותו להמגיד, זכרונו לברכה ונעשה איש כשר ירא שמים אך התחיל לירד מנכסיו ואמר המגיד, זכרונו לברכה שאלו שניהם אי אפשר שיהיו במקום אחד, הינו תורה וגדלה כי 'הרוצה להחכים ידרים להעשיר יצפין' נמצא כשרוצה להחכים עומד לדרום על כן אי אפשר לו להעשיר כי כשהוא בדרום...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סט - מַה שֶּׁנּוֹהֲגִים לִתֵּן בְּרָכָה
...או על החתנה וכיוצא [הינו כשנושאין יין או דבש לאורחים או על חתנה אזי נוהגין לתן מן המשקה להשליח, הנושא את המשקה לעשות ברכה] הוא על פי מה שכתוב בזוהר שיש כמה דברים שהם נשאים ונושאים וחושב שם כמה דברים שהם נשאים דהינו שנושאים אותם ובאמת אלו הדברים הם נושאים כגון המרכבה, שהיא נשאת ונושאת וכן הארון, שהיו נושאים אותו "והוא נשא את נושאיו" וכו' וזה בחינת ברכה שנותנין כנ"ל כי ברכה ראשי תבות: "כי רוח החיה באופנים" בחינת נשאת ונושאת כי האופנים נושאים החיות...
כיצד תהיה חלוקת השכר לעתיד לבוא?
...- תורה נא - כשאתם מגיעין לאבני שיש טהור מובאת השאלה הבאה: ועל כן שכר עולם הבא, "עין לא ראתה אלקים זולתך" כי מאחר שיהיה כלו אחד, לא יהיה עין שיראה, רק "אלוהים זולתך" ואמר אז, שגם בזה יש קשיא מה שאי אפשר להבין כי אם כן איך יהיה חלוק השכר לכל אחד ואחד לפי מדרגתו ולפי עבודתו ויגיעתו בזה העולם בשביל השם יתברך כי בודאי גם בהסוף האחרון, לא יהיו כלם שוים ומאחר שיהיה כלו אחד, איך שיך חלוק בין אחד לחברו לפי מדרגתו אך יש בזה סוד שאי אפשר להבינו, והדברים עתיקים...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיז - הָעִנְיָן שֶׁקָּשֶׁה לִישׁן בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת
...קיז - הענין שקשה לישן במוצאי שבת הענין שקשה לישן במוצאי שבת כי במוצאי שבת מתחיל התגלות אליהו כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'שאין אליהו בא בשבת ולא בערב שבת ובמוצאי שבת יוכל לבוא' ועל כן מאז מתחיל התגלות אליהו ואמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'אין אליהו בא אלא לרחק המקרבין בזרוע, ולקרב המרחקין בזרוע' והינו לרחק השקר ולקרב האמת וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה בזוהר 'דשאל האי מינא כתיב: "שפת אמת תכון" וכו' והשיב לו רבי אלעזר: כוננת לא כתיב אלא תכון כי...
שיחות הר"ן - אות נה
שיחות הר"ן - אות נה פעם אחת דבר מענין טוב העולם הבא מה שיכולין לזכות על ידי עבודת ה' באמת ענה ואמר: מכרחין לומר ולקרותו בשם טוב כי אי אפשר לקרותו בשם אחר להודיע לבני אדם אבל באמת אפילו שם טוב אין שיך לומר על זה כלומר שהוא אפילו למעלה למעלה מטוב אך אי אפשר להודיע יותר לבני אדם כי אם כשמכנין אותו בשם טוב אבל באמת וכו' "עין לא ראתה" וכו'...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפז - וּלְך ה' הַחָסֶד כִּי אַתָּה תְּשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ
...כמעשהו הינו שהוא חסד גדול מאת השם יתברך שהוא משלם לאדם מדה כנגד מדה שעל ידי זה הוא מבין לפשפש במעשיו ולידע החטא שפגם בו ולשוב בתשובה אך דע, שעקר מה שמשלם השם יתברך מדה במדה הוא בארץ ישראל כמה שכתוב: "יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו" 'ארץ' הינו בחינות ארץ ישראל, היא מתקוממה לו ושם נתגלה עוונו כי שם מדקדקין לשלם לאיש כמעשהו, מדה כנגד מדה וזה שכתוב על ארץ ישראל "ארץ אכלת יושביה" ראשי תבות אתה תשלם לאיש כמעשהו כנ"ל ועל כן היושבים שם בארץ ישראל יש להם...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ב - אֱמר אֶל הַכּהֲנִים
...ויאמר ה' אל משה: אמר אל הכהנים בני אהרון ואמרת אליהם: לנפש לא יטמא בעמיו . איתא בספרא דצניעותא 'מנוקבא דפרדשקא משך רוחא דחיי למשיחא' א. כי עקר כלי זינו של משיח הוא התפילה שהוא בחינת חטם, כמו שכתוב: "ותהלתי אחטם לך" ומשם עקר חיותו וכל מלחמתו שיעשה וכל הכבישות שיכבש הכל משם כמו שכתוב: "והריחו ביראת ה'" וכו' זה בחינת חטם וזה עקר כלי זינו כמו שכתוב: "בחרבי ובקשתי" ופרש רש"י: 'תפילה ובקשה' וכמו שכתוב: "כי לא בקשתי אבטח וכו' באלוהים הללנו" בחינת: "תהלתי...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1406 שניות - עכשיו 05_08_2020 השעה 18:57:19 - wesi2