ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 חיי מוהר"ן - קטו - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו
אות קטו ובשנת תקס"ב בחדש אלול נכנס לברסלב ובא לכאן על שבת פרשת כי תצא. וכאשר נשמע הדבר בנעמריב הסמוך לפה היה אצלנו דבר פלא מאד שהוא נכנס לכאן. אבל השם יתברך חמל עלינו מן השמים, וחשב מרחוק להיטיב אחריתנו להשאיר שארית בארץ למען עשה כהיום הזה להחיות עם רב. כי בכאן נגמרו הספרים הקדושים הנדפסים, ופה חבר הספרים הנעלמים מעין כל חי, הינו מה שנשרף וספר הגנוז וכו' וכו' ואנחנו זכינו ברחמיו המרבים להתקרב אליו תכף בכניסתו לפה, ויתבאר מזה במקום אחר, אם ירצה השם, באריכות. ואמר, אלו לא בא לברסלב אלא בשביל לקרב אותי די. ופה ברסלב ישב בשלוה מבני העיר כל ימיו אבל בעולם היה המחלקת הולך ומתגבר וכל מה שקרב יותר אנשים להשם יתברך, התגבר המחלקת יותר. אבל הוא זכרונו לברכה עשה את שלו ועלה בכל יום ובכל שעה ובכל רגע למעלות גבוהות ורמות אשר אין לשער כלל. ולולא שהתגבר הקטרוג על העולם עד שלא היה העולם כדאי לינק מאור כזה ועמד וגנזו, היה נתגלה גדלתו בעולם והיה מחזיר כל העולם אליו יתברך. כי זה היה כל מגמתו תמיד כל ימי חייו ובזה עסק תמיד לזכות הרבים ולהוציאם מחשך לאור, מאפלה לאור גדול. ענה רבנו זכרונו לברכה ואמר מה יהיה אם יגרשו אותי מכאן גם כן בכל מקום שאבוא לשם בכל מקום שאעשה פסיעה, אתקן תמיד. כשיצא מזלאטיפאליע בעת שכבר באו העגלות מברסלב בשבילו להביאו לברסלב אמר כאן בזלאטיפאליע סבלתי תרתי גיהנום כי משפט רשעים בגיהנום שנים עשר חדש ואני סבלתי יסורים כאן שתי שנים. גם אמר עד עכשו היה בדד ישב מחוץ למחנה מושבו, עכשו מתחיל וכו' ואיני יודע הלשון שאמר יותר אך הענין הוא שעכשו מתחיל השם יתברך להיטיב וכו' אמר המעתיק שמעתי שאמר רבנו זכרונו לברכה אנחנו כבשנו את עיר ברסלב בהמחאת כף ורקודין. [כי באמת בתחלת כניסתו לברסלב דבר תכף ממחאת כפים בתפילה שעל ידי זה מגרשין האויר של חוץ לארץ וממשיכין אוירא דארץ ישראל, כמבאר במאמר אתם נצבים וכו'. וכן בשנה זו רקד הרבה אודות לבטל הפונקטין [הגזירה לקחת יהודים לצבא]. ובחרף זה אמר מאמר ואלה המשפטים סימן י' המדבר מרקודין והמחאת כף]. עוד שמעתי שפעם אחת סמוך לכניסתו לברסלב מזגו לו כוס יין לקדוש, ונשפך על הארץ. ומזגו לו כוס אחר, וקדש עליו. ואחר כך אמר היום נטענו שם ברסלביר חסידים ושם זה לא ישתקע לעולם כי לעולם יהיו אנשי שלומנו נקראים על שם עיר ברסלב וכן היה כמפרסם. ופעם אחת אמר בביתו של הרב הקדוש דודו רבי ברוך זכרונו לברכה דודי רצה לישב בברסלב ולא נתישב שם ואני יושב בברסלב וכן מפרסם עוד בין אנשי שלומנו דבורים הרבה בענין ישיבת ברסלב והמובן מדבריו, שהיו לו זכרונו לברכה בענין ישיבתו בברסלב סודות נוראים ונפלאים מאד אות קטז בשנת תקס"ג עשה נשואין לבתו הצדקת מרת שרה בקהלת קדש מעדוועדווקע עם חתנו הרבני מורנו יצחק אייזיק בן הגביר מורנו רבי ליב דאבראווניר כי לשם נתקבצו שניהם אף על פי שאז היה כבר בברסלב והחתנה היתה בראש חדש ניסן שחל אז ביום חמישי והחפה היתה בערב אור ליום ו' ערב שבת קדש. אחר החפה דברו ממשיח וכו' [ואמר רבנו ז"ל וגלה ברמז שראוי שיצא מהם וכו'] אחר כך בשבת קדש אמר על סעדה השלישית תורה גבוהה מאד המתחלת לשמש שם אהל בהם בלקוטי א' בסימן מ"ט ושם מרמז ניסן ושרה ויצחק וכלה וחתנה וכו'. ואמר שזאת התורה לא אמר בשבילנו רק בשביל הגזרה שקורין פונקטין הנשמע אז שרוצין לגזר על ישראל חס ושלום אשר בעוונותינו הרבים יצאו בימינו. כי שם מדבר מענין הכנעת העכו"ם כי אעשה כלה בכל הגוים. שזה בחינת כלה דאכלי כלא ושצי כלא ואתם הדבקים וכו' והבן שם מאד כי הם דברים עמקים וגבוהים מאד. ואחר שגמר אמירת התורה היה מרקד הרבה מאד עם בתו הכלה וכו'. ומי שלא ראה רקודין שלו לא ראה טוב מימיו כי אף על פי שברוך השם זכינו לראות כמה צדיקים שהיו מרקדים לפני הכלה, אבל רקודין שלו לא נראה כזאת. וכל מי שעמד שם בודאי היה לו הרהור תשובה אמתי על כל פשעיו. וגדל ההתעוררות וההתלהבות של כל האנשים שעמדו שם בשעת רקודין אי אפשר לבאר ולציר זאת בכתב בשום אפן. וכבר גלה כמה תורות גבוהות מאד על ענין רקודין והמחאת כף. וגם בהתורה לשמש הנ"ל מבאר מענין רקודין אבל לא היה שכיח שיעשה רקודין כי אם בעתים רחוקות מאד אך באותה השנה הנ"ל היה מרקד כמה פעמים. הינו בשמחת תורה, ואחר כך בשבת חנוכה אחר אמירת התורה המתחלת ראיתי מנורת זהב בלקוטי א' סימן ח, ואחר כך בפורים במעדוועדיווקע, ואחר כך על החתנה הנ"ל. ואמר בעצמו בזאת השנה רקדתי הרבה וזה היה מחמת שבאותו השנה נשמעו הגזרות שקורין פונקטין שהיו רוצים אז לגזר על ישראל חס ושלום, ומחמת זה רקד כמה פעמים כי על ידי רקודין ממתיקין הדינים ומבטלין הגזרות כמבאר בהתורה ואלה המשפטים סימן י' בלקוטי א' המתחלת על ידי רקודין והמחאת כף ממתיקין הדינים. וגם זאת התורה נאמרה באותו החרף בטיראויצע
אות קטו
וּבִשְׁנַת תקס"ב בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל נִכְנַס לִבֶּרְסְלַב וּבָא לְכָאן עַל שַׁבַּת פָּרָשַׁת כִּי תֵצֵא.
וְכַאֲשֶׁר נִשְׁמַע הַדָּבָר בְּנֶעמְרִיב הַסָּמוּךְ לְפה הָיָה אֶצְלֵנוּ דְּבַר פֶּלֶא מְאד שֶׁהוּא נִכְנַס לְכָאן.
אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ מִן הַשָּׁמַיִם, וְחָשַׁב מֵרָחוֹק לְהֵיטִיב אַחֲרִיתֵנוּ לְהַשְׁאִיר שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ לְמַעַן עֲשׂה כְּהַיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיוֹת עַם רָב.
כִּי בְּכָאן נִגְמְרוּ הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הַנִּדְפָּסִים, וּפה חִבֵּר הַסְּפָרִים הַנֶּעְלָמִים מֵעֵין כָּל חָי, הַיְנוּ מַה שֶּׁנִּשְׂרַף וְסֵפֶר הַגָּנוּז וְכוּ' וְכוּ'
וַאֲנַחְנוּ זָכִינוּ בְּרַחֲמָיו הַמְרֻבִּים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו תֵּכֶף בִּכְנִיסָתוֹ לְפה, וְיִתְבָּאֵר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, בַּאֲרִיכוּת.
וְאָמַר, אִלּוּ לא בָא לִבְּרֶסְלַב אֶלָּא בִּשְׁבִיל לְקָרֵב אוֹתִי דַּי.
וּפה בְּרֶסְלַב יָשַׁב בְּשַׁלְוָה מִבְּנֵי הָעִיר כָּל יָמָיו
אֲבָל בָּעוֹלָם הָיָה הַמַּחֲלקֶת הוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר
וְכָל מַה שֶׁקֵּרֵב יוֹתֵר אֲנָשִׁים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הִתְגַבֵּר הַמַּחֲלקֶת יוֹתֵר.
אֲבָל הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עָשָׂה אֶת שֶׁלּוֹ
וְעָלָה בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה וּבְכָל רֶגַע לְמַעֲלוֹת גְּבוֹהוֹת וְרָמוֹת אֲשֶׁר אֵין לְשַׁעֵר כְּלָל.
וְלוּלֵא שֶׁהִתְגַּבֵּר הַקִּטְרוּג עַל הָעוֹלָם עַד שֶׁלּא הָיָה הָעוֹלָם כְּדַאי לִינק מֵאוֹר כָּזֶה וְעָמַד וּגְנָזוֹ, הָיָה נִתְגַּלֶּה גְּדֻלָּתוֹ בָּעוֹלָם וְהָיָה מַחֲזִיר כָּל הָעוֹלָם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ.
כִּי זֶה הָיָה כָּל מְגַמָּתוֹ תָּמִיד כָּל יְמֵי חַיָּיו
וּבָזֶה עָסַק תָּמִיד לְזַכּוֹת הָרַבִּים וּלְהוֹצִיאָם מֵחֹשֶׁךְ לָאוֹר, מֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל.
עָנָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָמַר
מַה יִּהְיֶה אִם יְגָרְשׁוּ אוֹתִי מִכָּאן גַּם כֵּן
בְּכָל מָקוֹם שֶׁאָבוֹא לְשָׁם בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֶעֱשֶׂה פְּסִיעָה, אֲתַקֵּן תָּמִיד.
כְּשֶׁיָּצָא מִזְּלַאטִיפָּאלְיֶע בְּעֵת שֶׁכְּבָר בָּאוּ הָעֲגָלוֹת מִבְּרֶסְלַב בִּשְׁבִילוֹ לַהֲבִיאוֹ לִבֶּרְסְלַב אָמַר
כָּאן בִּזְלַאטִיפָּאלְיֶע סָבַלְתִּי תַּרְתֵּי גֵּיהִנּוֹם
כִּי מִשְׁפַּט רְשָׁעִים בַּגֵּיהִנּוֹם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ
וַאֲנִי סָבַלְתִּי יִסּוּרִים כָּאן שְׁתֵּי שָׁנִים.
גַּם אָמַר
עַד עַכְשָׁו הָיָה בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ, עַכְשָׁו מַתְחִיל וְכוּ'
וְאֵינִי יוֹדֵעַ הַלָּשׁוֹן שֶׁאָמַר יוֹתֵר
אַךְ הָעִנְיָן הוּא שֶׁעַכְשָׁו מַתְחִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהֵיטִיב וְכוּ'
אָמַר הַמַּעְתִּיק שָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֲנַחְנוּ כָּבַשְׁנוּ אֶת עִיר בְּרֶסְלַב בְּהַמְחָאַת כַּף וְרִקּוּדִין.
[כִּי בֶּאֱמֶת בִּתְחִלַּת כְּנִיסָתוֹ לִבְּרַסְלֶב דִּבֵּר תֵּכֶף מִמְּחָאַת כַּפַּיִם בִּתְפִילָּה
שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְגָרְשִׁין הָאֲוִיר שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ וּמַמְשִׁיכִין אֲוִירָא דְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כַּמְבאָר בַּמַּאֲמָר אַתֶּם נִצָּבִים וְכוּ'.
וְכֵן בְּשָׁנָה זוֹ רָקַד הַרְבֵּה אוֹדוֹת לְבַטֵּל הַפּוּנְקְטִין [הַגְּזֵירָה לָקַחַת יְהוּדִים לַצָּבָא].
וּבְחֹרֶף זֶה אָמַר מַאֲמַר וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים סִימָן י' הַמְדַבֵּר מֵרִקּוּדִין וְהַמְחָאַת כַּף].
עוֹד שָׁמַעְתִּי שֶׁפַּעַם אַחַת סָמוּךְ לִכְנִיסָתוֹ לִבְּרֶסְלַב מָזְגוּ לוֹ כּוֹס יַיִן לְקִדּוּשׁ, וְנִשְׁפַּךְ עַל הָאָרֶץ.
וּמָזְגוּ לוֹ כּוֹס אַחֵר, וְקִדֵּשׁ עָלָיו.
וְאַחַר כָּךְ אָמַר הַיּוֹם נָטַעְנוּ שֵׁם בְּרֶסְלַבֶיר חֲסִידִים
וְשֵׁם זֶה לא יִשְׁתַּקַּע לְעוֹלָם
כִּי לְעוֹלָם יִהְיוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ נִקְרָאִים עַל שֵׁם עִיר בְּרֶסְלַב
וְכֵן הָיָה כַּמְפֻרְסָם.
וּפַעַם אַחַת אָמַר בְּבֵיתוֹ שֶׁל הָרַב הַקָּדוֹשׁ דּוֹדוֹ רַבִּי בָּרוּךְ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
דּוֹדִי רָצָה לֵישֵׁב בִּבְּרֶסְלַב וְלא נִתְיַשֵּׁב שָׁם
וַאֲנִי יוֹשֵׁב בִּבְּרֶסְלַב
וְכֵן מְפֻרְסָם עוֹד בֵּין אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ דִּבּוּרִים הַרְבֵּה בְּעִנְיַן יְשִׁיבַת בְּרֶסְלַב
וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו, שֶׁהָיוּ לוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעִנְיַן יְשִׁיבָתוֹ בִּבְּרֶסְלַב סוֹדוֹת נוֹרָאִים וְנִפְלָאִים מְאד
אות קטז
בִּשְׁנַת תקס"ג עָשָׂה נִשּׂוּאִין לְבִתּוֹ הַצַּדֶּקֶת מָרַת שָׂרָה בִּקְהִלַּת קדֶשׁ מֶעדְוֶועדִוְוקֶע עִם חֲתָנוֹ הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ יִצְחָק אַייזִיק בֶּן הַגְּבִיר מוֹרֵנוּ רַבִּי לֵיבּ דָּאבְּרָאוְונֶיר כִּי לְשָׁם נִתְקַבְּצוּ שְׁנֵיהֶם
אַף עַל פִּי שֶׁאָז הָיָה כְּבָר בִּבְּרֶסְלַב וְהַחֲתֻנָּה הָיְתָה בְּראשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן שֶׁחָל אָז בְּיוֹם חֲמִישִׁי וְהַחֻפָּה הָיְתָה בָּעֶרֶב אוֹר לְיוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קדֶשׁ.
אַחַר הַחֻפָּה דִּבְּרוּ מִמָּשִׁיחַ וְכוּ' [וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל וְגִלָּה בְּרֶמֶז שֶׁרָאוּי שֶׁיֵּצֵא מֵהֶם וְכוּ']
אַחַר כָּךְ בְּשַׁבַּת קדֶשׁ אָמַר עַל סְעֻדָּה הַשְּׁלִישִׁית תּוֹרָה גְּבוֹהָה מְאד הַמַּתְחֶלֶת לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אהֶל בָּהֶם בְּלִקּוּטֵי א' בְּסִימָן מ"ט
וְשָׁם מְרֻמָּז נִיסָן וְשָׂרָה וְיִצְחָק וְכַלָּה וַחֲתֻנָּה וְכוּ'.
וְאָמַר שֶׁזּאת הַתּוֹרָה לא אָמַר בִּשְׁבִילֵנוּ רַק בִּשְׁבִיל הַגְּזֵרָה שֶׁקּוֹרִין פּוּנְקְטִין הַנִּשְׁמָע אָז שֶׁרוֹצִין לִגְזר עַל יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם אֲשֶׁר בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים יָצְאוּ בְּיָמֵינוּ.
כִּי שָׁם מְדַבֵּר מֵעִנְיַן הַכְנָעַת הָעַכּוּ"ם כִּי אֶעֱשֶׂה כָּלָה בְּכָל הַגּוֹיִם.
שֶׁזֶּה בְּחִינַת כַּלָּה דְּאָכְלֵי כּלָּא וְשָׁצֵי כּלָּא וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים וְכוּ'
וְהָבֵן שָׁם מְאד
כִּי הֵם דְּבָרִים עֲמֻקִּים וּגְבוֹהִים מְאד.
וְאַחַר שֶׁגָּמַר אֲמִירַת הַתּוֹרָה הָיָה מְרַקֵּד הַרְבֵּה מְאד עִם בִּתּוֹ הַכַּלָּה וְכוּ'.
וּמִי שֶׁלּא רָאָה רִקּוּדִין שֶׁלּוֹ לא רָאָה טוֹב מִיָּמָיו
כִּי אַף עַל פִּי שֶׁבָּרוּךְ הַשֵּׁם זָכִינוּ לִרְאוֹת כַּמָּה צַדִּיקִים שֶׁהָיוּ מְרַקְּדִים לִפְנֵי הַכַּלָּה, אֲבָל רִקּוּדִין שֶׁלּוֹ לא נִרְאָה כָּזאת.
וְכָל מִי שֶׁעָמַד שָׁם בְּוַדַּאי הָיָה לוֹ הִרְהוּר תְּשׁוּבָה אֲמִתִּי עַל כָּל פְּשָׁעָיו.
וְגדֶל הַהִתְעוֹרְרוּת וְהַהִתְלַהֲבוּת שֶׁל כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁעָמְדוּ שָׁם בִּשְׁעַת רִקּוּדִין אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְצַיֵּר זאת בִּכְתָב בְּשׁוּם אפֶן.
וּכְבָר גִּלָּה כַּמָּה תּוֹרוֹת גְּבוֹהוֹת מְאד עַל עִנְיַן רִקּוּדִין וְהַמְחָאַת כַּף.
וְגַם בְּהַתּוֹרָה לַשֶּׁמֶשׁ הַנַּ"ל מְבאָר מֵעִנְיַן רִקּוּדִין
אֲבָל לא הָיָה שָׁכִיחַ שֶׁיַּעֲשֶׂה רִקּוּדִין כִּי אִם בְּעִתִּים רְחוֹקוֹת מְאד
אַךְ בְּאוֹתָהּ הַשָּׁנָה הַנַּ"ל הָיָה מְרַקֵּד כַּמָּה פְּעָמִים.
הַיְנוּ בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה, וְאַחַר כָּךְ בְּשַׁבַּת חֲנוּכָּה אַחַר אֲמִירַת הַתּוֹרָה הַמַּתְחֶלֶת רָאִיתִי מְנוֹרַת זָהָב בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן ח, וְאַחַר כָּךְ בְּפוּרִים בְּמֶעדְוֶועדִיוְוקֶע, וְאַחַר כָּךְ עַל הַחֲתֻנָּה הַנַּ"ל.
וְאָמַר בְּעַצְמוֹ בְּזאת הַשָּׁנָה רָקַדְתִּי הַרְבֵּה
וְזֶה הָיָה מֵחֲמַת שֶׁבְּאוֹתוֹ הַשָּׁנָה נִשְׁמְעוּ הַגְּזֵרוֹת שֶׁקּוֹרִין פּוּנְקְטִין
שֶׁהָיוּ רוֹצִים אָז לִגְזר עַל יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, וּמֵחֲמַת זֶה רָקַד כַּמָּה פְּעָמִים כִּי עַל יְדֵי רִקּוּדִין מַמְתִּיקִין הַדִּינִים וּמְבַטְּלִין הַגְּזֵרוֹת כַּמְבאָר בְּהַתּוֹרָה וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים סִימָן י' בְּלִקּוּטֵי א' הַמַּתְחֶלֶת עַל יְדֵי רִקּוּדִין וְהַמְחָאַת כַּף מַמְתִּיקִין הַדִּינִים.
וְגַם זאת הַתּוֹרָה נֶאֶמְרָה בְּאוֹתוֹ הַחֹרֶף בְּטֶירָאוִיצֶע
חיי מוהר"ן - ז - שיחות השיכים להתורות
...שקיהם בסימן י"ז בשבת חנוכה תקס"ו. באותה השנה נתגירו גרים הרבה מחמת שמצאו בספריהם הפך אמונתם וזה הענין מבאר היטב שם באותה התורה הנ"ל מהיכן בא זאת שימצאו עכו"ם בספריהם הפך אמונתם וכו' עין שם. ובאור הענין כפשוטו כי כבר נשמעו דברים כאלו מפי כמה גרים ובפרט באותה השנה שאמר רבנו זכרונו לברכה המאמר הזה אז היו בעולם מעשיות הרבה כאלו שפתאם אחר שבת חנוכה שאמר רבנו זכרונו לברכה אז המאמר הנ"ל, אז נתגיר פתאם כמר אחד מכפר. והוא היה אחר כך אצלו זכרונו לברכה וספר...
ספר המידות - קליפה
...א'ת'ה' מכניעים את הקליפות. ב. שמירה ליולדת, שתכתב על קלף פסוק: "ה' רמה ידך בל יחזיון". ג. בחרבות קליפות שכיחים. ד. הנר מכניע שליטת הקליפות. ה. מזלו של אדם שומר את האדם מלהיות נזוק. ו. השבעה קולות שאמר דוד על המים, בדבורן מכניעין הרוח רעה. ז. מזיקין מצויים בבורות כמו שמצויין בשדות. ח. מקום שאין בני אדם מצויין, שכיחים שם שדים אפילו ביום, אבל בעיר אפילו בלילה לא חישינן. ט. לצד צפון השדים נגלים לבני אדם מאד. י. סגלה להבריח רוח הטומאה, לקרות פרשת נח....
ספר המידות - שינה
ספר המידות - שינה חלק שני א. מי שהוא מקדש יותר, הוא רחוק מהשנה יותר. ב. על ידי רבוי השנה והתנומה, על ידי זה דוחפין אותו ממרכבה דקדשה, ונשתנה פניו, ונתקלקל צלם אלהים. ג. חמשה עשר "שיר המעלות" שבתהלים מסגלים לבטל השנה. ד. מי שאינו יכול לישן, יעלה על מחשבתו אמונת תחית המתים....
אמת אחת וגם בחירה וידיעה וכיו"ב - כיצד?
...- כיצד? שאלה: רציתי לשאול שאלה פשוטה בספרי רבי נחמן מובא בהמון מקומות העניין הזה שהאמת היא אחת, ושאין שני אמת ואין הרבה אמת ואין ממוצע, אלא שהאמת היא אחת בלבד וכולי. ומצד שני מובא גם העניין הזה של הבחירה והידיעה או השאלות של החלל הפנוי, שיש בהן סתירות של 2 הפכים, ואף על פי כן שניהם אמת. והשאלה שלי היא כיצד יכול להיות ששני הדברים האלו אמת למרות שהם סותרים זה את זה, אם מצד שני אנחנו אומרים שהאמת היא אחת? תודה מראש. ** כיצד אוכל לדעת בוודאות כי הדברים...
שיחות הר"ן - אות פב
שיחות הר"ן - אות פב "בזאת ידעתי כי חפצת בי כי לא יריע אויבי עלי" בזה שאויבים שלי אינם רעים כי צדיקים חולקים עלי בזאת ידעתי כי חפצת בי...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פט - הַדַּעַת מְשַׁדֵּך כָּל הַשִּׁדּוּכִים
...כל השדוכים הם שני הפכים והדעת הוא המתוך בין שני הפכים [עין לקוטי הראשון סי' ד] על כן כל השדוכים שבעולם כלם נעשים על ידי הבר דעת שיש בעולם ועל כן לפעמים קשה למצא זווגו כי לפעמים שני המשדכים רחוקים מאד והם שני הפכים ביותר זה מזה על כן קשה למצא זווגו והתקון לזה שצריך שיבוא להבר דעת לשמע תורה מפיו ועל ידי זה יכול למצא השדוך שלו כי כל זמן שהדעת בכח אזי לפעמים אי אפשר לחבר המשדכים כשהם בהפך גדול זה מזה כי לפעמים הם בהפך גדול מאד זה מזה כנ"ל ואז אי אפשר...
שיחות הר"ן - אות רסא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...נכתב כסדר וכתקונו ומה שהוצאתי משם העתקתי וזהו] "וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען אלה תולדות יעקב יוסף" כתיב: "רגלי עמדה במישור במקהלים אברך ה" רגל הוא בחינת אמונה שעליה עומדים כל המדות וכל התורה כלה כמו שמובא במקום אחר וכמו שאמרו "בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה" כי האמונה יסוד ושרש כל התורה והעבודה וצריך שיהיה האמונה ברורה וזכה בלי שום ערבוב שלא תהיה בבחינת ערב ואמונה היא צנור כל ההשפעות וכל הברכות כמו שכתוב: "איש אמונות רב ברכות"...
חיי מוהר"ן - תקמג - עבודת השם
...להשם יתברך, להשתדל לדבר הרבה עם בני אדם כדי לעוררם ולהשיבם לקרבם להשם יתברך. ורצונו היה אפילו לדבר עם בני העולם שיחות חלין בעסקי העולם אולי יצמח ויתגלגל מזה דבורים שיעוררו אותם להשם יתברך ואפילו אם לא יפעל כי אם תנועה בעלמא, שיכנס בהם איזה הרהור תשובה או התעוררות לפי שעה, גם כן טוב מאד מכל שכן שיכול להיות שברבות הימים, כשידבר עמהם ויחזר וידבר אולי יזכה לעוררם באמת להשם יתברך ולקרבם לעבודתו יתברך אשר אין דבר גדול מזה, כמובא בכל הספרים בפרט בזוהר ה...
בחירה וידיעה לפני ואחרי - האומנם?
...שאלה: רבי נחמן אמר בכמה מקומות שאין תשובה לשאלת הבחירה והידיעה ואי אפשר להבין זאת בשכל אנושי ומי שיבין זאת תתבטל אצלו הבחירה. אך שמעתי תירוץ די פשוט על השאלה הזאת, והוא כי לפני שהאדם עושה את מעשיו עליו לדעת שיש לו בחירה. אך שניה אחרי שהוא עשה את מעשיו עליו לדעת שהכל בהשגחה פרטית ושאין לו בחירה כי זה כבר קרה. כך שלא ברור לי מדוע רבי נחמן אמר שאין לשאלה הזאת תשובה בשכל אנושי. אשמח לדעת את האמת. האם באמת יש שאלה? מהי השאלה? והאם אפשר לדעת תשובה? תודה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסד - לְעִנְיַן סִפּוּרֵי דְּבָרִים שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת
...שנחלה והכרח למסר את עצמו ליד הדאקטיר הגדול והרופא רוצה שיתן לו רפואות כפי מה שהוא יודע להוציא לו שן ולגלחו אבל הדאקטיר יודע רפואות יקרים וחשובים שצריך לתן לו כן יזדמן, שיבוא איש להתלמיד חכם וצדיק הדור, שהוא רופא חלי הנפשות ורוצה שיתן לו הצדיק רפואות, הינו הנהגות ודרכים, כפי מה שהוא יודע אבל באמת הצדיק יש לו רפואות ודרכים ישרים, שצריך להנהיגו לרפואתו והנה לפעמים ההכרח לתן להחולה איזה סם אשר אם יתנו לו הסם בעצמו כמו שהוא, ימות החולה בלי ספק על...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.0947 שניות - עכשיו 20_04_2024 השעה 03:31:49 - wesi2