ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב


נושאים בתורת ברסלב
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.


אות רסח
אָמַר אֲנִי יָכוֹל לְקַבֵּל מָמוֹן הַרְבֵּה בְּלִי שִׁעוּר
וְלא יִהְיֶה אֶצְלִי שׁוּם שִׁנּוּי.
כִּי דֶּרֶךְ הָאָדָם כְּשֶׁיַּגִּיעַ לְיָדוֹ מָמוֹן, בִּפְרָט מָמוֹן הַרְבֵּה
נִשְׁתַּנֶּה פָּנָיו וְנַעֲשִׂין אֶצְלוֹ שִׁנּוּיִים.
אֲבָל אֶצְלִי אֲפִילּוּ אִם אֲקַבֵּל סַךְ עָצוּם בְּפַעַם אֶחָד
אֵין אֶצְלִי שׁוּם שִׁנּוּי כְּלָל.
וְשָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁקַּבָּלַת מָמוֹן שֶׁלּוֹ הוּא חִדּוּשׁ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֵּין הַחִדּוּשִׁים שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִתְבָּרַךְ
כִּי יֵשׁ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּמָּה חִדּוּשִׁים
וְקַבָּלַת מָמוֹן שֶׁלּוֹ הוּא חִדּוּשׁ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֵּין הַחִדּוּשִׁים שֶׁלּוֹ
אות רסט
יוֹם ד' דֶּאֱלוּל תקס"ט בְּרֶסְלַב.
אָמַר אֲנִי עָנָו מִכָּל הַמְפֻרְסָמִים
כִּי כָּל אֶחָד יֵשׁ לוֹ עֲבוֹדָתוֹ וַאֲנִי עָנָו
הַיְנוּ כִּי אֵינָם נֶחְשָׁבִים אֶצְלִי כְּלָל
כִּי מִדַּת עֲנָוָוה הִיא לִבְלִי לְהַחֲזִיק עַצְמוֹ לְשׁוּם דָּבָר וְלִהְיוֹת בְּעֵינָיו אַיִן וָאֶפֶס
וּמֵאַחַר שֶׁאֵינָם נֶחְשָׁבִים אֶצְלִי כְּלָל
נִמְצָא שֶׁאֲנִי עָנָו שֶׁלָּהֶם.
[פֵּרוּשׁ שֶׁמִּכָּל הַמְפֻרְסָמִים אֲנִי הֶעָנָו
שֶׁזֶּה עוֹשֶׂה זאת וְזֶה זאת, וַאֲנִי אֵינִי מַחֲזִיק מֵהֶם כְּלָל
נִמְצָא שֶׁבְּצֵרוּף כֻּלָּם יֵשׁ לִי מִדַּת הָעֲנָוָוה בֵּינֵיהֶם]
אַךְ אֶת מִי אֲנִי מַחֲזִיק יוֹתֵר לְאַיִן אֶת עַצְמִי אוֹ אוֹתָם וְכוּ'
וְאַף עַל פִּי כֵן, הַנִּרְאֶה שֶׁאֶת עַצְמוֹ הוּא מַחֲזִיק יוֹתֵר לְאַיִן וָאָפֶס.
וְכֵן בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אֵינוֹ מְיֻשָּׁב אֶצְלִי מַה שֶּׁכָּתוּב בּוֹ שֶׁהָיָה עָנָו מְאד מִכָּל הָאָדָם
אֵיךְ שַׁיָּךְ זאת מֵאַחַר שֶׁכֻּלָּם הָיוּ תַּלְמִידָיו
אֵיךְ הָיָה עָנָו כְּנֶגְדָּם
אַךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת גַּם כֵּן כַּנַּ"ל שֶׁהָיָה עָנָו מִכָּל הָאָדָם
שֶׁהָיָה לוֹ מִדַּת הָעֲנָוָוה שֶׁל כָּל הָאָדָם
הַיְנוּ שֶׁאֶצְלוֹ הָיְתָה הָעֲנָוָוה שֶׁל כֻּלָּם
כִּי כֻּלָּם הָיוּ אֶצְלוֹ בְּחִינַת עֲנָוָוה בִּבְחִינַת אַיִן וָאֶפֶס כַּנַּ"ל
אַךְ אֶת עַצְמוֹ הָיָה מַחֲזִיק יוֹתֵר לְאַיִן וָאֶפֶס
יוֹתֵר מִבְּחִינַת אַיִן וָאֶפֶס שֶׁהָיָה מַחֲזִיק אוֹתָם
וְהָבֵן הֵיטֵב.
[אָמַר הַמַּעְתִּיק נִרְאֶה לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי, דִּרְצוֹנוֹ לוֹמַר
כִּי הִשִּׂיג כָּל כָּךְ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ
עַד אֲשֶׁר הָעֲבוֹדָה שֶׁל כָּל אָדָם הָיָה אֶצְלוֹ בִּבְחִינַת אַיִן וָאֶפֶס נֶגֶד גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ.
וְהוּא בְּעַצְמוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה רַבָּן שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל כִּי הִשִּׂיג יוֹתֵר מִכֻּלָּם
אַף עַל פִּי כֵן הָיָה מַחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ לְאַיִן וָאֶפֶס יוֹתֵר מִכֻּלָּם.
כִּי דַּיְקָא עַל יְדֵי שֶׁהָיְתָה הַשָּׂגָתוֹ גְּבוֹהָה כָּל כָּךְ
עַל יְדֵי זֶה הִשִּׂיג שֶׁכְּפִי מַדְרֵגָתוֹ וְהַשָּׂגָתוֹ אֵין עֲבוֹדָתוֹ נֶחֱשֶׁבֶת כְּלוּם בְּיוֹתֵר נֶגֶד גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ
וְקַל לְהָבִין]
אות ער
צִוָּה לִקְרוֹת אֶחָד לִבְדּק תְּפִילָּיו.
עָנָה וְאָמַר מֵחֲמַת שֶׁהָרַב מִבַּרְדִּיטְשׁוֹב הוּא נוֹסֵעַ וְסוֹבֵב עַתָּה עַל הַמְּדִינָה, מֵחֲמַת זֶה אֲנִי מְצַוָּה לִבְדּק הַתְּפִילִּין שֶׁלִּי.
כִּי בֶּאֱמֶת אַף עַל פִּי שֶׁאָמַרְתִּי שֶׁאֵינִי מַחֲזִיק מֵהֶם
הַיְנוּ שֶׁהֵם אֶצְלִי אַיִן וָאֶפֶס כַּנַּ"ל
אַף עַל פִּי כֵן הָרַב מִבַּרְדִּיטְשׁוֹב הוּא גָּדוֹל בְּעֵינַי מְאד
וּכְשֶׁגָּדוֹל וּמְפֻרְסָם כָּזֶה הוּא הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב, זֶה בְּחִינַת פְּגַם הַהִתְפָּאֲרוּת חַס וְשָׁלוֹם כִּבְיָכוֹל.
כִּי יִשְׂרָאֵל הֵם הִתְפָּאֲרוּת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
וְהַגָּדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל הוּא עִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת.
כִּי הוּא חָשׁוּב וּמְפאָר בְּיִשְׂרָאֵל
וּכְשֶׁהוּא יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ אֲזַי הוּא בְּחִינַת כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בַּיִת.
הַיְנוּ שֶׁבְּחִינַת הַהִתְפָּאֲרוּת הוּא יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ
בְּחִינַת הַבָּתִּים שֶׁל תְּפִילִּין.
אֲבָל כְּשֶׁהוּא נוֹסֵעַ וְסוֹבֵב וּמִתְבַּזֶּה בֵּין הַחַיִּים
כִּי עַל הַדֶּרֶךְ בְּוַדַּאי הָאָדָם מִתְבַּזֶּה כַּמּוּבָא
בִּפְרָט אִישׁ כָּזֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּזְיוֹנוֹת
בְּוַדַּאי לְפִי עֵרֶךְ כְּבוֹדוֹ וְגָדְלוֹ שֶׁלִּפְעָמִים אֵין נוֹתְנִין לוֹ כָּבוֹד כָּרָאוּי לוֹ לְפִי כְּבוֹד הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ.
וְלִפְעָמִים יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה בִּזְיוֹנוֹת בְּעִנְיַן קַבָּלַת הַמָּמוֹן שֶׁאֵינוֹ כָּרָאוּי לְפִי כְבוֹדוֹ וְכַיּוֹצֵא.
וּמֵאַחַר שֶׁבְּחִינַת הַהִתְפָּאֲרוּת נִפְגָּם וְנִתְבַּזֶּה וְיוֹצֵא מִן הַבָּתִּים
עַל כֵּן יֵשׁ חֲשָׁשׁ עַל הַתְּפִילִּין שֶׁהֵם בְּחִינַת הִתְפָּאֲרוּת כַּיָּדוּעַ
כִּי הֵם נִקְרָאִים פְּאֵר כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה
אות רעא
גּדֶל הַמַּעֲלָה שֶׁל הַמִּתְקָרְבִים אֵלָיו אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר
כִּי כְּבָר נִתְפַּשְּׁטוּ דִּבּוּרִים כָּאֵלּוּ בֵּין הָעוֹלָם שֶׁהֵם מִתְפָּאֲרִין גַּם כֵּן בְּדִבּוּרִים כָּאֵלּוּ
אֲבָל בֶּאֱמֶת הַמְקרָבִין שֶׁלִּי הַהִתְקָרְבוּת לְבַד הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאד מְאד.
כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ הַיְנוּ הַמְקרָב אֵינוֹ כְּלוּם
וְאֵינוֹ מִתְנַהֵג בְּדַרְכֵי ישֶׁר כָּרָאוּי
אַף עַל פִּי כֵן מֵאַחַר שֶׁהוּא בְּתוֹךְ אֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ שֶׁהֵם מְקרָבִים לְצַדִּיק לִקְדֻשָּׁה כָּזֶה
זֶה בְּעַצְמוֹ מוֹעִיל לוֹ מְאד
וּבְמֶשֶׁךְ הַזְּמַן יִתְעוֹרֵר גַּם כֵּן וְיַחֲזר בִּתְשׁוּבָה.
וּרְאֵה בְּעֵינֶיךָ, כִּי אַתֶּם זוֹכִים לִשְׁמעַ דְּבָרִים כָּאֵלּוּ.
וַאֲפִילּוּ אִם אֵינָם שׁוֹמְעִים הַחִדּוּשׁ, רַק שֶׁזּוֹכִים לַעֲמד בְּעֵת שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ חִדּוּשׁ כָּזֶה, גַּם כֵּן אַשְׁרֵי לוֹ
מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁזּוֹכִין לִשְׁמעַ.
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם זוֹכִין לִשְׁמעַ חִדּוּשׁ כָּזֶה פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה.
אֲפִילּוּ אִם לא הָיוּ זוֹכִין לִשְׁמעַ חִדּוּשׁ כָּזאת רַק פַּעַם אַחַת כָּל יְמֵי חַיָּיו גַּם כֵּן דַּי לָכֶם
כִּי אִלְמָלֵא לא בָּאתֶם לְעָלְמָא אֶלָּא לְמִשְׁמַע דָּא דַּי
כַּמּוּבָא בַּזוהַר הַקָּדוֹשׁ
[מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאָנוּ זוֹכִין לִשְׁמעַ כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים בַּשָּׁנָה חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים אֲשֶׁר לא נִשְׁמְעוּ מֵעוֹלָם].
וְאָמַר לִי אָז בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן [הִנֵּה שׁוֹמַעֲת נִשְׁמָתְךָ]
דְּהַיְנוּ הַחִדּוּשׁ הַנַּ"ל מֵעִנְיַן הַתְּפִילִּין
שֶׁבִּשְׁבִיל שֶׁהָרַב נוֹסֵעַ וּמְטֻלְטָל הוּא צָרִיךְ לִבְדּק תְּפִילִּין שֶׁלּוֹ.
וַאֲפִילּוּ כְּשֶׁמֻּנָּחִים בְּשִׁפְלוּת גָּדוֹל מְאד
אַף עַל פִּי כֵן צְעָקָה בְּעָלְמָא שֶׁנּוֹתְנִין
אַף עַל פִּי שֶׁתֵּכֶף וּמִיָּד נִפְסָק
גַּם זֶה אֵינוֹ נֶאֱבָד
וַאֲפִילּוּ הַצְּעָקָה מִבֶּטֶן שְׁאוֹל גַּם כֵּן אֵינוֹ נֶאֱבָד.
וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזוהַר הַקָּדוֹשׁ בְּשׂוֹא גַלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵם
שֶׁמַּה שֶּׁהָאָדָם מְנַשֵּׂא עַצְמוֹ וּמַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְאֵיזֶה מַדְרֵגָה
אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מַגִּיעַ אֵלֶיהָ
זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא מִתְיַגֵּעַ וְרוֹדֵף לְהַשִּׂיג וּלְגַלּוֹת לְאֵיזֶה קְדֻשָּׁה
הִיא שִׁבְחָא דִּילֵהּ וִיקָרָא דִּילֵהּ
עַיֵּן שָׁם
אות רעב
פַּעַם אַחַת יָצָא מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ עַל עַצְמוֹ וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן
אֲנִי סָבָא דְסָבִין.
וְאִם תִּסְתַּכֵּל וְתָבִין בְּהַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָאָה שֶׁל שִׁבְעָה בֶּעטְלֶערְס בְּהַסִּפּוּר שֶׁל הַבֶּעטְלֶיר הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה עִוֵּר
שֶׁאָמַר לוֹ הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל שֶׁהוּא זָקֵן מְאד
וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא יַנִּיק וְלא הִתְחִיל לִהְיוֹת כְּלָל וְכוּ'
וְהָיָה זָקֵן נֶגֶד כָּל הַזְּקֵנִים הַנִּזְכָּרִים שָׁם, תָּבִין קְצָת עִנְיָן זֶה.
וְכֵן מִשְּׁאָר עִנְיָנֵי הַמַּעֲשֶׂה הַנַּ"ל תּוּכַל לְהָבִין קְצָת גְּדֻלַּת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְלַחֲכִימָא בִּרְמִיזָא
אות רעג
רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הִתְפָּאֵר שֶׁלּא הִתְחִיל לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם קדֶם שֶׁיָּדַע הַסּוֹד שֶׁיֵּשׁ בּוֹ.
וַאֲפִילּוּ מַה שֶּׁנּוֹהֲגִין לְהַעֲלוֹת עֲשַׁן הַטִּיטוּן עַל יְדֵי לִילְקֶע וְצִבֶּעךְ [עִשּׁוּן טַבַּק]
לא הִתְחִיל בָּזֶה עַד שֶׁיָּדַע סוֹד בְּהַנְהָגָה זוֹ.
וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר הַנְהָגוֹת לא הִתְחִיל שׁוּם דָּבָר לַעֲשׂוֹת עַד שֶׁיָּדַע סוֹד הַדָּבָר.
וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה יָדַע סוֹד בְּעִנְיַן עֲשַׁן הַטַבַּק
אַף עַל פִּי כֵן הִזְהִיר אוֹתָנוּ הַרְבֵּה לְהִתְרַחֵק מִזֶּה מְאד
וּפַעַם אַחַת דִּבֵּר הַרְבֵּה מֵעִנְיַן זֶה שֶּׁנּוֹהֲגִין הָעוֹלָם לְעֲשׁן טַבַּק
וְאָמַר שֶׁהוּא שְׁטוּת גָּדוֹל
וּלְעִנְיַן נְקִיּוּת אֵינוֹ מוֹעִיל כְּלָל.
וְכֵן הָרֵיחַ טַבַּק שֶׁהוּא גָּרוּעַ עוֹד יוֹתֵר
כַּמְבאָר שִׂיחָה זאת בְּמָקוֹם אַחֵר



תכנים נוספים שיכולים לעניין אותך ועוד...
בעטלר - קבצן?
בעטלר - קבצן? מדוע הצדיק הוא קבצן? הערה: במקור מיידיש בעלטר פירושו "בקשן". ויש שפירשו זאת על התפילה... אך מה הפשט של הדימוי של קבצן עני, אל הצדיק. מה דומה ביניהם? רמז: התשובה כתובה כאן breslev.eip.co.il/?key=30 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה א - אשרי תמימי דרך ובעוד מקומות תשובה: הצדיק הוא בחינת "אין" לגמרי, ולכן הוא בחינת "קבצן" שאין לו מעצמו כלום. ושם מובא: כי היצר טוב נקרא "מסכן וחכם", בחינת מלכות שהיא בחינת עניה ודלה דלית לה מגרמה כלום כי אם מה שמקבלת מחכמה. *** והצדיק הוא בחינת "עני", כמו שהשכינה היא בחינת "עניה", כי אין לה מעצמה כלום, כי אם מ... לחץ להמשך...
ספר המידות - עבירה
ספר המידות - עבירה א. יש עברות שהמקום גורם. ב. מי שעובר עברה להכעיס, לסוף שנתבזה בעיני בני אדם והוא כועס עליהם.... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות רטז - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
שיחות הר"ן - אות רטז - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה עין אלשיך על משלי ובפרט בקפיטל ז' בדרך שלישי שם מרחיב הדבור והאזהרה להתרחק מהם ועין שם, כי מדבר שם בדרך צחות ונפלא, ומסביר הדבר איך הם מטעים את העולם שבתחלה אינם מגלים האפיקורסות והכפירות שלהם רק מראים המתיקות המדמה הנראה בתחלה בדרכיהם הרעים עין שם וזהו "כי נפת תטפנה שפתי זרה" וכו' ופרש רש"י אפיקורסות "ואחריתה מרה כלענה" וכו' עין שם והכלל שכל האזהרות של משלי להתרחק מאשה זרה כונתו על חכמות החיצוניות שנקראת אשה זרה כנגד חכמת התורה שנקראת אשת חיל ומי שבקי בהם ובדרכיהם ואיך הם מטעין את העולם בפרט... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפז - וּלְך ה' הַחָסֶד כִּי אַתָּה תְּשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפז - ולך ה' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו ולך ה' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו הינו שהוא חסד גדול מאת השם יתברך שהוא משלם לאדם מדה כנגד מדה שעל ידי זה הוא מבין לפשפש במעשיו ולידע החטא שפגם בו ולשוב בתשובה אך דע, שעקר מה שמשלם השם יתברך מדה במדה הוא בארץ ישראל כמה שכתוב: "יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו" 'ארץ' הינו בחינות ארץ ישראל, היא מתקוממה לו ושם נתגלה עוונו כי שם מדקדקין לשלם לאיש כמעשהו, מדה כנגד מדה וזה שכתוב על ארץ ישראל "ארץ אכלת יושביה" ראשי תבות אתה תשלם לאיש כמעשהו כנ"ל ועל כן היושבים שם בארץ ישראל יש להם על ה... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות קח
שיחות הר"ן - אות קח ידוע שלמוד הזוהר מסגל מאד מאד ודע שעל ידי למוד הזוהר נעשה חשק לכל מיני למודם של התורה הקדושה והלשון הקדוש של הזוהר מעורר מאד לעבודת השם יתברך דהינו השבח שמשבח ומפאר את העובד ה' דהינו הלשון הרגיל בזוהר לומר זכאה וכו' על כל מצוה ועבודה ולהפך הצעקה שצועק וי וכו' וי לה וי לנשמתה על הסר מעבודת ה' אלו הלשונות מעוררים מאד את האדם לעבודתו יתברך... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעח - דַּע שֶׁעַל חֲלִיף [סכין שחיטה] טוֹב
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעח - דע שעל חליף [סכין שחיטה] טוב דע שעל חליף [סכין שחיטה] טוב יכולין לראות כל הכלים של הבית המקדש איזה פנים יש להם וזה שכתוב כשאמר יצחק לעשו שיבדק הסכין וישחט יפה "שא נא כליך" רמז על כלים של בית המקדש שהם נראים על הסכין היפה כנ"ל וכן איתא במדרש שכליך רמז על כלים של בית המקדש כמו שאמרו שם: 'כליך זה בבל' שנאמר: "ואת הכלים הביא בית אוצר אלהיו" נמצא שכליך מרמז על כלים של בית המקדש "בקנאו את קנאתי" בחינת הצדיק שאינו מקנא שום צדיק לא בעולם הזה ולא בעולם הבא רק אותו לבדו יתברך.... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עב - לִּרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ עִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עב - לראות את עצמו עם הצדיק האמת דע, שלראות את עצמו עם הצדיק האמת הוא גם כן דבר גדול מאד בודאי כשזוכין לשמע מפיו תורה, הוא מעלה יתרה אבל גם כשאין שומעין תורה הראיה לבד, שזוכין לראות את עצמו עם הצדיק, הוא גם כן טוב מאד כי על ידי שרואין את עצמו עם הצדיק על ידי זה מקבלין גדלה ועקר הגדלה היא שפלות כמו שמצינו אצל השם יתברך: 'כל מקום שאתה מוצא גדלתו של הקדוש ברוך הוא, שם אתה מוצא ענותנותו' כי עקר הגדלה היא שפלות ולעתיד, שיעמדו בתחיה ויחיו חיים נצחיים עקר מה שיהיה נחיה ויקום בתחיה הוא השפלות של כל אחד כי השפלות של כל אחד ואחד ... לחץ להמשך...
רבי נחמן מברסלב - חידוש
רבי נחמן מברסלב - חידוש רבי נחמן מברסלב אומר שיש 2 תורות. תורת ה ותורת האדם. רבי נחמן מברסלב מבאר שהתורה שהאדם קורא לה תורת ה, היא רק על שם המושאל. דהיינו זה רק באופן יחסי. וככל שהאדם עולה יותר מדרגה לדרגה. כך הוא מתקרב יותר אל תורת ה ממש. בכל מקרה, הדבר נכון כמובן גם לגבי דברי רבי נחמן מברסלב עצמם, שגם בהם יש אין סוף בחינות ופירושים. לגבי התיקון הכללי. גם לתיקון הכללי, יש דרגות שונות. ברמה של עולם העשייה הגשמי, התקון הכללי, הוא הפרקי תהלים שרבי נחמן מברסלב נתן לקרוא. יחד עם זאת, רבי נחמן מברסלב בליקוטי מוהרן מבאר שתקון הכללי הוא תקון המחשבה! ר... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות רכ - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
שיחות הר"ן - אות רכ - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה פעם אחת אמר לאחד. אגלה לך סוד, שיהיה אפיקורסות גדול בעולם כי מלמעלה יבוא אפיקורסות בעולם בשביל נסיון ואני יודע שאנשים שלי גם בלא זה יתחזקו באמונה באמת וישארו קימים באמונתם אך אני מגלה לך זאת כדי שיתחזקו יותר כשיראו שדברו מזה מקדם וכדברים האלה נשמע מפיו הקדוש כמה פעמים והיה מתאנח מאד על זה ואמר אוי, איך יוכלו לעמד אנשים מעטים נגד כל העולם והנה סמוך מאד אחר הסתלקותו זכרונו לברכה ראינו בעינינו זאת, שתכף התחיל להתפשט אפיקורסית גדול בעולם מה שלא היה כזאת מימי קדם כי אף על פי שכבר התחיל לצמח נגע המס... לחץ להמשך...
מדוע בסוף השקר נמצאת האמת?
מדוע בסוף השקר נמצאת האמת? אמר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=542 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעד - יש רשעים שעובדים ויגעים כל ימיהם דע שיש רשעים שעובדים ויגעים כל ימיהם כדי לעקר עצמן מהשם יתברך ומתורתו לגמרי ... על כן הם מתאוים ויגעים כדי שיגיעו לכפירה גמורה בדעתם, חס ושלום באפן שלא יהיה להם עוד צד ספק לנטות אל האמת אבל צריכים לזה יגיעה גדולה מאד מאד כמה וכמה שנים רחמנא לצלן, רחמנא לשזבן כי היהדות שבהם אינה מנחת אותם ומבלבלת אותם תמיד ודע שיש מהם כשמגיעין ובאין למה שהתאוו דהינו לכפירה גמורה חס ושלום, בלי שום ספק אל האמת אזי תכף ומיד מתי... לחץ להמשך...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה במאמרים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן



קבל תכנים נוספים שיעניינו אותך...




האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב

© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים, ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.

דף זה הופיע ב 0.0313 שניות
עכשיו 23_09_2019 השעה 22:51:23
wesi2