ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לב - אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח
[לשון רבנו זכרונו לברכה] "אדני שפתי תפתח" (תהלים נ"א) והוא בחינת רקודין של חתנה כי כל זמן שלא נתונה לזווג היא אתקריאת נער בלא ה' (זהר בא דף ל"ח:) גימטריא ש"ך דינים וכד אתתקנת לזווג אתקריאת נערה בה"א שנמתקין הדינין על ידי ה' אלפין של אהיה שבבינה כמובא ב"פרי עץ חיים" (שער עמידה) נמצא הכלה עדין בבחינות נער בבחינות ש"ך דינים וצריך להמתיקה ולתקנה וזה נעשה על ידי רקודין כי הרגלין הם בבחינות נצח והוד (פתח אליהו) והם נתנשאים על ידי הלב הינו על ידי שמחת הלב כנראה בחוש שעל ידי שמחת הלב מרקדין כמו שכתוב גבי יעקב (בראשית כ"ט) "וישא יעקב את רגליו" ופרש רש"י: 'לבו נשא את רגליו' ולב הוא בינה כמו שכתוב (שם) 'בינה לבא ובה הלב מבין' על כן צריך לכון ברקודים להמשיך האלפין שבלב על ידי הרגלין להכלה שהיא בחינת חמש פעמים דין גימטריא ש"ך, גימטריא נע"ר ועל ידי אור הלב שנמשך לה נעשית נערה בה"א ונעשית ה' פעמים "אדני" וזה בחינת: "אדני שפתי תפתח" שעל ידי השפתים שהם נצח והוד נפתח ונמתק הכלה בבחינת זווג ונעשית בחינת אדני שהיא נערה שהיא ראויה לזווג וזה דאיתא במדרש (בראשית פרשה ע') כשנשא יעקב את לאה, בשעה שהיו מרקדין היו מזמרין היא ליא. לרמז ליעקב הא לאה (זהר ויצא קנ"ד) היינו, כי לאה היא עלמא דאתכסיא, שהוא בחינת לב כמו שכתוב (תהלים קי"ט) : "בלבי צפנתי אמרתך" ומשם המתוק של הדינים כשממשיכין ה"א מהלב וזה הא לאה שצריך להמשיך מלאה האלפין כדי להמתיק ולתקן את הכלה. גם היו אומרים שהכלה שמה לאה שעל ידי בחינות עצמה נמתקת
[לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה]
"אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח"
וְהוּא בְּחִינַת רִקּוּדִין שֶׁל חֲתֻנָּה
כִּי כָּל זְמַן שֶׁלּא נְתוּנָה לְזִוּוּג
הִיא אִתְקְרִיאַת נַעֲר בְּלא ה'
גִּימַטְרִיָּא שַׁ"ך דִּינִים
וְכַד אִתְתַּקְנַת לְזִוּוּג אִתְקְרִיאַת נַעֲרָה בְּהֵ"א
שֶׁנִּמְתָּקִין הַדִּינִין
עַל יְדֵי ה' אַלְפִין שֶׁל אֶהְיֶה שֶׁבַּבִּינָה
כַּמּוּבָא בִּ"פְרִי עֵץ חַיִּים"
נִמְצָא הַכַּלָּה עֲדַיִן בִּבְחִינוֹת נַעַר בִּבְחִינוֹת שַׁ"ך דִּינִים
וְצָרִיך לְהַמְתִּיקָהּ וּלְתַקְּנָהּ
וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי רִקּוּדִין
כִּי הָרַגְלִין הֵם בִּבְחִינוֹת נֶצַח וָהוֹד
וְהֵם נִתְנַשְּׂאִים עַל יְדֵי הַלֵּב
הַיְנוּ עַל יְדֵי שִׂמְחַת הַלֵּב
כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁעַל יְדֵי שִׂמְחַת הַלֵּב מְרַקְּדִין
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב גַּבֵּי יַעֲקב "וַיִּשָּׂא יַעֲקב אֶת רַגְלָיו"
וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: 'לִבּוֹ נָשָׂא אֶת רַגְלָיו'
וְלֵב הוּא בִּינָה
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב 'בִּינָה לִבָּא וּבָהּ הַלֵּב מֵבִין'
עַל כֵּן צָרִיך לְכַוֵּן בָּרִקּוּדִים
לְהַמְשִׁיך הָאַלְפִין שֶׁבַּלֵּב עַל יְדֵי הָרַגְלִין
לְהַכַּלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת חָמֵשׁ פְּעָמִים דִּין
גִּימַטְרִיָּא שַׁ"ך, גִּימַטְרִיָּא נַעַ"ר
וְעַל יְדֵי אוֹר הַלֵּב שֶׁנִּמְשָׁך לָהּ
נַעֲשֵׂית נַעֲרָה בְּהֵ"א
וְנַעֲשֵׂית ה' פְּעָמִים "אֲדנָי"
וְזֶה בְּחִינַת: "אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח"
שֶׁעַל יְדֵי הַשְּׂפָתַיִם שֶׁהֵם נֶצַח וָהוֹד
נִפְתָּח וְנִמְתָּק הַכַּלָּה בִּבְחִינַת זִוּוּג
וְנַעֲשֵׂית בְּחִינַת אֲדנָי
שֶׁהִיא נַעֲרָה שֶׁהִיא רְאוּיָה לְזִוּוּג
וְזֶה דְּאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ
כְּשֶׁנָּשָׂא יַעֲקב אֶת לֵאָה, בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ מְרַקְּדִין הָיוּ מְזַמְּרִין הַיְא לַיְא.
לִרְמז לְיַעֲקב הָא לֵאָה
היינו, כי לאה היא עלמא דאתכסיא, שֶׁהוּא בְּחִינַת לֵב
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶך"
וּמִשָּׁם הַמִּתּוּק שֶׁל הַדִּינִים
כְּשֶׁמַּמְשִׁיכִין הֵ"א מֵהַלֵּב
וְזֶה הָא לֵאָה
שֶׁצָּרִיך לְהַמְשִׁיך מִלֵּאָה הָאַלְפִין
כְּדֵי לְהַמְתִּיק וּלְתַקֵּן אֶת הַכַּלָּה.
גַּם הָיוּ אוֹמְרִים שֶׁהַכַּלָּה שְׁמָהּ לֵאָה
שֶׁעַל יְדֵי בְּחִינוֹת עַצְמָהּ נִמְתֶּקֶת
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיב - צהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה
...ח"א - תורה קיב - צהר תעשה לתבה צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלישים תעשה פרש רש"י: צהר יש אומרים אבן טוב ויש אומרים חלון הנה ידוע כי "סביב רשעים יתהלכון" כי הסטרא אחרא מסבבת הקדשה כי את זה לעמת זה עשה ובפרט מי שכבר נמשך אחר עברות, חס ושלום ונמשך אחר הסטרא אחרא, ושם מקומו, חס ושלום והם מסבבין אותו מכל צד וכאשר יעורר רוחו לשוב אל ה' קשה לו מאד להתפלל ולדבר דבורים לפני ה' כי הן מסבבין אותו מכל צד, לכל אחד לפי ענינו...
החסרונות אצל האדם או למעלה?
...key=442 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעב - כל החסרונות שיש לאדם כל החסרונות שיש לאדם הן בנים או פרנסה או בריאות, הכל הוא מצד האדם עצמו כי אור השם יתברך שופע עליו תמיד אך האדם על ידי מעשיו הרעים עושה צל לעצמו שאין מגיע עליו אור השם יתברך אך כאן לעומת זאת breslev.eip.co.il/?key=363 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פט - ותחסרהו מעט מאלקים וכבוד והדר תעטרהו ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו הנה ידוע כי כל מה שחסר לאדם הן ברוחני הן בגשמי החסרון הוא בהשכינה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכט - אֶרֶץ אכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ
...אף שאינו מקבל ממנו כלל, הוא גם כן טוב מאד והאמונה לבדה שמאמין בהצדיק, מועיל לעבודת השם יתברך כי טבע האכילה שהמזון נתהפך לנזון כגון כשהחי אוכלת צומח כגון עשבים, נתהפכין העשבים לחי, כשנכנסין בתוך מעיה וכן מחי למדבר כשהמדבר אוכל החי, נתהפך החי למדבר ולכל מקום שנכנס לשם המזון שנתחלק להאיברים, נתהפך למהות האיבר ממש שנכנס לשם כגון החלק מהמזון הנכנס להמח נתהפך למח והנכנס ללב נתהפך ללב, וכן לשאר האיברים וזהו ארץ אכלת יושביה כי ארץ הוא בחינת אמונה, כמו שכתוב:...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נד - וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים
...ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר והנה מן היאר עלת שבע פרות וכו' ה' אלקי גדלת מאד הוד והדר לבשת עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה א. כי צריכין לשמר מאד את הזכרון, שלא יפל לשכחה, בחינת מיתת הלב ועקר הזכרון הוא לזכר תמיד בעלמא דאתי שלא יהיה בדעתו, חס ושלום, שאין עולם אלא אחד ועל ידי מה שמדבק מחשבתו בעלמא דאתי על ידי זה נעשה יחוד ה' אלקי הנ"ל. [כי ה' אלהים הוא בחינת שם מלא, שהוא בחינת עלמא דאתי כמובא וכן מבאר בסבא על פסוק זה ה' אלקי דא שרותא דמהמנותא, סליקו...
שיחות הר"ן - אות רלז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...נחמן אמר שצריך לזהר מאד לבלי להוציא מפיו דבור של רשעות חס ושלום, אפילו בדרך ליצנות דהינו שלא לומר חס ושלום, על עצמו שיהיה רשע חס ושלום או שיעשה עברה חס ושלום אף שאומר זאת בדרך ליצנות ואין בלבו כלל לעשות זאת אף על פי כן זה הדבור מזיק לו מאד ויכול להכריחו חס ושלום, אחר כך לעשות זאת שהוציא מפיו אף על פי שלא אמרה מלבו רק בדרך ליצנות ועל ידי זה נכשל יהוא המלך על ידי שהוציא מפיו ואמר: "יהוא יעבדנו הרבה" אף על פי שבלבו היה לבלי לעבדו רק אמר זאת בדרך ליצנות...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצה - בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצה - בצר הרחבת לי בצר הרחבת לי הינו שגם אפילו בהצרה בעצמה, השם יתברך מרחיב לנו כי אם יסתכל האדם על חסדי ה' יראה שאפילו בעת שהשם יתברך מצר לו גם בהצרה בעצמה, השם יתברך מרחיב לו, ומגדיל חסדו עמו וזה: "בצר הרחבת לי", הינו אפילו בתוך הצרה בעצמה נתת לי הרחבה בתוכה מלבד מה שאנו מצפים שהשם יתברך יושיענו בקרוב מכל הצרות וייטיב עמנו מאד אך אפילו גם בהצרה בעצמה מרחיב לנו...
ספר המידות - עצבות
...- עצבות א. מי שלא תקן חטאת נעורים, על ידי זה באים לו דאגות. ב. לרב בא הצער לאדם על ידי דבורו. ג. כשיש לך צער, תדבר מזה הצער. ד. על ידי דאגה בלב נופל על האדם אימת מות. ה. על ידי הכנעה נתבטל רעה ויגון. ו. מי שיש לו עצבות, יסתכל על הצדיקים, ויבא לו שמחה בלבו. ז. כשאתה נכנס בבית נכרי, על ידי זה בא עצבות. ח. על ידי עצבות אדם נחלש. ט. על ידי לב רע הפנים נשתנה. י. כשיש לך צער ביום שמחה, וכל שמחתך נשבת, תדע שתמה זכות אבותיך. יא. מי שיש לו עצבות, יתן מתנה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמד - אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ
...זכרונו לברכה] אין אדם מת וחצי תאוותו בידו כי אצל הצדיק אין חלוק בין החיים ובין לאחר מיתה כי גם לאחר מיתה הוא עובד את השם יתברך ואין זה החלוק אלא אצל זה האדם שנמשך אחר תאוות אכילה ושתיה כל ימיו ולאחר מיתה אין אוכל ושותה זה נקרא מת, והמיתה נכרת אצלו ויש ימים שהתרה אכילה ושתיה, כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'חציו לה' וחציו לכם' והצדיק, אפילו בזאת החצי הוא כובש את יצרו, ואוחז את תאוותו בידו וחצי תאוותו בידו אפילו זאת החצי שהתר לו, אפילו בזה הוא אוחז...
שיחות הר"ן - אות קצ - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות קצ - גדולות נוראות השגתו אמר: שכמה פעמים ציר לעצמו עניני מיתה כאלו הוא מת ממש עד שהרגיש טעם מיתה ממש גם אני שמעתי שאמר שבימי נעוריו היה מציר לעצמו מיתתו ואיך יבכו עליו וכו' וציר לעצמו היטב כל עניני מיתה ואמר שהוא מלאכה לציר לעצמו זאת היטב...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יז - צָרִיך לִזָּהֵר מְאד לִהְיוֹת שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב בְּשַׁבָּת
...וטוב לב בשבת כי מעלות וקדשות שבת גדולה ויקרה מאד, כמובא ובפרט ב"ראשית חכמה" בשער הקדשה בתחלתו, עין שם וראוי ונכון ללמד ב"ראשית חכמה" בשער הנ"ל ולשום לבו היטב על כל הדברים הנאמרים שם בענין קדשת ומעלות שבת קדש כי יש שם כמה דברים פרטיים יקרים מקדשת ומעלות שבת כי כל ענין ומעלה הנאמר שם על שבת הוא דבר בפני עצמו והבן שם היטב, כדי שיתלהב לבו לקבל שבת בשמחה גדולה ועצומה כראוי ועל ידי זה היראה בשלמות דהינו עם דעת כי בחל אפשר שיהיה היראה עם כסילות בבחינת:...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.0469 שניות - עכשיו 23_01_2022 השעה 07:03:55 - wesi2