ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכה - מֵעִנְיַן אֲמִירַת תְּהִלִּים
מֵעִנְיַן אֲמִירַת תְּהִלִּים
דִּבֵּר עִם אֶחָד וְאָמַר לוֹ
שֶׁעִקָּר אֲמִירַת תְּהִלִּים לוֹמַר כָּל מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים עַל עַצְמוֹ
לִמְצא אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹך כָּל מִזְמוֹר וּמִזְמוֹר
וְשָׁאַל אוֹתוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: אֵיך ?
וּפֵרֵשׁ לוֹ רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, קְצָת
כִּי כָל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁבִּקֵּשׁ דָּוִד הַמֶּלֶך, עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁיַּצִּילֵהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מֵהֶם
הַכּל צְרִיכִין לְפָרֵשׁ לְעַצְמוֹ עַל מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר הָרָע וְחֵילוֹתָיו
וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר הַמִּזְמוֹרִים
[וְכַמְבאָר מִזֶּה לְעֵיל בְּסִימָן קא]
וְשָׁאַל אוֹתוֹ.
אֵיך יְפָרֵשׁ לְעַצְמוֹ מֵהַפְּסוּקִים, שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶך, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, מְשַׁבֵּחַ אֶת עַצְמוֹ
כְּגוֹן: "שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי", וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה
הֵשִׁיב לוֹ: גַּם זֶה צְרִיכִין לְפָרֵשׁ עַל עַצְמוֹ
כִּי צְרִיכִין לָדוּן אֶת עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת
וְלִמְצא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה זְכוּת וּנְקֻדָּה טוֹבָה
אֲשֶׁר בִּבְחִינַת הַנְּקֻדָּה טוֹבָה הַזּאת הוּא בְּחִינַת חָסִיד וְכַיּוֹצֵא
וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.
הֲלא אֵצֶל יְהוֹשָׁפָט כְּתִיב: "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'"
שֶׁבְּדַרְכֵי ה' וַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַך הִגְבִּיהַּ לִבּוֹ קְצָת
עוֹד אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.
הֲלא בַּבּקֶר אָנוּ אוֹמְרִים בַּתְּחִלָּה: 'מָה אָנוּ מֶה חַיֵּינוּ' וְכוּ'
וְאָנוּ מַקְטִינִים עַצְמֵנוּ מְאד
וְאַחַר כָּך אָנוּ אוֹמְרִים: 'אֲבָל אֲנַחְנוּ עַמְּך בְּנֵי בְרִיתֶך' וְכוּ'
שֶׁאַחַר כָּך אָנוּ מְחַזְּקִים עַצְמֵנוּ וּמְרִימִים אֶת עַצְמֵנוּ
וְאָנוּ מְסַפְּרִים אֶת גְּדֻלָּתֵנוּ
וּמִתְפָּאֲרִים, שֶׁאֲנַחְנוּ עַמּוֹ בְּנֵי בְרִיתוֹ זֶרַע אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב וְכוּ'
כִּי כָּך צְרִיכִין לְהִתְנַהֵג בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם כַּנַּ"ל
וְעַיֵּן מִזֶּה סֵפֶר הָרִאשׁוֹן בְּסִימָן רפ"ב
עַל פָּסוּק: "אֲזַמְּרָה לֵאלקַי בְּעוֹדִי"
חַזֲּק חַזֲּק חַזֲּק
דִּבֵּר עִם אֶחָד וְאָמַר לוֹ
שֶׁעִקָּר אֲמִירַת תְּהִלִּים לוֹמַר כָּל מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים עַל עַצְמוֹ
לִמְצא אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹך כָּל מִזְמוֹר וּמִזְמוֹר
וְשָׁאַל אוֹתוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: אֵיך ?
וּפֵרֵשׁ לוֹ רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, קְצָת
כִּי כָל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁבִּקֵּשׁ דָּוִד הַמֶּלֶך, עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁיַּצִּילֵהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מֵהֶם
הַכּל צְרִיכִין לְפָרֵשׁ לְעַצְמוֹ עַל מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר הָרָע וְחֵילוֹתָיו
וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר הַמִּזְמוֹרִים
[וְכַמְבאָר מִזֶּה לְעֵיל בְּסִימָן קא]
וְשָׁאַל אוֹתוֹ.
אֵיך יְפָרֵשׁ לְעַצְמוֹ מֵהַפְּסוּקִים, שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶך, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, מְשַׁבֵּחַ אֶת עַצְמוֹ
כְּגוֹן: "שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי", וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה
הֵשִׁיב לוֹ: גַּם זֶה צְרִיכִין לְפָרֵשׁ עַל עַצְמוֹ
כִּי צְרִיכִין לָדוּן אֶת עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת
וְלִמְצא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה זְכוּת וּנְקֻדָּה טוֹבָה
אֲשֶׁר בִּבְחִינַת הַנְּקֻדָּה טוֹבָה הַזּאת הוּא בְּחִינַת חָסִיד וְכַיּוֹצֵא
וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.
הֲלא אֵצֶל יְהוֹשָׁפָט כְּתִיב: "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'"
שֶׁבְּדַרְכֵי ה' וַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַך הִגְבִּיהַּ לִבּוֹ קְצָת
עוֹד אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.
הֲלא בַּבּקֶר אָנוּ אוֹמְרִים בַּתְּחִלָּה: 'מָה אָנוּ מֶה חַיֵּינוּ' וְכוּ'
וְאָנוּ מַקְטִינִים עַצְמֵנוּ מְאד
וְאַחַר כָּך אָנוּ אוֹמְרִים: 'אֲבָל אֲנַחְנוּ עַמְּך בְּנֵי בְרִיתֶך' וְכוּ'
שֶׁאַחַר כָּך אָנוּ מְחַזְּקִים עַצְמֵנוּ וּמְרִימִים אֶת עַצְמֵנוּ
וְאָנוּ מְסַפְּרִים אֶת גְּדֻלָּתֵנוּ
וּמִתְפָּאֲרִים, שֶׁאֲנַחְנוּ עַמּוֹ בְּנֵי בְרִיתוֹ זֶרַע אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב וְכוּ'
כִּי כָּך צְרִיכִין לְהִתְנַהֵג בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם כַּנַּ"ל
וְעַיֵּן מִזֶּה סֵפֶר הָרִאשׁוֹן בְּסִימָן רפ"ב
עַל פָּסוּק: "אֲזַמְּרָה לֵאלקַי בְּעוֹדִי"
חַזֲּק חַזֲּק חַזֲּק