ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צב - תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה
תקון למקרה לילה, חס ושלום לומר עשרה קפיטל תהלים כמבאר בספר הראשון [בסימן רה], עין שם הענין כי עשרה קפיטל תהלים הם כנגד עשרה מיני נגינה שנאמר בהם ספר תהלים (פסחים קיז, זוהר אמור דף קא, פינחס דף רכג, תקון יג) (עין רש שוח"ט תהלים ובהמפרש שם), שהם : ברכה, אשרי משכיל וכו' כי עשרה מיני נגינה הנ"ל יש להם כח לבטל כח הקלפה והפגם הנ"ל כי הם הפך הקלפה והפגם הנ"ל כמבאר מזה שם בספר הראשון ודע, כי זה הענין של העשרה מיני נגינה הנ"ל, שהם כנגד פגם הנ"ל הוא מרמז בפסוקים אלו. ברכה "אברך את ה' אשר יעצני אף לילות" וכו' (תהלים ט"ז) אשרי "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה" (שם ל"ב) משכיל "ומה' אשה משכלת" (משלי י"ט) שיר "בלילה שירה עמי" (תהלים מ"ב) נצוח "למנצח אל תשחת" (שם נ"ט) נגון "אזכרה נגינתי בלילה" (שם ע"ז) תפילה "היאכל תפל מבלי מלח" (איוב ו) (עין רש"י שם וע' תיקון מז) הודו "פן תתן לאחרים הודך" (משלי ה) מזמור "הנותן זמירות בלילה" (איוב ל"ה) הללויה "אשה יראת ה' היא תתהלל" (משלי ל"א) והבן היטב רמזים אלו ודע, כי אלו הם העשרה קפיטל שצריכים לאמרם באותו היום שארע לו מקרה בלתי טהור, חס ושלום. "מכתם לדוד" טז "לדוד משכיל" לב "אשרי משכיל אל דל" מא "כאיל תערג" מב "למנצח אל תשחת" נט "למנצח על ידותון" עז "תפילה למשה" צ "הודו לה' קראו בשמו" קה "על נהרות בבל" קלז "הללו אל בקדשו" קן ואלו העשרה קפיטל תהלים הם תקון גדול מאד מאד לענין הנ"ל ומי שזוכה לאמרם באותו היום אין צריך לפחד עוד כלל מפגם הנורא של המקרה, חס ושלום כי בודאי נתתקן על ידי זה ובזכות תקון חטא זה יבוא משיח צדקנו לקבץ נפוצותינו כמו שכתוב (תהלים קמ"ז) : "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס" במהרה בימינו, אמן [חזק נשלם ספר לקוטי מוהר"ו תנינא תהלה לאל עליון אשר שמים וארץ קנה ואלה מוסיף על הראשונים, מה שלקטתי מתוך שיחותיו הקדושים]
תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה, חַס וְשָׁלוֹם
לוֹמַר עֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים
כַּמְבאָר בַּסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן [בְּסִימָן רה], עַיֵּן שָׁם הָעִנְיָן
כִּי עֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים הֵם כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה
שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם סֵפֶר תְּהִלִּים, שֶׁהֵם: בְּרָכָה, אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל וְכוּ'
כִּי עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה הַנַּ"ל יֵשׁ לָהֶם כּחַ לְבַטֵּל כּחַ הַקְּלִפָּה וְהַפְּגָם הַנַּ"ל
כִּי הֵם הֶפֶך הַקְּלִפָּה וְהַפְּגָם הַנַּ"ל
כַּמְבאָר מִזֶּה שָׁם בַּסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן
וְדַע, כִּי זֶה הָעִנְיָן שֶׁל הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה הַנַּ"ל, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד פְּגָם הַנַּ"ל
הוּא מְרֻמָּז בִּפְסוּקִים אֵלּוּ.
בְּרָכָה "אֲבָרֵך אֶת ה' אֲשֶׁר יְעָצָנִי אַף לֵילוֹת" וְכוּ'
אַשְׁרֵי "אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חַטָּאָה"
מַשְׂכִּיל "וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת"
שִׁיר "בַּלַּיְלָה שִׁירה עִמִּי"
נִצּוּחַ "לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת"
נִגּוּן "אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה"
תְּפִילָּה "הֲיֵאָכֵל תָּפֵל מִבְּלִי מֶלַח"
הוֹדוּ "פֶּן תִּתֵּן לַאֲחֵרִים הוֹדֶך"
מִזְמוֹר "הַנּוֹתֵן זְמִירוֹת בַּלָּיְלָה"
הַלְלוּיָהּ "אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל"
וְהָבֵן הֵיטֵב רְמָזִים אֵלּוּ
וְדַע, כִּי אֵלּוּ הֵם הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל שֶׁצְּרִיכִים לְאָמְרָם
בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁאֵרַע לוֹ מִקְרֶה בִּלְתִּי טָהוֹר, חַס וְשָׁלוֹם.
"מִכְתָּם לְדָוִד" טז
"לְדָוִד מַשְׂכִּיל" לב
"אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל" מא
"כְּאַיָּל תַּעֲרג" מב
"לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת" נט
"לַמְנַצֵּחַ עַל יְדוּתוּן" עז
"תְּפִילָּה לְמשֶׁה" צ
"הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ בִשְׁמוֹ" קה
"עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל" קלז
"הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ" קן
וְאֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים הֵם תִּקּוּן גָּדוֹל מְאד מְאד לָעִנְיָן הַנַּ"ל
וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְאָמְרָם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם
אֵין צָרִיך לִפְחֹד עוֹד כְּלָל מִפְּגָם הַנּוֹרָא שֶׁל הַמִּקְרֶה, חַס וְשָׁלוֹם
כִּי בְּוַדַּאי נִתְתַּקֵּן
עַל יְדֵי זֶה וּבִזְכוּת תִּקּוּן חֵטְא זֶה
יָבוֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ לְקַבֵּץ נְפוּצוֹתֵינוּ
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה' נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס"
בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, אָמֵן
[חַזֲּק
נִשְׁלַם סֵפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ו תִּנְיָנָא
תְּהִלָּה לְאֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר שָׁמַיִם וָאָרֶץ קָנָה
וְאֵלֶּה מוֹסִיף עַל הָרִאשׁוֹנִים, מַה שֶׁלָּקַטְתִּי מִתּוֹך שִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים]
ספר המידות - וותרן
ספר המידות - וותרן חלק שני א. מי שהוא ותרן, אין עונותיו יכולין להכריע זכיותיו....
ספר המידות - חדושין דאוריתא
...ב. על ידי אסמכתות נשפע פרנסה גדולה לעולם. וזה כי יש כמה דברים, שלא מצינו לו מקרא מן התורה, וטרחו חכמינו, זכרונם לברכה, למצא להם אסמכתא בעלמא. ג. על ידי חדושין דאוריתא נתגלה השגחת השם יתברך יותר לבני אדם. ד. כשאחד מבני ישראל נתפס בתפיסה, על ידי זה לפי בחינתו נסתמו מעינות החכמה מחכמי הדור, ולהפך כשיוצא מהתפיסה. ה. על ידי חדושין דאוריתא נתוסף גרים. ו. כשאדם רוצה להשיג איזהו השגה בתורה, אזי נתעורר עליו קטרוג גדול, ואז הוא בסכנה גדולה וצריך להתלבש את...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יט - תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק
...בספרא דצניעותא, פרקא קדמאה עד לא הוי מתקלא, לא הוי משגיחין אפין באפין א. כי קשה להעולם על מה צריך לנסע להצדיק לשמע מפיו הלא אפשר לעין בספרים דברי מוסר ? אך באמת הוא תועלת גדול כי יש חלוק גדול בין השומע מפי הצדיק האמת בעצמו ובין השומע מפי אחר האומר בשמו מכל שכן כששומע מפי ששמע מפי השומע כי יורד בכל פעם מדרגא לדרגא רחוק מפי הצדיק וכן בין השומע מפי הצדיק למעין בספר הוא חלוק גדול ביותר ב. כי צריך לזכך את הפנים שיוכל כל אחד לראות את פניו [של עצמו] בפנים...
לא ימוש ספר התורה הזה מפיך
...התורה הזה מפיך breslev.eip.co.il/?key=384 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קי - לא ימוש ספר התורה הזה מפיך לא ימוש ספר התורה הזה מפיך כי התורה היא רוחניות ואשר זך וישר פעלו ושכלו רוחני יכול לתפס כל התורה כלה ולא ישכח דבר כי דבר רוחני אינו תופס מקום ויכולה התורה להתפשט ולשכן בשכלו אך מי שהוא מגשם דברי התורה ועושה ממנה ממשות אזי יש לה שעור וקצבה כמה הוא יכול לתפס בשכלו ולא יותר ואם ירצה להשיג יותר, אזי ידחה מה שכבר נכנס בשכלו כדרך כל דבר גשמי אם הוא כבר...
שיחות הר"ן - אות רנח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רנח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן הוכיח אותנו מאד לעשות מצוות הרבה והנראה מכונתו היה שרצונו שנהיה עוסקים במצוות גם כן דהינו לקבץ נדבות ולעסק בגמילות חסדים וכיוצא בזה ואמר לנו בזו הלשון: [כלום אינכם עושים מצוות כלל ? ] וכונתו היה כנזכר לעיל...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נו - וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים
...נו - וביום הבכורים וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבעתיכם, מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו . א. כי יש בכל אחד מישראל בחינת מלכות וכל אחד לפי בחינתו, כן יש לו בחינות מלכות יש שהוא שורר בביתו ויש שהוא מושל ביותר וכן יש שהוא מושל על כל העולם כל אחד לפי בחינת המלכות שיש לו בבחינות: "שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרות" ובחינות המלכות הזאת שיש בכל אחד היא באתגליא ובאתכסיא באתגליא, הינו הממשלה שיש לכל אחד לפי בחינתו שהוא מושל על אלו...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ה - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה
...לישראל הוא משפט לאלהי יעקב א. העקר הוא האמונה וצריך כל אחד לחפש את עצמו ולחזק את עצמו באמונה כי יש סובלי חלאים, שיש להם מכות מפלאות והם סובלים החלאים רק בשביל נפילת האמונה בבחינת: "והפלא ה' את מכתך מכות גדלת ונאמנות וחלים רעים ונאמנים" 'ונאמנים' דיקא כי הם באים על ידי פגם אמונה כי על ידי נפילת האמונה באים מכות מפלאות שאין מועיל להם לא רפואות ולא תפילה ולא זכות אבות כי כל הרפואות הם על ידי עשבים והם גדלים רק על ידי אמונה כמו שאמרו רבותינו זכרונם ל...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נט - מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לְקָרֵב בְּנֵי אָדָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
...לברכה] א. מי שמשתדל תמיד לקרב בני אדם לעבודת השם יתברך צריך לשמר את עצמו שלא יתאחזו בו הקליפות והרע של אלו בני אדם כי זה האיש המשתדל לקרב ולעשות נפשות בבחינת "ואת הנפש אשר עשו בחרן" הוא בונה בחינת 'היכל הקדש' "והנותר בירושלים קדוש יאמר לו" הינו זה שבני אדם נשארים דבוקים ביראה שלמה על ידו אף על פי שיש כמה וכמה שנפלו מקדשתם אף על פי כן מאלו שנשארו ביראה שלם על ידי זה "קדוש יאמר לו" וזה בחינת 'קדש' ו'היכל' זה בחינת הכבוד שנתכבד השם יתברך 'כד אתי יתרו...
גן עדן וגהנום - לפני גן עדן יש גהנום
...רבי נחמן מברסלב אומר שלפני שאדם מגיע לגן עדן, הוא צריך לעבור בגהנום? מה פשר העניין? איך זה קשור לכך שארץ ישראל נקנית ביסורים? איך זה קשור לכך שצריך שתהיה ירידה לפני עליה? ואיך זה קשור ל"קטנות" שעברה על רבי נחמן מברסלב בדרך לארץ ישראל? תשובה: ראה כאן breslev.eip.co.il/?key=573 - חיי מוהר"ן - תמד - עבודת השם לגבי זה שלפני שהצדיק מגיע לגן עדן, לפני כן הוא עובר בגהנום. והעניין הוא: כי ארץ ישראל נקנית ביסורים, וארץ ישראל היא בחינת גן עדן, שבה יש את התגלות...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכב - לְעִנְיַן הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבַּתְּפִלָּה
...מוהר"ן ח"ב - תורה קכב - לענין המחשבות זרות שבתפלה לענין המחשבות זרות שבתפילה וכבר ידוע, שכל מחשבה ומחשבה היא קומה שלמה, כמובא ואמר שכשהאדם עומד ומתפלל כסדר ואינו משגיח על המחשבות זרות ועל ידי זה הוא מנצח אותם ומעבירם ממנו [וכמבאר במקום אחר, שאין צריכין להסתכל עליהם כלל רק לילך כסדר בתפילתו ולבלי להביט לאחריו כלל ועל ידי זה ממילא יסתלקו] אזי בדרך הלוכו בתפילתו הוא מפיל אותם לזה חותך יד, ולזה חותך רגל, וכיוצא בזה בשאר האיברים פרוש, כמו למשל בענין מלחמה...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.7656 שניות - עכשיו 19_04_2024 השעה 09:08:09 - wesi2