ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פד - עִקָּר הִתְחַבְּרוּת וּדְבֵקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך הוּא עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה
[לשון רבנו, זכרונו לברכה] דע, שעקר התחברות ודבקות להשם יתברך הוא על ידי התפילה כי התפילה הוא שער, שדרך שם נכנסין להשם יתברך ומשם אשתמודעין לה כי תפילה היא מלכות, כמו שכתוב (תהלים ק"ט) "ואני תפילה" ותפילה לשון התחברות כמו שכתוב (בראשית ל) "נפתולי אלהים נפתלתי", תרגומו 'לשון התחברות' ובשביל זה על פי רב כשאדם מתפלל נופלים לו מחשבות של גדלות כי התפילה, הינו בחינת מלכות, בחינת אני היא בגלות בתוך מלכות הרשעה, כמו שכתוב (יחזקאל א) : "ואני בתוך הגולה" וכשהיא רוצה לצאת אזי מתאחזת בה מלכות הרשעה הינו גדלות שגדלות היא ממלכות הרשעה, שרוצה להתגדל ולמלך וזה שמתפללים בכח בזה נותן כח בתפילה להתחזק כנגד מלכות הרשעה לצאת מגלותא (תהלים ס"ח) : "תנו עז לאלהים על ישראל גאותו" כד הגאוה, הינו מלכות הרשעה גוברת על ישראל התקון לזה שתתפללו בכח ותחזקו את אלהים, הינו בחינת אני וזה (דברים ח) : וזכרת את ה' אלקיך, כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל פרוש, שעל ידי הכח, תתקן את אשת חיל, בחינת מלכות וזה פרוש: 'למקני נכסין' [הינו תרגום של לעשות חיל למקני נכסין] פרוש, כי המלכות כד איהי בגלותא אזי אומרת: "אל תראוני שאני שחרחרת" (שיר השירים א) כי היא מלבשת בלבושין אכמין, בלבושין דקלפין ומכסה בהם (משלי כ"ז), כי היא קן דילה וכד אדם מתפלל בכח ומוציא אותה מגלותא מכסויין דילה ונעשית קן להקדוש ברוך הוא וזה פרוש. 'למקני' לשון קן נכסין לשון כסויין ועקר כונתך יהיה, שתתקן השכינה כדי לזוגה עם בעלה למען הקים את בריתו הקמת הברית רמז לזווג כי מתחלה צריך אתערותא דלתתא, הינו תקון השכינה וכשהשכינה מתלבשת בלבושין נהירין. 'חור סמק ירק' בחינת אבות והיא בחינת שבועה, בחינת שבעה (ע' זוהר וישב קפא) ונעשה כאלו עכשו נשבע לאבות וזה: אשר נשבע לאבותיך כיום הזה כיום הזה דיקא נמצא על ידי תפילה בכח נתחדש השבועה לאבות
[לְשׁוֹן רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה]
דַּע, שֶׁעִקָּר הִתְחַבְּרוּת וּדְבֵקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך הוּא עַל יְדֵי הַתְּפִילָּה
כִּי הַתְּפִילָּה הוּא שַׁעַר, שֶׁדֶּרֶך שָׁם נִכְנָסִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך
וּמִשָּׁם אִשְׁתְּמוֹדָעִין לֵהּ
כִּי תְּפִילָּה הִיא מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וַאֲנִי תְפִילָּה"
וּתְפִילָּה לְשׁוֹן הִתְחַבְּרוּת
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "נַפְתּוּלֵי אֱלהִים נִפְתַּלְתִּי", תַּרְגּוּמוֹ 'לְשׁוֹן הִתְחַבְּרוּת'
וּבִשְׁבִיל זֶה עַל פִּי רב כְּשֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל
נוֹפְלִים לוֹ מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל גַּדְלוּת
כִּי הַתְּפִילָּה, הַיְנוּ בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֲנִי
הִיא בַּגָּלוּת בְּתוֹך מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַאֲנִי בְּתוֹך הַגּוֹלָה"
וּכְשֶׁהִיא רוֹצָה לָצֵאת
אֲזַי מִתְאַחֶזֶת בָּהּ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה הַיְנוּ גַּדְלוּת
שֶׁגַּדְלוּת הִיא מִמַּלְכוּת הָרְשָׁעָה, שֶׁרוֹצָה לְהִתְגַּדֵּל וְלִמְלך
וְזֶה שֶׁמִּתְפַּלְּלִים בְּכחַ
בָּזֶה נוֹתֵן כּחַ בַּתְּפִילָּה לְהִתְחַזֵּק כְּנֶגֶד מַלְכוּת הָרְשָׁעָה לָצֵאת מִגָּלוּתָא
"תְּנוּ עז לֵאֱלהִים עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ"
כַּד הַגַּאֲוָה, הַיְנוּ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה גּוֹבֶרֶת עַל יִשְׂרָאֵל
הַתִּקּוּן לָזֶה שֶׁתִּתְפַּלְּלוּ בְּכחַ
וּתְחַזְּקוּ אֶת אֱלהִים, הַיְנוּ בְּחִינַת אֲנִי
וְזֶה: וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלקֶיך, כִּי הוּא הַנּתֵן לְך כּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל
פֵּרוּשׁ, שֶׁעַל יְדֵי הַכּחַ, תְּתַקֵּן אֶת אֵשֶׁת חַיִל, בְּחִינַת מַלְכוּת
וְזֶה פֵּרוּשׁ: 'לְמִקְנֵי נִכְסִין'
[הַיְנוּ תַּרְגּוּם שֶׁל לַעֲשׂוֹת חָיִל לְמִקְנֵי נִכְסִין]
פֵּרוּשׁ, כִּי הַמַּלְכוּת כַּד אִיהִי בְּגָלוּתָא
אֲזַי אוֹמֶרֶת: "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת"
כִּי הִיא מְלֻבֶּשֶׁת בִּלְבוּשִׁין אֻכְמִין, בִּלְבוּשִׁין דִּקְלִפִּין וּמְכֻסָּה בָּהֶם
כִּי הִיא קֵן דִּילֵהּ
וְכַד אָדָם מִתְפַּלֵּל בְּכחַ וּמוֹצִיא אוֹתָהּ מִגָּלוּתָא
מִכִּסּוּיִין דִּילָהּ
וְנַעֲשֵׂית קֵן לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא
וְזֶה פֵּרוּשׁ. 'לְמִקְנֵי' לְשׁוֹן קֵן
נִכְסִין לְשׁוֹן כִּסּוּיִין
וְעִקָּר כַּוָּנָתְך יִהְיֶה, שֶׁתְּתַקֵּן הַשְּׁכִינָה כְּדֵי לְזַוְּגָהּ עִם בַּעְלָהּ
לְמַעַן הָקִים אֶת בְּרִיתוֹ
הֲקָמַת הַבְּרִית רֶמֶז לְזִוּוּג
כִּי מִתְּחִלָּה צָרִיך אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, הַיְנוּ תִּקּוּן הַשְּׁכִינָה
וּכְשֶׁהַשְּׁכִינָה מִתְלַבֶּשֶׁת בִּלְבוּשִׁין נְהִירִין.
'חִוַּר סֻמַק יָרק' בְּחִינַת אָבוֹת
וְהִיא בְּחִינַת שְׁבוּעָה, בְּחִינַת שִׁבְעָה
וְנַעֲשֶׂה כְּאִלּוּ עַכְשָׁו נִשְׁבַּע לָאָבוֹת
וְזֶה: אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתֶיך כַּיּוֹם הַזֶּה
כַּיּוֹם הַזֶּה דַּיְקָא
נִמְצָא עַל יְדֵי תְּפִילָּה בְּכחַ נִתְחַדֵּשׁ הַשְּׁבוּעָה לָאָבוֹת
סיפורי מעשיות - מעשה מהתבואה - מעשה התבואה המשוגעת
...אני חוזה בכוכבים רואה אני שכל התבואה שיגדל בשנה זו מי שיאכל ממנה יהיה נעשה משוגע אם כן יטכס עצה. וענה לו: שעל כן יכינו בעדם תבואה שלא יצטרכו לאכול מתבואה הנ"ל. וענה לו המלך: אם כן כשאנחנו לבד לא נהיה משוגעים. וכל העולם יהיה משוגע אז יהיה להפך [ולהכין בשביל כולם אי אפשר] שאנחנו יהיו המשוגעים. על כן בוודאי נצטרך גם כן לאכול מהתבואה. אבל רק זה שנסמן סימן על מצחנו שנדע כל כל פנים שאנחנו משוגע. שאם אהיה מסתכל על מצחך וכן שתסתכל על מצחי נדע מהסימן שאנחנו...
בעטלר - קבצן?
...- קבצן? מדוע הצדיק הוא קבצן? הערה: במקור מיידיש בעלטר פירושו "בקשן". ויש שפירשו זאת על התפילה... אך מה הפשט של הדימוי של קבצן עני, אל הצדיק. מה דומה ביניהם? רמז: התשובה כתובה כאן breslev.eip.co.il/?key=30 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה א - אשרי תמימי דרך ובעוד מקומות תשובה: הצדיק הוא בחינת "אין" לגמרי, ולכן הוא בחינת "קבצן" שאין לו מעצמו כלום. ושם מובא: כי היצר טוב נקרא "מסכן וחכם", בחינת מלכות שהיא בחינת עניה ודלה דלית לה מגרמה כלום כי אם מה שמקבלת...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ו - עַל יְדֵי זֵעָה טוֹבָה, עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה שִׂמְחָה
...כשמזיעין על ידי דבר שבקדשה] על ידי זה נעשה שמחה, בחינת: "ושמחת בחגך" בחינת שמחה של יום טוב [ולאו דוקא יום טוב ממש אלא כל יום שהוא בחינת טוב, נקרא יום טוב] כי השמחה על ידי הדמים כי העצבות מן הטחול, וטחול היא עכירות הדמים וכשמתגבר, חס ושלום, עכירת הדמים של הטחול על ידי זה באין חלשות, חס ושלום כי כשהעכירת הדמים הוא במדה בטחול אזי אדרבא הוא טובה מה שהטחול מקבל העכירת הדמים כי נשארין הדמים זכים אבל כשעכירת הדמים של הטחול מתגבר, חס ושלום נעשין חלשות, חס...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קז - מֵעִנְיַן מִאוּס וְהַרְחָקַת הַתַּאֲוָה הַכְּלָלִית
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קז - מענין מאוס והרחקת התאוה הכללית פעם אחד דבר מענין מאוס והרחקת התאוה הכללית, שהיא תאוות ניאוף ענה ואמר הנה אכילה, על כל פנים נתוסף להאדם כח וחיות על ידי זה אבל זאת התאוה הלא אדרבא, היא מפסדת ומזקת החיות מאד ומתשת כחו של אדם מאד בודאי אין צריכין אותה כלל כי אם בשביל קיום המין לבד...
חיי מוהר"ן - שלו - מעלת המתקרבים אליו
...על דבר אחד הינו על איזה השגה ולא הייתי יכול להשיגה עד שהשתמשתי באיזה עבדא מאחד מאנשי שלומנו ועל ידי זה עמדתי על הדבר והשגתי ההשגה. וכי יש חדוש שוב על הבעל שם טוב זכרונו לברכה שהשיג השגות כאלו מאחר שהיו לו תלמידים גדולים וצדיקים כאלה שעשו עבדות גדולות כאלה. פעם אחת אמר רבנו זכרונו לברכה קדם שבועות תקס"ז כשנודע לו מפטירת איש אחד שהיה קצת ממקרביו ענה ואמר מי יודע מה נעשה עמו שם אבל אם היה זוכה להתקרב כמו המקרבים אמתיים שלי. ועכשיו הולך לקראת שבועות...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נט - מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לְקָרֵב בְּנֵי אָדָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
...אדם לעבודת השם יתברך [לשון רבנו, זכרונו לברכה] א. מי שמשתדל תמיד לקרב בני אדם לעבודת השם יתברך צריך לשמר את עצמו שלא יתאחזו בו הקליפות והרע של אלו בני אדם כי זה האיש המשתדל לקרב ולעשות נפשות בבחינת "ואת הנפש אשר עשו בחרן" הוא בונה בחינת 'היכל הקדש' "והנותר בירושלים קדוש יאמר לו" הינו זה שבני אדם נשארים דבוקים ביראה שלמה על ידו אף על פי שיש כמה וכמה שנפלו מקדשתם אף על פי כן מאלו שנשארו ביראה שלם על ידי זה "קדוש יאמר לו" וזה בחינת 'קדש' ו'היכל' זה...
קושיות וסתירות בספרי רבי נחמן מברסלב
...היכן הוא מביא עניין זה? ומה פשר עניין זה? דבר נוסף, איך כל זה קשור לעניין של רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=324 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נג - עקר הולדה תלוי בה"א לגבי ה' הדעת, שבו תלוי ההולדה. ואיך זה קשור לשאלות שבאות מהחלל הפנוי, כאן breslev.eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה תשובה: רבי נחמן מברסלב מביא כי על הצדיק מוכרח שיהיו קושיות, כי הצדיק דומה לבורא שגם עליו יש קושיות. ופשר העניין...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עג - מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה, יִהְיֶה רָגִיל בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים
...לתשובה, יהיה רגיל באמירת תהלים כי אמירת תהלים מסגל לתשובה כי יש נון שערי תשובה ומ"ט שערים יכול כל אדם לכנס בהם ולהשיגם אך שער החמשים הוא בחינת התשובה של השם יתברך בעצמו, כביכול כי גם אצלו יתברך מצינו בחינת תשובה, כמו שכתוב: "שובו אלי ואשובה אליכם" ואלו המ"ט שערי תשובה הם בחינת מ"ט אותיות שיש בשמות שנים עשר שבטי יה כי כל שער ושער יש לו אות ממ"ט אותיות השבטים והנה הכל חפצים ליראה את שמך ואף על פי כן לאו כל אדם זוכה לעשות תשובה כי יש אחד שאין לו התעוררות...
שיחות הר"ן - אות כא
שיחות הר"ן - אות כא בראש השנה צריכין להיות חכם שיחשב רק מחשבות טובות שייטיב השם יתברך עמנו וכו' וצריכין להיות שמח בראש השנה גם צריכין לבכות בראש השנה בראש השנה ביום הראשון צריכין למעט בדבור מאד מאד ואמר שאדם גדול צריך לדקדק בזה ביותר ועל כן הוא אינו אומר ביום הראשון אפילו הפיט רק מה שיסד רבי אלעזר הקליר אבל שאר הפיט אינו אמר מחמת שאדם גדול צריך לדקדק אז ביותר לבלי לדבר שום דבור שאינו מכרח...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לב - יֵשׁ צַדִּיקִים גְּנוּזִים
...- יש צדיקים גנוזים יש צדיקים גנוזים, והם יודעים פנים בתורה אך הם צריכים להעלים תורתם וכמו שמספרין מעשה מהבעל שם טוב עם הדרשן וגם אצלו יש לפעמים, שיודע תורה שיש לה פנים, דהינו פנים בתורה והוא צריך להעלימה, ואינו אומרה ולפעמים אינו כותבה כלל ולפעמים כותבה ואחר כך שורפה ובאמת אם היתה נכתבת, היה מזה ספר והיה בא בתוך העולם וגם יש בהם שמות בחינת שמי שנכתב בקדשה אך העולם מקלקלין זאת, וצריכין להעלימה ולשורפה אבל הוא טובה להעולם, מה שנעלם ונשרף תורות וספרים...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1094 שניות - עכשיו 26_09_2020 השעה 02:27:12 - wesi2