ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - רב לכם סוב את ההר פנו לכם צפונה
[הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל]
רב לכם סוב את ההר פנו לכם צפונה
הנה הגדלות מפיל את האדם ומשפילו
הן בגשמיות והן ברוחניות
כי איש ישראל אם הוא דבוק בהשי"ת ובאמונתו הקדושה
אזי אינו יכול לשלוט עליו שום דין
ולא יהי' לו שום נפילה
כי מי יוכל ליגע בו
באשר הוא קרוב אל המלך
ובאיזה מקום אשר הוא חונה שם הר אלהִים
וממשלת הקב"ה עליו
אבל אם הוא נופל מאמונה
היינו שנפל בגדלות
ואזי הוא מובדל מהקב"ה
ואז אין אני והוא יכולין לדור במקום אחד
ואז כל הדינין שורין עליו
ומאין בא לו הגדלות
מחמת שהוא לומד או מתפלל בפניה
ומחמת זה בא לידי גדלות
ואיתא בזוה"ק כד בר נש נפיל מאמונה
כדין כל דינין מתנוצצין ומתלהטין ביה
כי הם תמיד מצפים מתי יפול מאמונה
כי תיכף ומיד שנפל מאמונה בא לידי כפירה
וזה נקרא בחי' ערב שמערבב האמונה
ואזי דינין שורין עליו
כי נטו צללי ערב
וכבר נודע שההר נקרא אמונה
כי ההר נקרא ירושלים כ"ש ההר הטוב הזה והלבנון
ופירש"י ההר הטוב זה ירושלים
והלבנון זה ביהמ"ק
וירושלים נקרא אמונה כ"ש קריה נאמנה
וע"כ כשנפל מאמונה הנקרא ירושלים
ובא לידי כפירה
זה נקרא מחריבי ירושלים
וכמ"ש שוטטו בחוצות ירושלים ובקשו איש אמונה
א"כ כשנופל מהאמונה נקרא מחריבי ירושלים
מחמת הפרדתו מהשי"ת
ובאים ישראל בגלות
כי השי"ת נתן מתנה לישראל שנקראו עליון
וכ"ש ולתתך עליון על כל גויי הארץ
וכשחרבה ירושלים
אזי בחי' עליון בגוים
וזהו שכתוב בהנחל עליון גוים
דהיינו שבחי' עליון בגוים
מחמת שנתפרדו מהקב"ה
זהו בהפרידו בני אדם
שבני אדם הנפרדים מהשי"ת
מחמת הגדלות והפניה שלמד בה
ועי"ז חרבה ירושלים
אזי אותו בחי' עליון בגוים
כי האמונה האמיתי
אם הוא באמת
אזי משפעת שפע ברכה וכל טוב מהשי"ת על ישראל
וגם אם הוא מאמין באמונה שלימה בהשי"ת
אזי ירא מהשי"ת יראה
ואז אינו יכול ליפול מהאמונה
כי האמונה היא למטה
וכשהיא בשלימותה אזי נשפעים ממנה כל ההשפעות והברכות
כ"ש איש אמונה רב ברכות
וג"כ נקרא שדה
כי כמו השדה שגדילה בה כל התבואות ונלקטין בה כל הפירות
כן ע"י האמונה הזאת כל הטוב
ויעקב נקרא ג"כ שדה
כ"ש ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה' ויתן לך וכו'
וכל הדינין מתבטלין
אבל כשהוא נופל מהאמונה ובא לידי כפירה
נקרא מחריבי ירושלים
וכל הדינין שורין עליו
וזהו ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב
יצחק הוא בחי' דין
היינו אימתי דינין שורין באותה בחי' הנקרא שדה
לפנות ערב
דהיינו כשמערבב האמונה ובא לכפירה
אז הוא נקרא מחריבי ירושלים
ובמה יוכל לתקן זאת
ע"י בינה
דהיינו כשההתבוננות בגדלות הבורא ית'
וזהו חדשים לבקרים רבה אמונתיך
דהיינו כשעומד בזריזות בבוקר לעבודת בוראו
ביראה ופחד לשמו הגדול ית'
אשר בהיותו מתבונן בבוקר
שהחזיר לו במידת טובו את נשמתו הנמסרת תמיד בכל יום
אזי נופל עליו היראה ופחד משמו הגדול ית'
ואז נתרחבה ונתרבה האמונה
וזה חדשים לבקרים רבה אמונתיך
שנתרחבה ונתרבה האמונה
וזהו הנקרא סוד העיבור כעצמים בבטן המליאה
ואז אינו יכול ליפול ולבא לידי גדלות
כי אז נתרבה ונתרחבה האמונה הק' הנקרא ירושלים
ואז ע"י ההתבוננות הזה נעשה ממחריבי ירושלים בנין ירושלים
ולעתיד לבוא בב"א
אז ימלא הארץ דיעה ואז יהי' בנין ירושלים בכולו
ולע"ע בהתבוננות זה
נעשה בנין בחי' ירושלים של כאו"א מזאת הבחינה הנקרא אחד
וזאת הבחי' נקרא עוה"ב
כי לעתיד לבא ב"ב אז יהי' דיעה שלימה
וגם כי זה נקרא סוד העיבור
דבר אשר לא הי' מקודם
ועוה"ב נקרא שבת
וגם בשבת נפתחין שערי בינה
להתבונן האדם בעצמו היכן המקום אשר הוא עומד
כי בחול משוקע בטרדות ואינו יכול להתבונן היטב הדק
אבל אם יש לו בחי' שבת
דהיינו בחי' עוה"ב דהיינו בחי' התבוננות היכן המקום שעומד שם
שלא יהי' עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפנחס
דהיינו שאינו מבין המקום שהוא עומד
כי לפעמים עומד במדרגה הפחותה שבכולם
ונדמה לו שעומד במקום גדול
אבל כשיש לו בחי' שבת
היינו שיתבונן בעצמו היכן הוא עומד
אזי אינו נופל בגדלות ואינו מבקש שכר פנחס
ובשביל זה נקרא בחי' שבת
כי בשבת יכול להתבונן בעצמו
וגם איתא בזוה"ק שבת שין בת
תלת גוונין דעינא ובת עין
בחי' עיני השכל
נמצא שבת נקרא עין לראות
וזה שאמר משה ראו כי ה' נתן לכם את השבת
דהיינו כשיש לכם בחי' שבת
אז תראו ותתבוננו היטב היכן המקום שאתם שם
שלא תהיו עושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס
על כן שבו איש תחתיו
היינו כאו"א יחשב בעיני עצמו ללא כלום
היינו שיחשוב בעיני עצמו במדרגה הפחותה
שהוא תחת מדריגתו
ואם אין אתה יכול לבא לידי ענוה זו
עכ"פ אל יצא איש ממקומו
היינו שלא יהא עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפנחס
וזה רב לכם סוב את ההר
דהיינו הגדלות שבכם
הסובב את האמונה הנקרא הר כנ"ל
ובשביל זה שורין דינין עליכם
ומה תקנתו, פנו לכם צפונה
היינו שתפנו לכם אל לבבכם בחי' צפונה
דבר הצפון
בחי' שבת בחי' עוה"ב
דהיינו התבוננות
ואז יהי' נקרא בנין ירושלים
אמן ואמן
רב לכם סוב את ההר פנו לכם צפונה
הנה הגדלות מפיל את האדם ומשפילו
הן בגשמיות והן ברוחניות
כי איש ישראל אם הוא דבוק בהשי"ת ובאמונתו הקדושה
אזי אינו יכול לשלוט עליו שום דין
ולא יהי' לו שום נפילה
כי מי יוכל ליגע בו
באשר הוא קרוב אל המלך
ובאיזה מקום אשר הוא חונה שם הר אלהִים
וממשלת הקב"ה עליו
אבל אם הוא נופל מאמונה
היינו שנפל בגדלות
ואזי הוא מובדל מהקב"ה
ואז אין אני והוא יכולין לדור במקום אחד
ואז כל הדינין שורין עליו
ומאין בא לו הגדלות
מחמת שהוא לומד או מתפלל בפניה
ומחמת זה בא לידי גדלות
ואיתא בזוה"ק כד בר נש נפיל מאמונה
כדין כל דינין מתנוצצין ומתלהטין ביה
כי הם תמיד מצפים מתי יפול מאמונה
כי תיכף ומיד שנפל מאמונה בא לידי כפירה
וזה נקרא בחי' ערב שמערבב האמונה
ואזי דינין שורין עליו
כי נטו צללי ערב
וכבר נודע שההר נקרא אמונה
כי ההר נקרא ירושלים כ"ש ההר הטוב הזה והלבנון
ופירש"י ההר הטוב זה ירושלים
והלבנון זה ביהמ"ק
וירושלים נקרא אמונה כ"ש קריה נאמנה
וע"כ כשנפל מאמונה הנקרא ירושלים
ובא לידי כפירה
זה נקרא מחריבי ירושלים
וכמ"ש שוטטו בחוצות ירושלים ובקשו איש אמונה
א"כ כשנופל מהאמונה נקרא מחריבי ירושלים
מחמת הפרדתו מהשי"ת
ובאים ישראל בגלות
כי השי"ת נתן מתנה לישראל שנקראו עליון
וכ"ש ולתתך עליון על כל גויי הארץ
וכשחרבה ירושלים
אזי בחי' עליון בגוים
וזהו שכתוב בהנחל עליון גוים
דהיינו שבחי' עליון בגוים
מחמת שנתפרדו מהקב"ה
זהו בהפרידו בני אדם
שבני אדם הנפרדים מהשי"ת
מחמת הגדלות והפניה שלמד בה
ועי"ז חרבה ירושלים
אזי אותו בחי' עליון בגוים
כי האמונה האמיתי
אם הוא באמת
אזי משפעת שפע ברכה וכל טוב מהשי"ת על ישראל
וגם אם הוא מאמין באמונה שלימה בהשי"ת
אזי ירא מהשי"ת יראה
ואז אינו יכול ליפול מהאמונה
כי האמונה היא למטה
וכשהיא בשלימותה אזי נשפעים ממנה כל ההשפעות והברכות
כ"ש איש אמונה רב ברכות
וג"כ נקרא שדה
כי כמו השדה שגדילה בה כל התבואות ונלקטין בה כל הפירות
כן ע"י האמונה הזאת כל הטוב
ויעקב נקרא ג"כ שדה
כ"ש ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה' ויתן לך וכו'
וכל הדינין מתבטלין
אבל כשהוא נופל מהאמונה ובא לידי כפירה
נקרא מחריבי ירושלים
וכל הדינין שורין עליו
וזהו ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב
יצחק הוא בחי' דין
היינו אימתי דינין שורין באותה בחי' הנקרא שדה
לפנות ערב
דהיינו כשמערבב האמונה ובא לכפירה
אז הוא נקרא מחריבי ירושלים
ובמה יוכל לתקן זאת
ע"י בינה
דהיינו כשההתבוננות בגדלות הבורא ית'
וזהו חדשים לבקרים רבה אמונתיך
דהיינו כשעומד בזריזות בבוקר לעבודת בוראו
ביראה ופחד לשמו הגדול ית'
אשר בהיותו מתבונן בבוקר
שהחזיר לו במידת טובו את נשמתו הנמסרת תמיד בכל יום
אזי נופל עליו היראה ופחד משמו הגדול ית'
ואז נתרחבה ונתרבה האמונה
וזה חדשים לבקרים רבה אמונתיך
שנתרחבה ונתרבה האמונה
וזהו הנקרא סוד העיבור כעצמים בבטן המליאה
ואז אינו יכול ליפול ולבא לידי גדלות
כי אז נתרבה ונתרחבה האמונה הק' הנקרא ירושלים
ואז ע"י ההתבוננות הזה נעשה ממחריבי ירושלים בנין ירושלים
ולעתיד לבוא בב"א
אז ימלא הארץ דיעה ואז יהי' בנין ירושלים בכולו
ולע"ע בהתבוננות זה
נעשה בנין בחי' ירושלים של כאו"א מזאת הבחינה הנקרא אחד
וזאת הבחי' נקרא עוה"ב
כי לעתיד לבא ב"ב אז יהי' דיעה שלימה
וגם כי זה נקרא סוד העיבור
דבר אשר לא הי' מקודם
ועוה"ב נקרא שבת
וגם בשבת נפתחין שערי בינה
להתבונן האדם בעצמו היכן המקום אשר הוא עומד
כי בחול משוקע בטרדות ואינו יכול להתבונן היטב הדק
אבל אם יש לו בחי' שבת
דהיינו בחי' עוה"ב דהיינו בחי' התבוננות היכן המקום שעומד שם
שלא יהי' עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפנחס
דהיינו שאינו מבין המקום שהוא עומד
כי לפעמים עומד במדרגה הפחותה שבכולם
ונדמה לו שעומד במקום גדול
אבל כשיש לו בחי' שבת
היינו שיתבונן בעצמו היכן הוא עומד
אזי אינו נופל בגדלות ואינו מבקש שכר פנחס
ובשביל זה נקרא בחי' שבת
כי בשבת יכול להתבונן בעצמו
וגם איתא בזוה"ק שבת שין בת
תלת גוונין דעינא ובת עין
בחי' עיני השכל
נמצא שבת נקרא עין לראות
וזה שאמר משה ראו כי ה' נתן לכם את השבת
דהיינו כשיש לכם בחי' שבת
אז תראו ותתבוננו היטב היכן המקום שאתם שם
שלא תהיו עושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס
על כן שבו איש תחתיו
היינו כאו"א יחשב בעיני עצמו ללא כלום
היינו שיחשוב בעיני עצמו במדרגה הפחותה
שהוא תחת מדריגתו
ואם אין אתה יכול לבא לידי ענוה זו
עכ"פ אל יצא איש ממקומו
היינו שלא יהא עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפנחס
וזה רב לכם סוב את ההר
דהיינו הגדלות שבכם
הסובב את האמונה הנקרא הר כנ"ל
ובשביל זה שורין דינין עליכם
ומה תקנתו, פנו לכם צפונה
היינו שתפנו לכם אל לבבכם בחי' צפונה
דבר הצפון
בחי' שבת בחי' עוה"ב
דהיינו התבוננות
ואז יהי' נקרא בנין ירושלים
אמן ואמן