פַּעַם אַחַת אָמַר
אֵצֶל מִי שֶׁאֲנִי לוֹקֵחַ וּמְקַבֵּל מָמוֹן וְכַיּוֹצֵא, אֲנִי נוֹתֵן לוֹ
כִּי בָּזֶה שֶׁאֲנִי מְקַבֵּל אֲנִי נוֹתֵן
[וְהוּא עִנְיָן הַמְבאָר בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם הַשִּׁשִּׁי מֵהַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְס
שֶׁהִתְפָּאֵר אֶחָד אֶת עַצְמוֹ בְּנִפְלְאוֹת הַכּחַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּיָדוֹ, עַיֵּן שָׁם]