ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה טו - אֵלּוּ הַמִּתְפָּאֲרִין עַצְמָן בְּשֶׁקֶר בִּגְדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת
אלו המתפארין עצמן בשקר בגדולות ונפלאות וכאלו אין שום דבר נמנע מהם, והכל בידם ויש מהם שהם מנהיגי הדור הנה עקר כחם ויניקתם הוא רק מהצדיקים הגדולים כי יש צדיקים אמתיים גדולים במעלה, ויש להם פה קדוש ודרכם לדבר גדולות ונפלאות והם באמת יכולים לעבד ה' בכל דבר שבעולם. באכילה ושתיה ושאר דברים וכמובא בכונות 'שלפעמים ממתיקין דינים על ידי אכילה ושתיה' ויש צדיקים אמתיים, שיכולין לעשות פדיון על ידי אכילתם וכיוצא ומחמת ההתפארות של אלו הצדיקים הגדולים שיוצא מפיהם הקדוש מזה בא, שנמצאים צבועים שקרנים שמתדמים עצמן כקוף ומתפארין עצמן גם כן ממש באלו הלשונות של התפארות שיוצא מפה קדוש של הצדיק האמת וכעין שמצינו בנביאים, שירמיה היה מתנבא בשוק העליון. "הנני שבר את קשת עילם" וכו' (ירמיה מ"ט) וחנניה בן עזור, נביא שקר, היה מתנבא בלשון זה ממש להפך, (סנהדרין פט) כמו כן מתנהג עכשו כנ"ל אבל עקר יניקתם רק מצדיקים כאלו שהולכים בגדולות ונפלאות כנ"ל כי מצדיקים פשוטים עובדי ה' בפשיטות, בתורה ותפילה ומעשים טובים, אין להם שום כח מאחר שהצדיקים בעצמן אינם מדברים גדולות ומתנהגים בפשיטות בעבודה תמה על כן אין להשקר והגדלות שלהם אחיזה בהם כל כך שימצאו שקרנים צבועים בדרך זה כמו שנמצא שיש אנשים שיושבים מעטפים בטלית ותפילין כל היום, והם צבועים עם כל זה אין להם כח להטעות העולם כל כך כמו אלו המתפארין בגדולות כנ"ל כי דע, שהצדיק האמת הנ"ל מקבל דבור פיו הקדוש מבעלי צדקה וזה בחינת (תהלים קי"ט) "נדבות פי רצה נא ה'" שהצדיק מקבל דבור פיו מנדיבי לב, דהינו בעלי צדקה (שם קי"ד) : "ההפכי הצור אגם מים", 'הצור' זה בחינת (תהלים ע"ג) : "צור לבבי" כי יש "לב אבן" (יחזקאל ל"ו), דהינו "אבירי לב הרחוקים מצדקה" (ישעיה מ"ו) וזהו : "ההפכי הצור אגם מים" דהינו שנתהפך ללב רך, בחינת (איכה ב) : "שפכי כמים לבך נכח פני ה'" הינו לב רך להתנדב לצדקה ובשביל זה נקרא צדקה מים, כמו שכתוב (עמוס ה) : "וצדקה כנחל איתן" וזה בחינת (קהלת י"א) : "שלח לחמך על פני המים", הנאמר בצדקה ועל ידי הצדקה נעשה פה קדוש של הצדיק כנ"ל וזה בחינת (ראש השנה ו:) "בפיך" 'זו צדקה' שעל ידי צדקה נעשה הפה של הצדיק כנ"ל (דברים ל"ג) "בכור שורו הדר לו", ובכור נוטל פי שנים הינו שדבור פיו הקדוש יש לו שני משמעות ומזה בא שיש כח ויניקה להצבועים הנ"ל לינק מהם להפך דבריהם אל השקר שלהם מאחר שהדבור הקדוש בעצמו יש לו שני משמעות בבחינת פי שנים כנ"ל. אבל באמת הוא טובה להצדיק האמת מה שנמצאים אלו השקרנים המתדמים אליהם כי יש רשעים שנותנין צדקה לצדיקים ועל ידי הצדקה נעשה בחינת יבק הינו יחוד ברכה קדשה וכל שלש בחינות אלו נאמרו במים שהוא בחינת צדקה כנ"ל (בראשית א) "יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד" 'ברכה' כמו שכתוב (שם) : "ישרצו המים שרץ נפש חיה" וכו' 'קדשה' כמו שכתוב (במדבר ה) : "מים קדשים" ומחמת זה נמצאים בעלי צדקה שהם נואפים כי הם יונקים מבחינת היבק הנ"ל ובחינת היבק בקדשה הוא בחינת זווגין דקדשה ואצלם נתקלקל זאת היניקה ונעשה אצלם ניאוף, רחמנא לצלן ועל כן הצדקה שלהם היא רעה אצל הצדיק כי הצדיק מקבל דבור פיו הקדוש מן הצדקה וכשנתקלקל אצלם כנ"ל גורם פגם לדבור פיו של הצדיק, שמקבל משם כנ"ל ועל כן הוא טובה מה שנמצאים השקרנים הנ"ל שאזי אלו הרשעים הנותנים צדקה פונין אליהם ונותנין להם וכמאמר ירמיה הנביא 'הכשילם בעניים שאינם מהגנים' כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה (בבא קמא טז:) ואזי נצול הצדיק האמת מפגם הצדקה שלהם כנ"ל אבל עקר כח יניקת השקרנים הנ"ל הוא רק מאלו הצדיקים הגדולים, ההולכים בגדולות כנ"ל אבל מאלו העוסקים בתורה תמיד ומתנהגים בפשיטות אין להם יניקה וכח כנ"ל. לשון הגמרא: מאי טעמא גמלא זוטרי גנובתה, משום דאכל כיסי מאי טעמא תורא אריכא גנובתה, משום דדיר באגמי, ובעי לכרכושי בקי רש"י: דאכלה כיסי קוצים, לפיכך זנבו קצר, כדי שלא ידבקו בו הקוצים ובעי לכרכושי בקי להבריח היתושים וזהו ששאל רבי זירא את רב יהודה. מאי טעמא גמלא זוטרי גנובתה ותורי אריכא גנובתה (שבת עז:) 'גמלא' זה בחינות הצדיק הפשוט בבחינת (תהלים קל"א) : "ולא הלכתי בגדלות ונפלאות כגמל עלי אמו" כי הוא מתנהג בפשיטות, ואינו מדבר גדולות וכל עבודתו הוא בבחינת שתיקה כי אין יוצא מפיו גדולות ונפלאות והוא רק כגמול עלי אמו וזהו בחינת 'גמלא' ו'זוטרי גנובתה' זה בחינת נביא ומורה שקר הוא הזנב, כמו שכתוב (בישעיה ט) הינו אלו הצבועים המשקרים בחינת נביאי השקר, שאחיזתם הוא רק בצדיקים הגדולים כנ"ל אבל בהצדיקים הפשוטים שהם בחינת גמלא, אין להם אחיזה כל כך וזהו 'זוטרי גנובתה' כנ"ל וזהו : 'תורי אריכא גנובתה' זהו בחינת הצדיקים הגדולים, בחינת: "בכור שורו הדר לו" כנ"ל 'ואריכא גנובתה' הינו שעקר יניקת הנביא ומורה השקר, שהוא הזנב הוא רק אצלם כנ"ל וזהו שהשיב: 'משום דאכלי קוצי' הינו שאלו הצדיקים הפשוטים, שהם בחינת גמלא 'אכלי קוצי' שאוכלים ומכלים את הקוצים והחוחים, הסובבים את השושנה העליונה ושושנה זה בחינת הדבור הקדוש, בחינת (שיר השירים ה) : "שפתותיו שושנים" וכו' כי הם עוסקים בתורה ועבודה יום ולילה ומכלים כל החוחים שלא יהיה להם יניקה מהדבור הקדוש כי מעבודה פשוטה בתמימות אין להם יניקה כנ"ל כי אינם יכולים להתדמות אליהם ולנהג שקר שלהם על ידם מאחר שהנהגתם רק בתמימות ובפשיטות כנ"ל 'ותורי אריכא גנובתה משום דדירי באגמי ובעי לכרכושי בקי' 'דדירי באגמי' הינו שמקבלים דבור פיהם הקדוש מבעלי צדקה מבחינת: "ההפכי הצור אגם מים" כנ"ל וזהו 'דדירי באגמי ובעי לכרכושי' בקי בחינת יב"ק הנ"ל שצריכין לגרש היבק של הצדקה שנותנין רשעים כי אצלם נפגם היבק כנ"ל וגורם רעה להצדיק שמקבל דבור פיו מהם כנ"ל ועל כן הוא טובה גדולה מה שיונק מהם הנביא וכו' שהוא הזנב שעל ידי זה מגרשין הרשעים מעצמן כי מכשילין אותן בשקרנים הנ"ל שפונין אליהם ונותנין להם הצדקה, ונצולין הצדיקים, כנ"ל
אֵלּוּ הַמִּתְפָּאֲרִין עַצְמָן בְּשֶׁקֶר בִּגְדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת
וּכְאִלּוּ אֵין שׁוּם דָּבָר נִמְנָע מֵהֶם, וְהַכּל בְּיָדָם
וְיֵשׁ מֵהֶם שֶׁהֵם מַנְהִיגֵי הַדּוֹר
הִנֵּה עִקָּר כּחָם וִינִיקָתָם הוּא רַק מֵהַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים
כִּי יֵשׁ צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים גְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה, וְיֵשׁ לָהֶם פֶּה קָדוֹשׁ
וְדַרְכָּם לְדַבֵּר גְּדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת
וְהֵם בֶּאֱמֶת יְכוֹלִים לַעֲבד ה' בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם.
בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר דְּבָרִים וְכַמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת
'שֶׁלִּפְעָמִים מַמְתִּיקִין דִּינִים עַל יְדֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה'
וְיֵשׁ צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁיְּכוֹלִין לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹן עַל יְדֵי אֲכִילָתָם וְכַיּוֹצֵא
וּמֵחֲמַת הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁיּוֹצֵא מִפִּיהֶם הַקָּדוֹשׁ
מִזֶּה בָּא, שֶׁנִּמְצָאִים צְבוּעִים שַׁקְרָנִים שֶׁמִּתְדַּמִּים עַצְמָן כְּקוֹף
וּמִתְפָּאֲרִין עַצְמָן גַּם כֵּן מַמָּשׁ בְּאֵלּוּ הַלְּשׁוֹנוֹת שֶׁל הִתְפָּאֲרוּת
שֶׁיּוֹצֵא מִפֶּה קָדוֹשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת
וּכְעֵין שֶׁמָּצִינוּ בַּנְּבִיאִים, שֶׁיִּרְמְיָה הָיָה מִתְנַבֵּא בַּשּׁוּק הָעֶלְיוֹן.
"הִנְנִי שׁבֵר אֶת קֶשֶׁת עֵילָם" וְכוּ'
וַחֲנַנְיָה בֶּן עַזּוּר, נְבִיא שֶׁקֶר, הָיָה מִתְנַבֵּא בְּלָשׁוֹן זֶה מַמָּשׁ לְהֵפֶך
כְּמוֹ כֵן מִתְנַהֵג עַכְשָׁו כַּנַּ"ל
אֲבָל עִקָּר יְנִיקָתָם רַק מִצַּדִּיקִים כָּאֵלּוּ שֶׁהוֹלְכִים בִּגְדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת כַּנַּ"ל
כִּי מִצַּדִּיקִים פְּשׁוּטִים
עוֹבְדֵי ה' בִּפְשִׁיטוּת, בְּתוֹרָה וּתְפִילָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֵין לָהֶם שׁוּם כּחַ
מֵאַחַר שֶׁהַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָן אֵינָם מְדַבְּרִים גְּדוֹלוֹת
וּמִתְנַהֲגִים בִּפְשִׁיטוּת בַּעֲבוֹדָה תַמָּה
עַל כֵּן אֵין לְהַשֶּׁקֶר וְהַגַּדְלוּת שֶׁלָּהֶם אֲחִיזָה בָּהֶם כָּל כָּך
שֶׁיִּמָּצְאוּ שַׁקְרָנִים צְבוּעִים בְּדֶרֶך זֶה
כְּמוֹ שֶׁנִּמְצָא
שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים שֶׁיּוֹשְׁבִים מְעֻטָּפִים בְּטַלִּית וּתְפִילִּין כָּל הַיּוֹם, וְהֵם צְבוּעִים
עִם כָּל זֶה אֵין לָהֶם כּחַ לְהַטְעוֹת הָעוֹלָם כָּל כָּך
כְּמוֹ אֵלּוּ הַמִּתְפָּאֲרִין בִּגְדוֹלוֹת כַּנַּ"ל
כִּי דַּע, שֶׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַנַּ"ל מְקַבֵּל דִּבּוּר פִּיו הַקָּדוֹשׁ מִבַּעֲלֵי צְדָקָה
וְזֶה בְּחִינַת "נִדְבוֹת פִּי רְצֵה נָא ה'"
שֶׁהַצַּדִּיק מְקַבֵּל דִּבּוּר פִּיו מִנְּדִיבֵי לֵב, דְּהַיְנוּ בַּעֲלֵי צְדָקָה
"הַהפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם", 'הַצּוּר' זֶה בְּחִינַת: "צוּר לְבָבִי"
כִּי יֵשׁ "לֵב אֶבֶן", דְּהַיְנוּ "אַבִּירֵי לֵב הָרְחוֹקִים מִצְּדָקָה"
וְזֶהוּ: "הַהפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם"
דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְהַפֵּך לְלֵב רַך, בְּחִינַת: "שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּך נכַח פְּנֵי ה'"
הַיְנוּ לֵב רַך לְהִתְנַדֵּב לִצְדָקָה
וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָא צְדָקָה מַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּצְדָקָה כְּנַחַל אֵיתָן"
וְזֶה בְּחִינַת: "שַׁלַּח לַחְמְך עַל פְּנֵי הַמָּיִם", הַנֶּאֱמָר בִּצְדָקָה
וְעַל יְדֵי הַצְּדָקָה נַעֲשֶׂה פֶּה קָדוֹשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק כַּנַּ"ל
וְזֶה בְּחִינַת "בְּפִיך" 'זוֹ צְדָקָה'
שֶׁעַל יְדֵי צְדָקָה נַעֲשֶׂה הַפֶּה שֶׁל הַצַּדִּיק כַּנַּ"ל
"בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ", וּבְכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם
הַיְנוּ שֶׁדִּבּוּר פִּיו הַקָּדוֹשׁ יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי מַשְׁמָעוֹת
וּמִזֶּה בָּא שֶׁיֵּשׁ כּחַ וִינִיקָה לְהַצְּבוּעִים הַנַּ"ל לִינק מֵהֶם
לַהֲפך דִּבְרֵיהֶם אֶל הַשֶּׁקֶר שֶׁלָּהֶם
מֵאַחַר שֶׁהַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי מַשְׁמָעוֹת
בִּבְחִינַת פִּי שְׁנַיִם כַּנַּ"ל.
אֲבָל בֶּאֱמֶת הוּא טוֹבָה לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת
מַה שֶּׁנִּמְצָאִים אֵלּוּ הַשַּׁקְרָנִים הַמִּתְדַּמִּים אֲלֵיהֶם
כִּי יֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁנּוֹתְנִין צְדָקָה לְצַדִּיקִים
וְעַל יְדֵי הַצְּדָקָה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת יַבּק
הַיְנוּ יִחוּד בְּרָכָה קְדֻשָּׁה
וְכָל שָׁלשׁ בְּחִינוֹת אֵלּוּ נֶאֶמְרוּ בְּמַיִם
שֶׁהוּא בְּחִינַת צְדָקָה כַּנַּ"ל
"יִקָּווּ הַמָּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד"
'בְּרָכָה' כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה" וְכוּ'
'קְדֻשָּׁה' כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מַיִם קְדשִׁים"
וּמֵחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בַּעֲלֵי צְדָקָה שֶׁהֵם נוֹאֲפִים
כִּי הֵם יוֹנְקִים מִבְּחִינַת הַיַּבּק הַנַּ"ל
וּבְחִינַת הַיַּבּק בִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת זִוּוּגִין דִּקְדֻשָּׁה
וְאֶצְלָם נִתְקַלְקֵל זאת הַיְנִיקָה
וְנַעֲשֶׂה אֶצְלָם נִיאוּף, רַחֲמָנָא לִצְלָן
וְעַל כֵּן הַצְּדָקָה שֶׁלָּהֶם הִיא רָעָה אֵצֶל הַצַּדִּיק
כִּי הַצַּדִּיק מְקַבֵּל דִּבּוּר פִּיו הַקָּדוֹשׁ מִן הַצְּדָקָה
וּכְשֶׁנִּתְקַלְקֵל אֶצְלָם כַּנַּ"ל
גּוֹרֵם פְּגָם לְדִבּוּר פִּיו שֶׁל הַצַּדִּיק, שֶׁמְּקַבֵּל מִשָּׁם כַּנַּ"ל
וְעַל כֵּן הוּא טוֹבָה מַה שֶׁנִּמְצָאִים הַשַּׁקְרָנִים הַנַּ"ל
שֶׁאֲזַי אֵלּוּ הָרְשָׁעִים הַנּוֹתְנִים צְדָקָה פּוֹנִין אֲלֵיהֶם וְנוֹתְנִין לָהֶם
וּכְמַאֲמַר יִרְמְיָה הַנָּבִיא 'הַכְשִׁילֵם בָּעֲנִיִּים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים'
כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה
וַאֲזַי נִצּוֹל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מִפְּגַם הַצְּדָקָה שֶׁלָּהֶם כַּנַּ"ל
אֲבָל עִקָּר כּחַ יְנִיקַת הַשַּׁקְרָנִים הַנַּ"ל
הוּא רַק מֵאֵלּוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים, הַהוֹלְכִים בִּגְדוֹלוֹת כַּנַּ"ל
אֲבָל מֵאֵלּוּ הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה תָּמִיד וּמִתְנַהֲגִים בִּפְשִׁיטוּת
אֵין לָהֶם יְנִיקָה וְכחַ כַּנַּ"ל.
לְשׁוֹן הַגְּמָרָא: מַאי טַעֲמָא גַּמְלָא זוּטְרֵי גְּנוּבְתֵהּ, מִשּׁוּם דְּאָכֵל כִּיסֵי מַאי טַעֲמָא תּוֹרָא אֲרִיכָא גְּנוּבְתֵהּ, מִשּׁוּם דְּדָיֵר בַּאֲגַמֵּי, וּבָעֵי לְכִרְכּוּשֵׁי בָּקֵי
רַשִׁ"י: דְּאָכְלָה כִּיסֵי קוֹצִים, לְפִיכָך זְנָבוֹ קָצָר, כְּדֵי שֶׁלּא יִדְבְּקוּ בּוֹ הַקּוֹצִים וּבָעֵי לְכִרְכּוּשֵׁי בָּקֵי לְהַבְרִיחַ הַיַּתּוּשִׁים
וְזֶהוּ שֶּׁשָּׁאַל רַבִּי זֵירָא אֶת רַב יְהוּדָה.
מַאי טַעֲמָא גַּמְלָא זוּטְרֵי גְּנוּבְתֵהּ וְתוֹרֵי אֲרִיכָא גְּנוּבְתֵהּ
'גַּמְלָא' זֶה בְּחִינוֹת הַצַּדִּיק הַפָּשׁוּט
בִּבְחִינַת: "וְלא הִלַּכְתִּי בִּגְדלוֹת וְנִפְלָאוֹת כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ"
כִּי הוּא מִתְנַהֵג בִּפְשִׁיטוּת, וְאֵינוֹ מְדַבֵּר גְּדוֹלוֹת
וְכָל עֲבוֹדָתוֹ הוּא בִּבְחִינַת שְׁתִיקָה
כִּי אֵין יוֹצֵא מִפִּיו גְּדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת וְהוּא רַק כְּגָמוּל עֲלֵי אִמּוֹ
וְזֶהוּ בְּחִינַת 'גַּמְלָא'
וְ'זוּטְרֵי גְּנוּבְתֵהּ' זֶה בְּחִינַת נָבִיא וּמוֹרֵה שֶׁקֶר
הוּא הַזָּנָב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב
הַיְנוּ אֵלּוּ הַצְּבוּעִים הַמְשַׁקְּרִים
בְּחִינַת נְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר, שֶׁאֲחִיזָתָם הוּא רַק בַּצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים כַּנַּ"ל
אֲבָל בְּהַצַּדִּיקִים הַפְּשׁוּטִים
שֶׁהֵם בְּחִינַת גַּמְלָא, אֵין לָהֶם אֲחִיזָה כָּל כָּך
וְזֶהוּ 'זוּטְרֵי גְּנוּבְתֵהּ' כַּנַּ"ל
וְזֶהוּ: 'תּוֹרֵי אֲרִיכָא גְּנוּבְתֵהּ'
זֶהוּ בְּחִינַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים, בְּחִינַת: "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ" כַּנַּ"ל
'וַאֲרִיכָא גְּנוּבְתֵהּ'
הַיְנוּ שֶׁעִקָּר יְנִיקַת הַנָּבִיא וּמוֹרֶה הַשֶּׁקֶר, שֶׁהוּא הַזָּנָב
הוּא רַק אֶצְלָם כַּנַּ"ל
וְזֶהוּ שֶׁהֵשִׁיב: 'מִשּׁוּם דְּאָכְלִי קוֹצֵי'
הַיְנוּ שֶׁאֵלּוּ הַצַּדִּיקִים הַפְּשׁוּטִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת גַּמְלָא
'אָכְלִי קוֹצֵי' שֶׁאוֹכְלִים וּמְכַלִּים אֶת הַקּוֹצִים וְהַחוֹחִים, הַסּוֹבְבִים אֶת הַשּׁוֹשַׁנָּה הָעֶלְיוֹנָה
וְשׁוֹשַׁנָּה זֶה בְּחִינַת הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ, בְּחִינַת: "שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים" וְכוּ'
כִּי הֵם עוֹסְקִים בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה יוֹם וָלַיְלָה וּמְכַלִּים כָּל הַחוֹחִים
שֶׁלּא יִהְיֶה לָהֶם יְנִיקָה מֵהַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ
כִּי מֵעֲבוֹדָה פְּשׁוּטָה בִּתְמִימוּת אֵין לָהֶם יְנִיקָה כַּנַּ"ל
כִּי אֵינָם יְכוֹלִים לְהִתְדַּמּוֹת אֲלֵיהֶם וְלִנְהג שֶׁקֶר שֶׁלָּהֶם עַל יָדָם
מֵאַחַר שֶׁהַנְהָגָתָם רַק בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת כַּנַּ"ל
'וְתוֹרֵי אֲרִיכָא גְּנוּבְתֵהּ מִשּׁוּם דְּדָּיְרִי בַּאֲגַמֵּי וּבָעֵי לְכִרְכּוּשֵׁי בָּקֵי'
'דְּדָּיְרִי בַּאֲגַמֵּי' הַיְנוּ שֶׁמְּקַבְּלִים דִּבּוּר פִּיהֶם הַקָּדוֹשׁ מִבַּעֲלֵי צְדָקָה
מִבְּחִינַת: "הַהפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם" כַּנַּ"ל
וְזֶהוּ 'דְּדָּיְרִי בַּאֲגַמֵּי וּבָעֵי לְכִרְכּוּשֵׁי'
בָּקֵי בְּחִינַת יַבּ"ק הַנַּ"ל
שֶׁצְרִיכִין לְגָרֵשׁ הַיַּבּק שֶׁל הַצְּדָקָה שֶׁנּוֹתְנִין רְשָׁעִים
כִּי אֶצְלָם נִפְגָם הַיַּבּק כַּנַּ"ל
וְגוֹרֵם רָעָה לְהַצַּדִּיק שֶׁמְּקַבֵּל דִּבּוּר פִּיו מֵהֶם כַּנַּ"ל
וְעַל כֵּן הוּא טוֹבָה גְדוֹלָה מַה שֶּׁיּוֹנֵק מֵהֶם הַנָּבִיא וְכוּ'
שֶׁהוּא הַזָּנָב
שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְגָרְשִׁין הָרְשָׁעִים מֵעַצְמָן
כִּי מַכְשִׁילִין אוֹתָן בְּשַׁקְרָנִים הַנַּ"ל
שֶׁפּוֹנִין אֲלֵיהֶם וְנוֹתְנִין לָהֶם הַצְּדָקָה, וְנִצּוֹלִין הַצַּדִּיקִים, כַּנַּ"ל
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ערה - כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁעוֹשִׂין, נַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה נֵר אֶחָד
...מצוה ומצוה שעושין, נעשה ממנה נר אחד וכשנסתלק האדם אם היא נשמה גדולה שהיא יקרה מאד בעיני השם יתברך אזי נותנין לה להיות מחפש בגנזיא דמלכא שיחפש ויקח לו מה שירצה מגנזי המלך יתברך וזהו תכלית כל תענוגי עולם הבא ולחפוש: צריכין נרות כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'שחפוש בנרות' ולמדו מפסוק "נר ה' נשמת אדם חופש כל חדרי בטן" והנרות נעשין מן המצוות כנ"ל, בבחינת: "נר מצוה" ואצל אלו הנרות, מחפשת הנשמה אחר ההסתלקות בגנזיא דמלכא וזה בחינת "במתים חפשי" 'כיון שמת...
סיפורי מעשיות - מעשה מעשה מביטחון / מעשה מבעל ביטחון
...וזו היא מלך אחד אמר בליבו מי ימצא שלא יהיו לו לדאוג יותר ממני כי יש לי כל טוב ואני מלך ומושל והלך לחקור אחרי זה. והיה הולך בלילה והיה עומד אחורי הבתים להקשיב ולשמוע את דברי העולם. והיה שומע דאגות כל אחד שזה אינו הולך לו כסדר בחנות ואחר כך הלך לבית אחר ושמע שיש לו דאגה שהוא צריך למלכות וכן שאר כל הדאגות של כל אחד ואחד. אחר כך הלך וראה בית אחד נמוך עומד בתוך הקרקע והחלונות למטה סמוכים ממש לארץ והגג נופל ונשבר. וראה ששם יושב אחד ומנגן על הכינור שצריך...
מדוע בסוף השקר נמצאת האמת?
...ח"א - תורה רעד - יש רשעים שעובדים ויגעים כל ימיהם דע שיש רשעים שעובדים ויגעים כל ימיהם כדי לעקר עצמן מהשם יתברך ומתורתו לגמרי ... על כן הם מתאוים ויגעים כדי שיגיעו לכפירה גמורה בדעתם, חס ושלום באפן שלא יהיה להם עוד צד ספק לנטות אל האמת אבל צריכים לזה יגיעה גדולה מאד מאד כמה וכמה שנים רחמנא לצלן, רחמנא לשזבן כי היהדות שבהם אינה מנחת אותם ומבלבלת אותם תמיד ודע שיש מהם כשמגיעין ובאין למה שהתאוו דהינו לכפירה גמורה חס ושלום, בלי שום ספק אל האמת אזי תכף...
ספר המידות - פידיון שבויים
...אלא כל דבריהם תסתר. ג. האומר דבר בשם אומרו, מביא גאלה לעולם. ד. על ידי פדיון שבויים נתקבץ נדחיו של הפודה. ה. מי שאינו יוצא מביתו חשוב, כתפיסה. ו. בעוון משכב זכר נתפס בתפיסה. ז. מי שמרחם על השבויים, הקדוש ברוך הוא מצילו ממיתה. ח. מי שהוא בתפיסה, בידוע שגם נשמתו למעלה בתפיסה. ט. מי שבא לצדיק ושואל את הצדיק עצה ומפר עצתו אחר כך, על ידי זה נתפס בתפיסה. י. מי שמאכיל לחם לרעבים, הקדוש ברוך הוא מציל אותו מבית האסורים. יא. מי שלא תקן חטאות נעורים, על ידי...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נא - הַיֵּצֶר הָרָע נוֹקֵשׁ בָּאָדָם בְּכָל פַּעַם
...מוהר"ן ח"ב - תורה נא - היצר הרע נוקש באדם בכל פעם היצר הרע נוקש באדם בכל פעם ומעוררו למה שמעוררו ואף אם אין האדם שומע לו ופונה ערף ממנו אף על פי כן הוא נוקש בו עוד פעם שני ושלישי ורביעי ויותר אבל אם האדם הוא חזק בדעתו ועקשן נגד היצר הרע ואינו פונה אליו כלל אזי היצר הרע מסתלק והולך לו וכן בתפילה, בענין המחשבות הבאים לבלבל, הוא ממש כנ"ל שהמחשבה באה כמה פעמים פעם אחר פעם, לבלבל וצריך להיות חזק לבלי להסתכל עליה כלל בשום אפן ואזי תסתלק ועין במקום אחר...
שיחות הר"ן - אות יא
...שזכינו לקדשת ישראל ואמר שיש לו שמחה גדולה על שזכה להיות בארץ ישראל כי כמה מניעות וכמה בלבולים וכמה מחשבות וכמה עכובים וסכסוכים היה לו על ענין הנסיעה לארץ ישראל, ומניעות מחמת ממון והוא קפץ על כלם וגמר העבדה בשלמות והיה בארץ ישראל ואמר: זה אני מאמין וגם אני יודע הרבה בענין זה שכל התנועות וכל המחשבות וכל מיני העבודות שעושין בשביל איזה עבדה שבקדשה אין שום תנועה ואין שום מחשבה נאבדת כלל וכשזוכין לשבר כל המניעות ולגמר העבדא שבקדשה אזי נעשין מכל התנועות...
חיי מוהר"ן - קכט - נסיעתו לארץ ישראל
...לקאמיניץ כמבאר כבר בספר הנדפס. ובנסיעתו לקאמיניץ אמר לרבי שמעון יש לפני נסיעה ואיני יודע להיכן ושחק רבי שמעון איך נוסעים אם אין יודעים להיכן נוסעים והשיב לו באמת איני יודע. והלך רבי שמעון והכין עגלה וסוסים וכל צרכי הנסיעה ונסע עמו. ובנסיעתו עמו בקש מרבנו זכרונו לברכה. שיסע דרך כפר וואלחיוויץ. וקבל שם עוד איש אחד ונסע איש אחד משם גם כן עמהם, עד שבאו למעזבוז. ועדין לא ידעו להיכן נוסעים. ובבואו למעזבוז לבית אביו ואמו הצדיקים זכרונו לברכה שמחו על ביאתו...
ספר המידות - שכרות
...נופל ממדרגתו. ב. על ידי שתית יין, לסוף שמקבל שחד. ג. השכרות מביא לידי כפירה באמת ולהודות לשקר. ד. הקדוש ברוך הוא אוהב מי שאינו משתכר. ה. השמן מבטל השכרות. ו. הראיה משכרת ביותר. ז. על ידי שכרות נופל להרהורי ניאוף. ח. השכור אין יכלת בידו להמתיק דינים. ט. השכור אין מגלין לו רזין דאוריתא. י. יין עם לבונה מטריפין דעתו של אדם. חלק שני א. מי שלהוט אחר עבודת אדמה, בא לידי אחד משלשה, או לידי שפיכות דמים או לידי צרעת או לידי שכרות. ב. השכרות גורם גלות גם גורם...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צח - נָתַן בּוֹ עֵינָיו וְנַעֲשָׂה גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת
...עצמות [לשון החברים] הענין מה שנאמר בגמרא כמה פעמים נתן בו עיניו ונעשה גל של עצמות מה הלשון נתן עיניו בו, ומה נעשה גל של עצמות אך, הנה האדם אינו רואה עד היכן הפגם מגיע, אם עבר עברה והצדיק רואה, כי הצדיק יש לו עיני ה' כמו שכתוב: "עיני ה' אל צדיקים" שהצדיק יש לו עיני ה' "ועיני ה' המה משוטטות בכל הארץ" נמצא הצדיק רואה עד היכן הפגם מגיע נתן עיניו בו, כלומר שיהיה רואה בעיניהם של צדיקים ונעשה גל של עצמות גל מלשון התגלות ועצמות מלשון: "עוצם עיניו מראות ברע"...
שיחות הר"ן - אות ל
...בשביל נקיות ומאריכין בבית הכסא הקפיד מאד מאד והתלוצץ מאותן האנשים מאד והאריך הרבה בענין זה והכלל 'כי לא נתנה תורה למלאכי השרת' ואין צריך להחמיר יותר מן הדין ועל פי הדין האסור הוא רק כשנצרך לנקביו ממש כמו שכתוב בגמרא: 'הנצרך לנקביו אל יתפלל' 'הנצרך' דיקא ואפילו כשהוא נצרך לנקביו ממש יש גם כן דינים בזה בדיעבד ובשעת הדחק כמובא ב"שלחן ערוך" סימן צ"ב עין שם במגן אברהם שהרי"ף מתיר לכתחלה ביכול לעמד עצמו עד פרסה וכו' נמצא שעל כל פנים כשאינו נצרך לנקביו...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.3750 שניות - עכשיו 29_03_2024 השעה 09:16:44 - wesi2