... הוא בעצמו החיות כמו שכתוב: "החכמה תחיה את בעליה" כי השכל הוא עקר החיות ועל ידי זה הדעת יכולים לקרב ולהוכיח את מי שצריכין להוכיח כי יש שני
הסתרות וכשהשם יתברך
נסתר בהסתרה אחת גם כן קשה מאד למצאו אך אף על פי כן, כשהוא
נסתר בהסתרה אחת אפשר ליגע ולחתר עד שימצא אותו יתברך מאחר שיודע שהשם יתברך
נסתר ממנו אבל כשהשם יתברך
נסתר בהסתרה תוך
הסתרה דהינו
שההסתרה בעצמה
נסתרת ממנו דהינו שאינו יודע כלל שהשם יתברך
נסתר ממנו אזי אי אפשר כלל למצא אותו מאחר שאינו יודע כלל מהשם יתברך . "ואנכי
הסתר אסתיר" דהינו שאסתיר
ההסתרה שלא ידעו כלל שהשם יתברך
נסתר ואזי בודאי אינו יכול למצא אותו יתברך מאחר שאינו יודע כלל שצריך לבקש אותו יתברך כי אינו יודע כלל שהשם יתברך
נסתר ממנו כי
ההסתרה בעצמה
נסתרת כנ"ל אבל באמת אפילו בכל
ההסתרות ואפילו
בההסתרה שבתוך
הסתרה בודאי גם שם מלבש השם יתברך כי בודאי אין ... כל דבר נמצא שבכל הדברים, ובכל המחשבות אפילו מחשבה דבור ומעשה של עברה חס ושלום יש שם גם כן התלבשות התורה אך שהוא בהעלם ובצמצום גדול בבחינת
הסתרות. כי 'עבר ושנה נעשה לו כהתר' כמו שאמרו ... יתברך דהינו אותיות התורה רק שהוא בהעלם דהינו שמחמת העברות הפך הצרופים של התורה עד שנעשה מאסור התר כנ"ל עבר ושנה נעשה לו כהתר וזה בחינת
הסתרה אחת וכשהשם יתברך
נסתר ממנו
בהסתרה אחת, דהינו בחינה הנ"ל שנעשה לו כהתר גם כן ... למצאו מאחר שכבר נעשה לו כהתר אבל עם כל זה אפשר ליגע ולחתר עד שימצא אותו יתברך שמו מאחר שעל כל פנים יודע שנעשה לו כהתר על כן אף שהשם יתברך
נסתר ממנו וכבר נעשה לו העברות כהתר עם כל זה ... זה בעצמו דהינו מה שנפל והגיע לבחינת נעשה לו כהתר ויבקש ויחתר עד שיצא מזה מאחר שעל כל פנים יודע מזה שנעשה לו כהתר אבל דע, שיש עוד בחינת
הסתרה בתוך
הסתרה דהינו
שההסתרה בעצמה
נסתרת שאינו יודע כלל שהשם יתברך
נסתר ממנו דהינו שאינו יודע כלל שנהפך אצלו האסור להתר רק כל הדברים רעים דומות לו למישור גמור, חס ושלום הינו אם, חס ושלום, אחר שעבר ושנה עושה יותר עברות, חס ושלום אזי
נסתר ממנו אפילו זאת שידע שנעשה לו כהתר רק שאינו יודע כלל משום נדנוד אסור והכל הוא ישר בעיניו וזה בחינת
הסתרה שבתוך ה