... הרע הגשמי כי היה חכם אמת, כמו שכתוב "ויחכם מכל האדם" וכו' וכבר מנח כלל בידינו, שמי שהוא חכם אמת קצת אינו נחשב אצלו זאת התאוה לשום נסיון אפילו אם תתבע אותו אשה יפה במקום סתר שיהיה בידו למלאת התאוה הוא אצלו רק שטות ושגעון ואינו נחשב לו לנסיון כלל ומה שנאמר בתורה שבח יוסף הצדיק שעמד בנסיון, יש בזה סוד ועקר ...

... על ידי רבי מאיר שפגע בנו על ידי זה גלה זאת כי זה בחינות נסתרות כי הם סתרי הנהגותיו. ואמר בזו הלשון כך הקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם וכו'. ואמר אז בדרך צחות אם היו אומרים לאחד רבי נחמן נתן. ודבר אז מענין קדוש ...

... עד שיזכה להבין אותה דהינו שיצא מבחינת אנפין חשוכין, שהם בחינת חשכות והסתרת הידיעה לבחינת אנפין נהירין, שהם בחינת ידיעת והשגת התורה כנ"ל ואז נקרא ...

... הבחינה של האבן שתיה באותו הזמן ידע איך להתנהג בענינים הנ"ל אך כל זה נעלם ונסתר מן העולם כי יש דברים שאסור לגלותן והענין כי העולם אומרים שבכל פעם נתחכם העולם יותר ובאמת בודאי הדורות הקודמים בודאי היו חכמים יותר מאד והם גלו עקר החכמה אך מאחר שהם הכינו ...

... "וכל נתיבותיה שלום". והתורה, יש בה שני בחינות בחינות נגלה, ובחינות נסתר והנסתר הזה הוא אוריתא דעתיקא סתימאה דעתידא לאתגליא לעתיד לבוא ואזי כשיתגלה התורה הזאת דעתיקא סתימאה אזי יהיה השלום נפלא בעולם כמו ... נתתי לכם" ונקרא אור, כמו שכתוב: "ותורה אור" ויש גם כן צדיקים שהם צפונים ומסתרים שאין העולם כדאי להשתמש בהם וצדיק נקרא טוב כמו שכתוב: אמרו צדיק כי טוב ונקרא אור כמו שכתוב: "אור זרוע לצדיק" וכשיתגלו ...

... ונסכם: זריקת הקולות פירושו היכולת להלביש כל דבר בכל דבר אחר. וגם להחליט האם להלביש זאת בגלוי או בסתר. ולשלוט ברמת העובי של הלבוש וכולי. ...

... הכבוד, ואין לו פנים כי שלחנו של אדם היא בחינת כתר מלכות והוא בחינת כבוד, בבחינת: "מלך הכבוד" כי הכבוד הוא בחינת מלכות וכשפוגם באכילה אזי נפגם הכבוד ואין לו פנים "והסתרתי פני והיה לאכל" שעל ידי תאוות אכילה, חס ושלום, הוא הסתרת פנים אבל על ידי מעוט אכילה, שמשבר תאוות אכילה על ידי זה הוא נשיאות פנים "ישא ה' פניו אליך" וכו' 'וכי לא אשא פנים לישראל שאני אמרתי "ואכלת ושבעת ... נפל אליהם, ויש להם כל הכבוד אבל כשמשברין תאוות אכילה, בבחינת "צדיק אוכל לשבע נפשו" על ידי זה הוא נשיאות פנים ואזי אין שום פקידות ושררה להעזי פנים כי יניקתם הוא רק מהסתרת פנים, על ידי תאוות אכילה כנ"ל וזהו "ושבע ילין בל יפקד רע" 'ושבע ילין', זה בחינת 'צדיק אוכל לשבע נפשו' על ידי זה, 'בל יפקד רע' שאין שום פקדה והתמנות ... וכשנופל המלכות והכבוד להעזי פנים כנ"ל אזי היא בחינת צדק [האות] 'צדיק' הוא יוד נון והיוד היא בהחזרת פנים מן הנון שהיא בחינת מלכות בחינת "לפני שמש ינון שמו" הינו בחינת הסתרת פנים דהינו שאין להכבוד פנים כנ"ל וזה בחינת הדלת דהינו שהכבוד והמלכות אזלא ונדלדלה, ונפלה אל הסטרא אחרא שהן העזי פנים כנ"ל קוף, הינו כשהמלכות והכבוד ...

... יתקים: "ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך ראות את מוריך" שאזי יתגלה בחינת פנים כי עכשו פני ה' מסתר בדרך הטבע בהנהגת המזלות בבחינת: "והסתרתי פני מהם והיו לאכל" ועכשו מראה החמה עמקה מן צלם וזה בחינת: "צלצל כנפים" שהכנפים וההסתרה שהנהגתו מכנף ומסתר בהם וזהו הצל שמסתיר אור החמה ואין זה אלא מחמת שאור החמה אין מאיר בשלמות ואין זה אלא מראה החמה מראה דיקא אבל לעתיד שאז יתקים: "וזרחה ... אתונא אית לן בירא בדברא, עילה לה למתא זה בחינת בר ומזון שהוא בחוץ ולאחורי הקדשה בבחינת: "והסתרתי פני מהם" וכו' עילה לה למתא לפנים, שיהיה בבחינת לחם הפנים כנ"ל איתא פארי ושדי להו ואמר לון, אפשילו לי חבלי פארי זה שבת אמונה כפרוש ...

... ידיו אמונה" ז. והתורה היא גם כן בחינת ידין ורגלין כי יש בהתורה נגלה ונסתר נגלה הוא בחינת ידים כמו שכתוב: "דודי שלח ידו מן החור" 'מן החור' הינו חרות על הלוחות, שהוא בנגלה ונסתר הם בחינות רגלין כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה: "חמוקי ירכיך" 'מה ירך בסתר' וכו' וכלליות התורה נקראת לב שמתחלת ב"בית" ומסימת ב"למד" ששם משכן הרוח דנשיב בשית פרקין דדרועין ושית פרקין דרגלין הינו בנגלה ובנסתר ח. וזה בחינת מרדכי ואסתר, והמן בחינות פורים בחינת גורל שהפיל המן בחינת עמר שעורים כי המן בחינת העבודת אלילים כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה, שעשה עצמו עבודת אלילים ובשביל זה הפיל פור הוא הגורל ... המבטל כח העבודת אלילים ואין עוד מי שיוכל לבטל כח העבודת אלילים אבל מרדכי ואסתר היה להם כח לבטל העבודת אלילים של המן ובשביל זה בימיהם קבלו ישראל התורה מחדש כמאמר חכמינו ז"ל "קימו וקבלו" 'קימו מה שקבלו כבר' וזה 'קימו וקבלו' קימו, זה בחינת רגלין וקבלו, זה בחינת ידין והוא בחינת התורה בעצמה כנ"ל וזה בחינת מרדכי ואסתר מרדכי מר דרור דרור, לשון חרות זה בחינת ידים כמו שכתוב: "דודי שלח ידו מן החור" כנ"ל ואסתר הוא בחינת שוקין מה ירך בסתר כנ"ל וזה לשון פורים הינו ביטול העבודת אלילים כמו שכתוב: "פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי" ועל ידי הארת מרדכי ואסתר הינו בחינת הידין ורגלין נתבטלו הכפירות ונתרבה אמונה בעולם על ידיהם כמו שכתוב: "ויהי אמן את הדסה" ובה כתיב: "כאשר היתה באמנה אתו" כי שניהם הם בחינת אמונה וזה נעשה על ידי הרוח כנ"ל וזה בחינת 'אסתר ברוח הקדש נאמרה' הינו בחינת "לבו נשא את רגליו" כי עקר העכו"ם תלוי בה שהיא בחינת רגלין כמו שכתוב: "רגליה יורדות מות" ועל כן עקר תקון העבודת אלילים על ידה ועל כן דיקא 'אסתר ברוח הקדש נאמרה' אף שבאמת תקון העבודת אלילים הוא גם כן על ידי מרדכי כנ"ל רק מחמת שעקר העבודת אלילים תלויה בה ועל כן על ידה עקר התקון ועל כן נקראת המגלה על שם אסתר והינו דדיקא 'אסתר ברוח הקדש נאמרה' כי הרוח הוא בלב ועל ידו נתגלה הארת הידים והרגלים רק העקר תלויה ברגלים, בחינת אסתר וזה בחינות עמר שעורים עמר זה בחינת מרדכי עין מר מר דרור דרור לשון חרות הינו בחינת חרות על הלחת [כמו שאמרו רבותינו ז"ל אל תקרי חרות אלא חרות] שהוא בחינת התורה בנגלה שהוא בחינת "עין בעין" שעורים זה בחינת אסתר ברוח הקדש כמו שכתוב:"כשעירים עלי דשא" שהוא לשון רוח ובשביל זה כשבא המן למרדכי מצאו עוסק בעמר שעורים אמר להם: עמר שעורים דידכו אתי ונצח אותו ואת בניו, כמבאר במדרש כי ... חמשים אמה כי רצה לבטל כח של חמשים יום של ספירת העמר שהוא הכח של מרדכי ואסתר ט. וזה פרוש: אמר רבה בר בר חנה: אמר לי ההוא טיעא: תא ואחוי לך בלועי דקרח. אזלי וחזאי תרי בזעי דהוי נפיק מניהו קטרא. שקל גבבא דעמרא ומשיה במיא. ואנחה ברישה דרמחה ... באפו" ושקיל גבבא דעמרא זה בחינת עמר כנ"ל ומשיה במיא זה בחינת שעורים בחינת אסתר ברוח הקדש שהוא בחינת רגלין כנ"ל כי הרגלין הם אפיקי מים כי הם בחינת ערבי נחל כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה 'רגלוהי דבר נש אנון ערבין לה' 'ערבין' זה בחינת ערבי נחל, אפיקי מים הינו בחינת מרדכי ואסתר בחינת ידים ורגלים בחינת המחאת כף ורקודין כנ"ל ואנחה ברישה דרמחא רמח, דא רוח מ"ם שהוא מארבע רוחות באי הרוח כי המ"ם היא ארבע רוחות שהיא בחינת רוח הצדיק דנשב בידין ... להשוות, הינו ליחד, קדשא בריך הוא ושכינתה שהוא בחינת אשה ואיש בחינת מרדכי ואסתר וזה פרוש: ואלה 'כל מקום שנאמר ואלה, מוסיף על הראשונים' בחינת תוספת ורבוי בחינת גאוה, עבודה זרה כמו שכתוב: "לא מרבכם חשק ה'" שפרושו גאוה וזה בחינת: 'מוסיף על ... הידים והרגלים כנ"ל והנה, מכלל הדברים אתה שומע שנגלה הוא בחינת ידים ונסתר הוא בחינת רגלין בחינת מרדכי ואסתר ואף שנסתר הוא למעלה מנגלה עם כל זה התגלות הנגלה הוא במקום גבוה, דהינו הידים והנסתר ברגלין, שהיא למטה מידים והענין עמק אך הוא ענין שכתוב בזוהר, תנאים בשוקין ואמוראים בידין ואף שהתנאים למעלה מאמוראים מכל מקום הם במקום שהוא למטה ממקום האמוראים וכן ...

... צריך לעשות, אין לו על זה בחירה. אך כל מה שנסתר מהאדם כיצד עליו לנהוג, יש לו על זה בחירה. (ראה בעניין הזה את מ"ש לגבי נעשה ונשמע שעולים מדרגה לדרגה, מבחינת נגלה לבחינת נסתר עיין שם). והנה משה רצה להכנס לארץ כמו שרבי נחמן מברסלב רצה להכנס לארץ. וכמובן שיש עניין גדול בלהכנס לארץ. ... האלוקות הזו באמצעות תפילה, כי השגת בחינת נסתר היא בחינת תפילה. והוא הגיע למבוי סתום. והבורא אמר לו לא להתפלל עוד. כי תפילה נוספת היא כבר בחינת מסירות ...