... הימים ופרעה חולם סטרא אחרא מתחזקת והנה עומד שתק יאור תשובה מבכי נהרות חבש ויגש ... דקדשה ולהכניע הקול דסטרא אחרא וכן מבאר בהאלף בית החדש, באות תו תשובה, סימן א וזה ... קול יעקב על הקול דסטרא אחרא שהוא בחינת עשו, שנאמר בו "וישא קולו" שהוא מתגבר ... והדינים ואחיזת הסטרא אחרא, הוא רק בבחינת הזמן שזהו בחינת "בצר לך" וכו' ... והדינים וכל אחיזת הסטרא אחרא ונזכה לשמע קול דקדשה, בחינת: "ושבת עד ה' אלקיך ...

... "וחטאים אליך ישובו" הינו שהעברות שבחבילה שבים אל השם יתברך אך מאין הקדוש ברוך הוא נותן להם חיות דע כי יש בסטרא אחרא בחינת ראשון לראשונים דהינו בחינת אדום שנקרא ראשון כמו שכתוב: "ויצא הראשון אדמוני" והוא בחינת ראשון לראשונים דהינו שהוא ראשון להעברות הראשונים הנ"ל כי כלם נמשכים ובאים על ידו כי ...

... יש ימין ושמאל רק שימין שלהם רחוק הרבה אפילו משמאל של הקדשה נמצא שגם בהסטרא אחרא יש ימין בחינת ישר רק שהימין והישר שלהם מתחיל מאחר מאד אפילו מן השמאל של הקדשה והבן ...

... הנחש וזה בחינת: "בן פרת עלי עין" בשביל ציצית לשון: "מציץ מן החרכים" על ידי זה זכה לבן פרת שנשמר מנשואין של נחש מזווג של הסטרא אחרא וזכה לזווגא דקדשה וזה: "פרת", לשון זווג לשון: "פרו ...

... 'דקדמי פמיכו לאדניכו' תקונא תנינא מרישא האי לרישא אחרא הינו להכניע רעתם כנ"ל ובזה מוציא אותם מתחת רשות דסטרא אחרא ומכניס אותם תחת רשות הקדשה וזהו 'מרישא האי לרישא אחרא' תקונא תליתאה אשתכח מתחות תרין ...

... כתמר יפרח" וכנגדו תמר בסטרא אחרא בחינת 'שאור בככותבת' וכותבת היא תמרה, הינו התמר שבסטרא אחרא כי שאור הוא כללות ותקף הדינים, כי הוא בחינת אלהים ברבוע ובמלוי כמובא ועל כן נקרא תמר לשון תמורה הינו הסטרא אחרא שהיא נקראת תמורה כי תמורת חכמה אולת, תמורת חיים וכו' כמובא ושרש הדינים והסטרא אחרא הוא מחלקת שבקדשה כי הסטרא אחרא הוא בחינת מחלקת ושרשם מחלקת שבקדשה ואין הדין נמתק אלא בשרשו ועל כן על ידי מחלקת של צדיקים שהיא מחלקת שבקדשה על ידי זה נמתקים הדינים בשרשן כנ"ל ועל ידי זה "צדיק ... יפרח" כי נמתק ונתבטל התמר דסטרא אחרא על ידי המחלקת שהיא בחינת המתקת הדינים בשרשן נמצא שמחלקת של צדיקים היא טובה גדולה רק מחמת שמשם נשתלשל ונאחז הסטרא אחרא והדינים שהם מחלקת גמורה על כן אפשר שידמה שהמחלקת של צדיקים היא גם כן מחלקת גמור של שנאה חס ושלום מחמת שהם נאחזין שם כנ"ל אבל באמת הוא רק לטובה וזה שבקש דוד, ... היא קומה שלמה יש מקומות שהסטרא אחרא יונקת מהם והן הרגלין של המצוה שמשם יניקת הסטרא אחרא, בבחינות "רגליה יורדות מות" ובשבת עולין הרגלין מן הקליפות בבחינות "אם תשיב משבת רגלך" שבשבת משיבין הרגלין של מצוה אל הקדשה ואזי מתחלת לילך לפני השם יתברך והנה ...

... בת, שין זה בחינת אבות בת זה בחינות אמונה, בחינות 'בת היתה לאברהם' וכו' "איש אמונות רב ברכות" ה. וענג שבת הזה, זה בחינת אכילה בקדשה כי אכילת ימי החל נהנה ממנה גם כן הסטרא אחרא אבל מאכילת שבת, אין חלק לסטרא אחרא כלל וכלל וזה שצוה אותנו על אכילת שבת כמו שכתוב: "אכלוהו היום כי שבת היום לה'" כי אכילת שבת, נעשה קדשה ואלקות גמור, בלא תערבת סיגים כלל ... וזהו ששאלו את רבי יוסי בן קסמא, אימתי בן דוד בא והשיב להם כשיפל זה השער וכו' ועקר הדבר, שיפל שלשה פעמים, ואין מספיקין לבנותו עד שבן דוד בא כי שער ארם, זה בחינת שער דסטרא אחרא וכשיפל נפילה אחר נפילה, על ידי בחינת שהבאתי* כנ"ל אז יבוא בן דוד, ויבנה שערי הקדשה הינו, כשאין אמונות חכמים, ואין שומע להם בבחינת: ...

... אביו ואמו. ב. מי ששערותיו מרבין שלא על פי הטבע, זה עלול לנזקים הרבה ולפגעים רעים מהסטרא אחרא, סגלתו שיקרא הפרשה שקורין ביום כפור. ...

... כל העולמות וצרופים ובכל מה שהוא מדבק את עצמו, לשם הוא מקשר חלקו וכשהוא הולך אחר שרירות לבו ותאוותו הוא מקשר חלקו והאותיות והצרופים לסטרא אחרא, חס ושלום ומתבלבלים האותיות והצרופים והדעת גם כן מתבלבל, והוא גלות השכינה ...

... נהרות הנ"ל והכל באים לשתות מהם אזי יבואו גם כן קליפות וסטרא אחרא, חס ושלום, לשתות גם כן משם על כן צריך לבכות מקדם ואזי עושה על ידי הבכי נהרות, בבחינת: "מבכי נהרות חבש" שעל ידי הבכי מתקן נהרות ומשם שותין די ספוקם כל הקליפות וסטרא אחרא ואחר כך כשעושה נהרות מחדושין דאוריתא שמחדש אחר כך אזי יכול להמשיכם רק למקומות שצריך, שלא ישתו ממנו זרים ועל כן חבור ההלכות ...