... צריך להחזיק טובה לנותן, ואל תאמר שלא נתן לך משלו. יד. שקולה צדקה כנגד כל המצוות. טו. גדול המעשה יותר מן העושה. טז. כל פרוטה ופרוטה מצטרפין לחשבון גדול. יז. גדול העושה צדקה בסתר יותר ממשה. יח. הנותן פרוטה לעני מתברך בשש, והמפיסו מתברך באחת עשרה. יט. הרודף צדקה, הקדוש ברוך הוא ממציא לו מעות וממציא לו בני אדם מהגנים כדי לקבל עליהם שכר, וזוכה לבנים ...

... מוהר"ן ח"א - תורה ריז - זכרו תורת משה זכרו תורת משה ראשי תבות תמז חסר ואו כי אז ...

... בריתי וכו' לתת להם ארץ מגריהם תותבותהון תשובה וגם אני שמעתי נאקת בני ישראל זה קול מגריהם אסיפת הניצוצות בתשובה בא אל פרעה משה בחינת אחדות הזמנים מ'ה ש'היה ה'וא שיהיה פרעה, קולה כנחש ילך אני הכבדתי את לבו למען שתי אתתי אם לא יאמינו לקול האות בקרבו הכבדתו שהכביד על ישראל כדי לעוררם בתשובה ופרעה ... ה' אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם עמוד אש זה לילה וענן זה יום והקדוש ברוך הוא ערבבם ובטל הזמנים מלחמת עמלק זה תשובה משה אהרון וחור פרש רש"י בתענית היו שרויים על ידי זה וישמע יתרו שמע הקול. [עד כאן לשון רבנו, זכרונו לברכה] כל זה מצאנו מכתב יד רבנו, זכרונו לברכה, והעתקנו אות באות והנה ... סוף הוא בחינת ביטול הזמנים והולך ומבאר ההקדמה הנ"ל שביטול הזמנים ותשובה הוא בחינה אחת וכו' וזה שכתב: מלחמת עמלק זה תשובה משה אהרון וחור פרש רש"י בתענית היו שרויים פרוש, שמביא ראיה שמלחמת עמלק זה תשובה כי אז היו שרויים בתענית משה אהרון וחור שזהו בחינת תשובה נמצא שקריעת ים סוף ומלחמת עמלק זהו בחינת ביטול הזמנים ותשובה שהם תלויים זה בזה וישמע יתרו שמע הקול, הינו כנ"ל כי על ידי תשובה, שהוא ביטול ...

... בבחינת: "למען אחי ורעי אדברה נא שלום" "ודבר דבר" הנאמר בשבת כי הפה נשלם באור גדול, בשעת אכילת שבת וזהו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'אין בין חמץ למצה אלא משהו' 'חמץ', זהו בחינת תקון הכעס על ידי התענית כנ"ל בחינת: "מי זה בא מאדום חמוץ בגדים" 'אדום', זה בחינת כבד הנ"ל וחמץ זה בחינת הכנעתו, ... זה בחינת אכילת ענג שבת בחינת "למען תמצו והתענגתם" וכו' וזהו: 'אין בין חמץ למצה' וכו' הינו אין בין התענית לבין אכילת ענג שבת הנ"ל אין החלוק ביניהם אלא משהו נוטריקון והיה מעשה הצדקה שלום הינו כי אין דומה שלום של התענית, לשלום של שבת כי זה אין לו פה וזה יש לו פה וזהו החלוק שבחינת שלום ...

... מוהר"ן ח"א - תורה קצ - ויגד משה את דברי העם אל ה' "ויענו כל העם יחדו ויאמרו: כל אשר דבר ה' נעשה, וישב משה את דברי העם אל ה', ויאמר ה' אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך וכו' ויגד משה את דברי העם אל ה'" והוא תמוה ונפלא מאד כי מה הם דברי העם שנית שעליהם נאמר: "ויגד משה את דברי העם" כי לא נמצא בכתוב שום מענה ודברים שהשיבוהו העם שנית אחר מענה הראשון "כל אשר דבר" וכו' ומה זה שוב "ויגד משה את דברי העם אל ה'" אך דע כי ישראל טענו ואמרו על מה שאמר להם משה לקבל את התורה ענו הם "כל אשר דבר ה'" כלומר כל אשר ידבר ה' ... לעשות זאת המצוה הרי אין שום בחירה והרי אנו מכרחים במעשינו וזה "כל אשר דבר ה' נעשה" בודאי כי אין שום בחירה שלא לעשות מאחר שיצא מפי ה' ועל זה נאמר תכף "וישב משה את דברי העם אל ה'" שהשיב להקדוש ברוך הוא טענת ישראל מיד השיב לו הקדוש ברוך הוא "ויאמר ה' אל משה הנה אנכי בא אליך" דיקא "בעבור ישמע העם בדברי עמך" דיקא ... לבד כמו שכתוב: "אנכי ה' אלקיך, לא יהיה לך" וכו' וכן כלם ולא לנכח לישראל והם רק ישמעו בדברי עמך ועל ידי זה יהיה להם כח הבחירה לעשות כרצונם ועל זה נאמר "ויגד משה את דברי העם אל ה'" הינו שמשה טען את דברי העם אל ה' הינו מה שטענו העם תחלה, טען הוא עתה אל ה' על עצמו כי תקנת את ישראל שיהיה להם הבחירה על ידי שלא תדבר רק עמי לבד אבל את עצמי לא תקנת כי מעתה לא יהיה לי כח הבחירה מאחר שתדבר עמי וזה "ויגד משה את דברי העם אל ה'" הינו מה שדברו העם וטענו תחלה טען הוא עתה אל ה' כי מה תהא עלי, כי לא יהיה לי בחירה השיבו ה' "ויאמר ה' אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר" ולא צוה לו השם יתברך רק שני ימים 'ומשה הוסיף יום אחד מדעתו' וכון לדעת הקדוש ברוך הוא, כי כן היתה דעתו יתברך כמו שבאמת לא נתנה תורה עד שלשה ימים ובזה היה תלוי בחירת משה לקבל את התורה או שלא לקבל כי לא היה אפשר לקבל את התורה רק ... מקבל את התורה והשם יתברך לא אמר לו רק שני ימים והוא הבין מדעתו ובחר לו לקבל את התורה והוסיף יום אחד שעל ידי זה היה קבלת התורה ובזה היה תלוי עקר הבחירה של משה במה שהוסיף יום אחד מדעתו ...

... - כי מרחמם ינהגם והיה עוסק בישובו של עולם, שיהיה העולם מישב מבני אדם כי עקר האדם הוא הדעת ומי שאין לו דעת, אינו מן הישוב ואינו מכנה בשם אדם כלל רק הוא בחינת חיה בדמות אדם ומשה רבנו היה לו רחמנות והיה עוסק בישוב העולם, שיהיה העולם מישב וממלא מבני אדם הינו בני דעה, כנזכר לעיל ... וצריך כל אדם לזהר, ... - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכה - כשהראה בשלמות על ידי זה הבטחון בשלמות אזי יכולין לעשות מהצפצוף דהינו הקול היוצא מהקנה שהוא רק קול פשוט וצפצוף שיהיה נעשה דבור על ידי חמשה מוצאות הפה שמחתכים הדבור כי עקר ההבדל שיש בין אדם לחי הוא על ידי חתוך הדבור שהוא גדר האדם שהוא מדבר בבחינת: "מי שם פה ...

... אחד לומר שטות כזה על טעם הקטרת שמגיעים עד מקום שמגיעים, שאפילו האמירה לבד פועל מה שפועל למעלה למעלה, כמבאר בזוהר הקדוש ובכתבי האר"י זכרונו לברכה. אך באמת טעם הקטרת והקרבנות אי אפשר להשיג כלל רק אנו מאמינים לדברי משה רבנו עליו השלום. ובודאי יש בזה טעמים נוראים שאי אפשר להשיג בשום שכל אנושי כלל. ומעצם גדלתם, גם אמירת פרשיות הקרבנות והקטרת מסגל ...

... מעצמו כי יכול להיות שהוא דן גזרה שוה מעצמו והוא מכח המדמה שמדמה מלתא למלתא כנ"ל עין שם על כן אסור לדון גזרה שוה, הינו לדמות מלתא למלתא מעצמו אלא אם כן קבלה מרבו, ורבו מרבו עד משה רבנו, עליו השלום, מפי הגבורה, ...

... קטנה מאד דהינו במצרים, שהיו משקעים במ"ט שערי טמאה היו צריכים רבי גדול ומלמד גדול ונורא מאד דהינו משה רבנו, עליו השלום כי כל מה שהוא קטן ומרחק ביותר צריך מלמד גדול ביותר שיהיה אמן כזה שיוכל להלביש שכל עליון כזה דהינו השגתו יתברך שמו לקטן ומרחק כמותו כי כל מה שהחולה נחלה ביותר ...

... מעשרת אלפים פעמים מילי מיליון ואם ידעת מספר המילי מיליון שהוא מיליון פעמים מיליון אשר נודע לבעלי חשבון אשר אם יחיה האדם חמשה עשר אלף שנים ויותר אינו מספיק לספר מספר הזה אחד לאחד אפילו לחשבון ... היא סמוך למיתתן כמו שפרש רש"י על פסוק: "אלה הדברים" וכו'. גם שם מדבר מענין מלחמת עוג וכו' שזה בחינת אלה הדברים אשר דבר משה וכו' אחרי הכתו את סיחון ואת עוג וכו'] [ודע אחי המעין שבענין השיר חדש ...