... כדי לדמיין את הסוף של הסוף ואת התכלית של התכלית. דמיין את הסוף שאליו ברצונך להגיע. שאל את עצמך, ומה עכשיו? מה הלאה? האם עכשיו אני מפסיק לחפש משהו טוב יותר? חבל להגיע עד הסוף, ואז לגלות שהמרוץ עוד לא הסתיים. ...

... ח"א - תורה קטו - ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל הערפל מביא רבי נחמן מברסלב: כי מי שהוא הולך בגשמיות כל ... מוהר"ן חלק א - סד - ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה - ויאמר ה' אל משה בא... כי המחלוקת הוא בחינת בריאת העולם וכי הוא הכרחי לבריאת ...

... ידי עשירות בחינת: "יששכר חמור גרם", ותרגומו: 'עתיר בנכסין' ועל כן משה וכל הנביאים היה להם עשירות גדול מאד כדי לבוא על ידו להתבוננות הזאת ומחמת שיש בהתורה התבוננות הזאת על כן נקראת התורה הון וכן כל מי שעבר דרך ידם התורה היה להם עשירות גדול מאד דהינו משה רבנו שהביא התורה לישראל היה עשיר גדול כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה וכן רבי שסדר וחתם המשניות וכן רב אשי שהיה ... באים אל ההתבוננות וזה בחינת: "פסל לך" 'הפסלת יהיה שלך', משם נתעשר משה כי זה הפסלת של לוחות הם בחינת הסיבובים, שננסרין ונפסלין סביב סביב ההתבוננות והם בחינת עשירות כנ"ל, שעל ידו באים אל ההתבוננות כנ"ל וזה אותיות ממון ראשי תבות משם נתעשר משה וי"ו הוא בחינת הלוחות, שמשם נתעשר משה כי הלוחות ארכן ו' ורחבן ו' וכו' כמו שאמרו רבותינו ז"ל ב. ולבוא לעשירות הזאת הוא על ידי בחינת תקוני עתיק בחינת ...

... נשמות הנפולות מהמקומות שנפלו לשם ולהחזירם להשם יתברך. וזהו:ויהי אחרי מות משה עבד ה' שגם אחרי מות משה היה עובד ה' כי משה עובד ה' גם עתה אחרי מותו כי הוא עוסק להעלות נשמות הנפולות להשם יתברך. ועין בלקוטי א' סימן רט"ו שם מבאר גם כן שמשה גם עתה לאחר מותו הוא עוסק להעלות ולתקן נפשות ...

... כי הולכים לפשר ולעשות שלום בין ישראל לאביהם שבשמים ולפניו יתברך מקטינים הדבר וממליצים טוב בעדם ולפני ישראל מגדילים החטא מאד כמו שמצינו אצל משה שאמר להשם יתברך: "למה יחרה אפך בעמך" ולישראל אמר: "אתם חטאתם חטאה גדלה" וכשהרע של הדור גובר על החותם הנ"ל ומקלקל אותו, חס ... מזה החותם הינו בחינות ידים המקבלים מוסר מאלו המוכיחים בחינות: "ביד כל אדם יחתום" והידים זה בחינת אמונה שנתקבל בה המוסר בבחינת "כאשר דבר ה' ביד משה" בחינת: "ויהי ידיו אמונה" וזה החותם צריך שמירה יתרה שלא יתקלקל הינו שלא יתקלקל האמונה כי כשחס ושלום נתקלקל החותם החיצון ... שם: "ורעה אמונה" וכל עקר אמונת ישראל ממשיכין הם להדור וזהו: "כל קדשיו בידך" שהם בחינת כלליות של כל מנהיגי הדור וזה בחינת: "ועם קדושים נאמן" ומשה שהוא אחד משבעה רועים נקרא על שם זה 'רעיא מהימנא' ד. ואי אפשר לבוא לאלו הרועים שהם כלליות של הקדשה אלא על ידי עזות כמאמר ... יכול לעשות עבודה בזה למשל: אצל כל מצוה יש דברים שסביבות המצוה כי מלבד הצווי הנאמר בתורה לקים המצוה יש עוד לזה דברים בתורה כגון "וידבר ה' אל משה" ושאר דבורי התורה שסביבות המצוה ועבודה שיש בדבורי התורה הללו שסביבות המצוה הם בחינת 'נשמע', בחינת נסתר כי המצוה בעצמה אנו ... וזה: והמכשלה הזאת תחת ידך אלו דברי תורה, שאין אדם עומד עליהם אלא אם כן נכשל בהם דברי תורה הם בחינת הדבורים שסביבות המצוה שהם "וידבר ה' אל משה" וכו' כנ"ל שהם בחינות נסתר בחינות 'נשמע' בחינות תפילה כנ"ל עומד עליהם זה בחינות תפילה כי אין עמידה אלא תפילה ולעשות ... לעתיד לבוא צער הבושה גדול מאד ואפילו כל צדיק נכוה מחפתו של חברו אוי לאותה בושה, אוי לאותה כלמה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה ואמרו שם: פני משה כפני חמה, פני יהושע כפני לבנה אוי לה לאותה בושה, אוי לה לאותה כלמה וכו' מכל שכן איך יתבישו החוטאים, רחמנא לצלן ואם הוא ...

... עליו על העולם. ואמר כי הוא חושב שאם לא היה מתחיל בתחלה בענין הנהגת המפרסם אפשר היה מגיע למה שהיה מגיע. ואמרתי לו הלא משה רבנו עליו השלום היה עוסק גם כן בזה בהנהגת העולם לקרב בני אדם לה' השיב הלא גם משה רבנו עליו השלום שגה בזה כי גם משה נענש על שקרב את הערב רב. ואמר כי העקר העבודה שיש בכל דבר מה שמניחין לאדם על הבחירה שלו הינו שנשאר הדבר על דעתו. ואין בזה מצוה הינו שאין מצוין אותו על אותו הדבר שום מצוה ואין אומרים לו כלל לעשות כן. רק שנשאר הדבר על דעתו שיעשה כפי מה שיבחר לו. וזה בחינת הוסיף יום אחד מדעתו הנאמר במשה שזאת הבחינה היא נמצאת בכל עבודה ועבודה. כי בכל עבודה מעבודת ה' יש דבר שמניחין ומשאירין לאדם בלי מצוה ואזהרה, ואין מצוין עליו שיעשה כן רק הדבר תלוי בדעתו ובחירתו כמו משה רבנו עליו השלום שהוסיף יום אחד מדעתו בלי מצוה [ועין בלקוטי א' סימן ק"צ מזה]. ובזאת הבחינה היא עקר העבודה והבחירה כי נשאר מספק תמיד איך הוא רצון השם יתברך מאחר שלא צוה עליו איך ... מרצה על הכל ואין שום דבר ולא שום יסורים כבד עליו כלל כלל לא. אבל עקר היגיעה והיסורים שלו היא בבחינה הנ"ל בבחינת הוסיף משה יום אחד מדעתו הינו הדבר שנשאר על דעתו לבחר לו לעשות כרצונו ואין בו שום מצוה כנ"ל בזה היא עקר היגיעה והכבדות, כי אינו יודע איך לעשות. ולפעמים רואה שיש לו כמה יסורים ואחר כך אינו ... המתים וכנ"ל שנקל לעזר לאלפים וכו' על כן הוא מספק בזה הרבה ועקר בחירתו בזה שאינו יכול לתת עצות בנפשו שזהו בחינת הוסיף משה יום אחד מדעתו וכנ"ל. וכמדמה שדבר אז שעולה על דעתו להרחיק נדד מאתנו חס ושלום אבל צר לו שמתגעגע מאד אחר הראש השנה. כי בכל הקיץ הזה שהיה באומין היה מתגעגע ומשתוקק מאד שיהיה שם עם ...

... עשרה אותיות [ספרות] שהוא מספר גדול ומפלג מאד אשר אין לשער כי הם יותר מעשרת אלפים פעמים מילי מיליון ואם ידעת מספר המילי מיליון שהוא מיליון פעמים מיליון אשר נודע לבעלי חשבון אשר אם יחיה האדם חמשה עשר אלף שנים ויותר אינו מספיק לספר מספר הזה אחד לאחד אפילו לחשבון שיכולים לספר מספר מאה במינוט [בדקה] אחת. ודבר ... ימי חייו הקדושים. ושם מדבר מענין תוכחה, כי עקר התוכחה של גדולי הצדיקים היא סמוך למיתתן כמו שפרש רש"י על פסוק: "אלה הדברים" וכו'. גם שם מדבר מענין מלחמת עוג וכו' שזה בחינת אלה הדברים אשר דבר משה וכו' אחרי הכתו את סיחון ואת עוג וכו'] [ודע אחי המעין שבענין השיר חדש שיתער לעתיד המבאר במאמר זה שהוא בחינת הקול ...

... היה החטא של משה רבנו? כיצד רבי נחמן מברסלב מבאר כאן breslev.eip.co.il/?key=68 את החטא של משה שמנע ממנו להכנס לארץ? ומדוע בעצם החטא של משה מנע ממנו בהכרח להכנס לארץ? ז"א מדוע החטא הזה עצמו של משה, הוא בחינת פגם ארץ ישראל? תשובה: ראשית נצטט את ... שצריך לדבר תחנונים בשעה שרוצה לומר הינו קדם הדרוש וזהו טעות שטעה משה שהקדוש ברוך הוא אמר למשה. "קח את המטה והקהל את העדה ודברת אל הסלע לעיניהם" ... עם המטה בשביל הקהל אלא השתמש עם המטה בשעת תפילתו וזה בחינת: "וירם משה את ידו" ידו זה תפילתו כמו שכתוב: "ויהי ידיו אמונה" ... כי מי שדוחק את השעה, שעה דוחקתו ונסתלק קדם זמנו דהיינו בפשיטות, שמשה רבנו ביקש לזכות להגיע לארץ ישראל בזכות המצוות ... מחמת עוון הגדלות ורדיפת הכבוד כנ"ל ******** ושורש העניין הוא, כי משה רבנו רצה להגיע לארץ ישראל, מאותה הסיבה בגללה רצה ... שאין שלמות אחריה. דהיינו השגת השכל שיש מעבר לחלל הפנוי. והנה משה עצמו ביקש הראני נא את כבודך. אך הקב"ה סירב לכך. ומשה לא זכה לכך בחייו, אלא רק במותו, כאשר הוא הסתלק בבחינת רעווא דרעווין, שזו בחינת השגת הא"ס. ומשה רצה להגיע לארץ ישראל, כדי לזכות לדעת מדוע צדיק ורע ... - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה **** והתשובות לשאלות שבאות מהחלל הפנוי, ... שזו אורייתא דעתיקא סתימאה. שהיא השכל של הבורא שבו נברא העולם. ומשה רצה לזכות לתורה הזאת, דהיינו רצה לזכות לשכל הנקנה ... בחדש שופר, העקר הוא האמונה כי אפשר להשיג כאן בגוף הגשמי גם את מה שמשה בחייו לא השיג. כמ"ש ואזי כשאהבתו חזקה כל כך להשם ... טובה להמחין כי אזי זוכה להשיג אפילו מה שהוא למעלה מהמחין מה שגם משה בחייו לא השיג הינו בחינת: "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" שזה בחינת עוות המשפט, כי זה נראה כעוות הדין, חס ושלום שגם משה בחייו לא השיג זאת ... אבל על ידי שהבן מסלק כל ... אפילו לבן הינו שנתגלה לו בחינת 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו' שגם משה בחייו לא השיג זאת וזהו בחינת: וחמלתי עליהם כאשר ... אפשרי אלא על ידי תיקון ושלמות האמונה בשלמות שאין שלמות אחריה. ומשה ביקש לזכות לבחינה ולשכל הנ"ל בכוח מעשיו ומצוותיו. ...

... ישראלי כמו כשהכלה היא יפה אזי האהבה בשלמות אבל כשיש להכלה איזה חסרון ומום אזי בודאי אין האהבה בשלמות כמו כן התורה נקראת כלה כמו שכתוב: "תורה צוה לנו משה מורשה" ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה: "אל תקרי מורשה אלא מאורסה" וכל אחד מישראל יש לו ...

... זכרונו לברכה שאמר שיש חלוק בין החדושי תורה שמגלין הצדיקים כעין שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: שיש חלוק בין נביא באספקלריא שאינה מאירה לנבואת משה רבנו עליו השלום, שהיה באספקלריא המאירה ועל כן שאר הנביאים התנבאו ב"כה אמר ה'" שהוא בחינת אספקלריא שאינה מאירה אבל משה אמר "זה הדבר" שהוא דבר ברור בחינת אספקלריא המאירה כמובא בפרוש ... וכו' רק באיזה רמז וסמיכות בעלמא וזה בחינת נביא באספקלריא שאינה מאירה שאינו מתנבא רק בבחינת "כה אמר ה'" וכו' אבל יש צדיקים נוראים שהם בבחינת משה שחדושי תורתם הם ברורים וזכים כשמש ומבארים ומפרשים היטב בהפסוק ...