... כי מהיכן לוקחין זאת ?! והמובן מדבריו היה שבזה שזוכין לחדש, בזה רואין התגלות אלקותו יתברך שהוא יתברך ממציא מאין ליש כי בתחלה לא היה יודע כלל זאת החדוש רק עכשו הוא לוקח ושואב ממקור החכמה שהוא בחינת אין, הינו מאין סוף ובזה אנו רואין בעיני השכל התגלות הבורא ...

מעשה מהציירים של המלך. breslev.eip.co.il/?key=557 - חיי מוהר"ן - פא - סיפורים חדשים מעשה במלך אחד שבנה לעצמו פלטין וקרא לשני אנשים וצוה אותם שיצירו את הפלטין שלו וחלק להם את הפלטין לשני חלקים. הינו שמחצה הפלטין יהיה מטל על האחד לצירו ומחצה השני יהיה... וכו'. ********* הנ"ל מרמז על 2 בחינות ציירים היינו בני אדם. יצירה לטב ויצירה לביש. כי הלב והחוכמה שבלב הם בחינת ציירים כמובא כאן: breslev.eip.co.il/?key=321 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מט - לשמש שם אהל בהם והוא כחתן יצא מחפתו וכו' והעניין הוא כי יש 2 סוגי בני אדם. יש את האדם שיוצא ידי חובתו ומקיים את כל מצוות המלך ככתבן וכלשונן. והוא אפילו משקיע בכך ועושה זאת במקצועיות רבה וכולי. ובוודאי שמגיע לו על כך שכר וכולי. אך יש גם אדם אחר שהוא דווקא לא קיים...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כט - האי גברא דאזל בעי אתתא ולא קיהבי לה האי גברא דאזל בעי אתתא ולא קיהבי לה, מאי חזי דאזל להיכא דמדלי מנה ? שקל סכתא דצה לתתא, לא עאל, דלי דצה לעלא, עאל. אמר: האי נמי מתרמיא לה בת מזלה. רש"י: דמדליה מנה, שמיחסת מראשונה. ושואל... לו לחם מן השמים כנ"ל אבל זכה נעשה ראש, בבחינת מחין הינו בחינת המשכת הלבנונית מן המחין בבחינת: 'ונוזלים מן לבנון' כנ"ל ט. וזה בחינת משא ומתן באמונה כי מי שאינו עושה משא ומתן באמונה והוא משקע בתאוות ממון, וגוזל את חברו אזי הוא מעורר דמים הנ"ל בבחינת: מדוע אדם ללבושך הנ"ל וגורם דם נדה לשכינה, בבחינת: "וזהבם לנדה" הינו דם נדה על ידי הממון בשביל זה נקרא 'גזלה' בחינת 'בגד' כמו שכתוב: "ובגד בוגדים בגדו" הינו פגם הבגדים הנ"ל בחינת 'שנמצא רבב על בגדיו' ....

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ז - ויהי מקץ - כי מרחמם ינהגם ויהי מקץ שנתים ימים, ופרעה חלם וכו' . א. כי מרחמם ינהגם הינו מי שהוא רחמן, הוא יכול להיות מנהיג כי על רשעים או על רוצחים וגזלנים אסור לרחם וכן מי שאינו יודע איך להתנהג עם הרחמנות אזי יוכל לרחם על... רבי אליעזר מיוצאי חלציו, ונתקים כן וזה: מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע וכו' מעשה הוא מה ש"ע כמובא בכתבים הינו בחינת מקיפים הנ"ל שהם בחינת ש"ע נהורין של אור הפנים, בחינת מה כנ"ל וזה שהיו באין בספינה הינו שרבי אליעזר ורבי יהושע, שהם בחינות בן ותלמיד היו מהלכין בים החכמה, ששם מתגלין אורות המקיפים וזה בחינת ספינה, לשון ספון וטמון בחינת המקיפים שהם ספונים וטמונין מעין כל [כי הם בחינת: מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, כנ"ל] "היתה כאניות סוחר" לשון סחור סחור בחינת...

בעטלר - קבצן? מדוע הצדיק הוא קבצן? הערה: במקור מיידיש בעלטר פירושו "בקשן". ויש שפירשו זאת על התפילה... אך מה הפשט של הדימוי של קבצן עני, אל הצדיק. מה דומה ביניהם? רמז: התשובה כתובה כאן breslev.eip.co.il/?key=30 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה א - אשרי תמימי... ולכן הוא בחינת "קבצן" שאין לו מעצמו כלום. ושם מובא: כי היצר טוב נקרא "מסכן וחכם", בחינת מלכות שהיא בחינת עניה ודלה דלית לה מגרמה כלום כי אם מה שמקבלת מחכמה. *** והצדיק הוא בחינת "עני", כמו שהשכינה היא בחינת "עניה", כי אין לה מעצמה כלום, כי אם מה שמקבלת מהקב"ה......

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סט - הגוזל את חברו ממון, בזה הוא גוזל ממנו בנים דע, שהגוזל את חברו ממון, בזה הוא גוזל ממנו בנים הינו שהגזלן נוטל מהנגזל בנים כי עקר הממון של האדם, בא לו על ידי בת זוגו כי על ידי אור נפשה, מזה בא לו הממון הינו על ידי שמתנוצץ ומתפשט... שלפעמים לא יוכל הגזלן להתגבר עליה לקבל מאורה ואף שגזל ונטל הממון ממנו עם כל זה כבר התגברה הנפש, וצמצמה ומשכה וקבצה אורה ולא הניחה לקבל מאורה וזה הממון שלקח הגזלן, אינו ממון כלל, רק עפרא בעלמא מאחר שאין בו אור כלל והממון הזה הוא בבחינת: "עפרות זהב" בבחינת: "אין כסף נחשב" מחמת שאין בהכסף והזהב שום אור כי התגברה ולא הניחה לקבל מאורה וכמו שיש דגמתו בעולם הזה כי יש אילנות במדינת אונגרין שכשאדם בא לטלם, הם ממשיכין ומקטינים עצמן, ואינם מניחים לטל אותם וזה...

... זה שזוכין לראות שפלותו באמת על ידי זה אין שום אדם יכול להוציאו ולדחותו ממקומו דהינו לקפח פרנסתו, חס ושלום כי מאחר שהוא ענו ושפל באמת הוא בבחינת אין, ואינו תחת המקום כלל על כן בודאי אין יכולין לדחותו ממקומו וזהו: "שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו" הינו על ידי שזוכין לשפלות, שזהו ...

סיפורי מעשיות - מעשה יג - משבעה קבצנים אספר לכם איך היו שמחים מעשה פעם אחת היה מלך והיה לו בן יחיד ורצה המלך למסר המלוכה לבנו בחייו ועשה משתה גדול ובודאי בכל פעם שהמלך עושה משתה גדול הוא שמחה גדולה מאד בפרט עתה, שמסר המלוכה לבנו בחייו בודאי היה שמחה... מקום מעט על כל פנים ובחינת מעט מחזיק את המרבה שיש לי, [הינו לבעל החטוטרות] היא בחינת סוף המקום לגמרי, שמשם ולמעלה אין מקום כלל על כן אני יכול לשא את כלכם אל האילן שהוא למעלה מהמקום לגמרי [כי זה בעל החטוטרות הוא כמו בחינת ממצע בין המקום ובין למעלה מן המקום לגמרי כי יש לו בחינה עליונה של בחינת מעט מחזיק את המרבה, שהיא בחינת סוף המקום ממש שמשם והלאה אין נמצא תבת מקום כלל כי משם ולמעלה היא בחינת למעלה מן המקום לגמרי ועל כן הוא יכול לשא אותם מתוך המקום...

... אחד מישראל הוא חלק אלוק ממעל ועקר האלקות בלב והאלקות שבלב איש הישראלי הוא בחינת אין סוף כי אור להביותו הוא עד אין סוף הינו אין סוף ואין תכלית לתשוקתו ולפי גדל ההתלהבות הלב של איש הישראלי שהוא עד אין סוף לא היה אפשר לו לעשות שום עבודה ולא היה יכול ...

... הוא תפילת ה' ממש וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה המבקש רחמים על חברו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחלה כי מה שצריך לאותו דבר ואינו מבקש על עצמו הוא מחמת שהוא בבחינת אין והוא בחינת תחלה הינו קדם הבריאה ומחמת שהוא בבחינת תחלה על ידי זה הוא נענה תחלה [לכאורה אין לזה הענין חבור היטב למה שלמעלה אך באמת מבאר זה הענין היטב למעין קצת כי מבאר לעיל ולקמן שבחינת תפילת ה' הוא בחינת קדם הבריאה בחינת אין סוף שזהו בחינת תחלה ומחמת שזאת הבחינה היא בחינת אין על כן אין מי שיזכה לזה כי אם מי שהוא בבחינת אין דהינו שהוא ענו באמת ומבטל עצמו לגמרי בתכלית הביטול כאלו אינו בעולם עד שנכלל באין סוף ששם ... פי הנזכר לעיל מבאר לעינים שכל ענין זה לזכות לבחינת נעשה ונשמע הגבוה יותר שהוא בחינת כלליות באין סוף בתחלת הבריאה כל זה אי אפשר לזכות כי אם על ידי ענווה באמת שהוא בחינת אין כנ"ל ועתה מבאר היטב קשר ענין זה המתפלל על חברו והוא צריך וכו' להתורה הזאת כי זה שמתפלל על חברו אף על פי שהוא צריך לאותו דבר זהו בחינת ענווה, בחינת אין שמבטל עצמו ואינו חושש על עצמו כלום רק מרגיש צער ישראל חברו ועל ידי הביטול זה הוא נכלל באין ...