... ועקר קיומו של אדם לאחר מיתתו אינו אלא שכל הנקנה וזה השארותיו לאחר המיתה וזה בחינת אמנה כי אמנה לשון קיום דבר כי שכל הנקנה הוא קיום של אדם לאחר מותו ושכל הנקנה נקרא מה שאדם יודע הרבה דברים בידיעה אחת כי קדם צריך לידע הרבה הקדמות קדם שידע ... דעת האדם לדעת השם יתברך אלא חמשה דברים כמובא ואז דעתו יונק מדעת השם יתברך, שהיא בחינת ה"א, ואז מוליד דהיינו אותה הבחינה ממש, שכאשר האדם מוציא את שכלו מכוח אל הפועל, אז הוא זוכה לשכל חדש וכולי. ***** ונבאר, אין שום דרך בעולם לזכות לשכל הנקנה ... זה 3 הבחינות האלו נכללות ביחד. כי בשורש הכל אחד. **** עניין נוסף השכל הנקנה הוא בחינת אמונה מעל השכל האנושי. כי הוא השגת האין סוף שהוא בחינת אמונה בשלמות. *** עניין נוסף, השכל הנקנה הוא ההתבוננות שצריך אליה את כל הון דעלמא, ששם התבאר דהיינו ההקדמות שצריך כדי להגיע להתבוננות הזאת. והשכל הנקנה הוא ... ועקר קיומו של אדם לאחר מיתתו אינו אלא שכל הנקנה וזה השארותיו לאחר המיתה וזה בחינת אמנה כי אמנה לשון קיום דבר כי שכל הנקנה הוא קיום של אדם לאחר מותו יש כאן 2 בחינות שונות. בחינה אחת היא, אחרי מותו היינו אחרי עזיבת האדם את גופו וזה עניין אחד. ובחינה שניה היא אחרי מותו היינו אחרי מות המוחין, דהיינו כאשר הצדיק בבחינת רצוא להשיג את האין סוף בשכל הנקנה, זו בחינת מוות של המוחין כמובא במספר מקומות. וגם זו בחינת אחרי מותו. וגם בזה יש כמה בחינות. **** היבט נוסף: כל הידיעות של האדם הן יחסיות. דהיינו האדם אינו יודע שום דבר בשלמות, משום שהאדם לא מבין את המהות של הדבר ... וממילא כל הידיעות כולן הם רק יחסיות. אך השכל הנקנה, היינו שכל שהוא נצחי (וגם זו בחינת החיים הנצחיים). היינו, כי מאחר שהאדם מבין את השורש של הבריאה, ממילא הידיעה שלו היא שלמה, וממילא היא גם נצחית. וזו בחינת האמת לאמיתה, דהיינו אמת נצחית שאינה תלויה בשכל האנושי. כי כל אמת בעולם שהיא תלוי בשכל אנושי, הרי שהיא רק אמת יחסית. אך ידיעת האמת של השכל הנקנה, זו ידיעת אמת נצחית. והשכל הנקנה הוא בחינת ידיעה שלמה, תכלית הידיעה שלא נדע, השכר לעולם הבא, התשובות לשאלות שבאות מהחלל הפנוי, תורה דעתיקא סתימאה, להכלל בא"ס וכולי. ****** בעניין השכל הנקנה. הפורום ...

... הצדיק עתק בגאוה ובוז זהו מכון גדול מאת השם יתברך כי יש בחינת יעקב ולבן. יעקב הוא הצדיק המחדש חדושין דאוריתא ולומד תורתו לשמה וטובו גנוז ושמור וצפון לעתיד כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'למחר לקבל שכרם' ועל שם ששכרו לבסוף ... איזה דין ופסק שחדש איזה תנא או צדיק אחר על ידי זה נעשה בחינת נשיקין ונשיקין זה בחינת התדבקות רוחא ברוחא כי הפסק הזה, הוא דבורו של התנא ודבור הוא החיות כמו שכתוב: "לנפש חיה", ותרגומו: 'לרוח ממללא' ורוח ממללא הינו הנפש חיה היא באה מתורה שבעל פה כמו ... שמחדש התנא איזה חדוש ומדבר זה החדוש זה הדבור בעצמו היא בחינת התורה שבעל פה שחדש כי משם מוצאה כמו שכתוב: "תוצא הארץ נפש חיה" נמצא עכשו כשלומדים את החדוש הזה וכשמכניסין הלמוד והחדוש בתוך פה נמצא שמדבקין רוח הצדיק שחדש זה ... זכרונם לברכה . 'שפתותיהם דובבות בקבר' וזה על ידי בחינת נשיקה וזה בחינת: "וישק יעקב לרחל, וישא קלו ויבך" פרש רש"י: 'שצפה ברוח הקדש שאינה נכנסת עמו לקבורה' רחל בחינת תורה שבעל פה שהיא כרחל לפני גוזזיה שהכל גוזזין ופוסקין ממנה הלכות והם נעשים לבושין כמו שכתוב: "כבשים ללבושך" כמו שכתוב: "שמלה לכה, קצין תהיה לנו" כשאדם כשר לומד ... גדול להתנא כמו שכתוב: 'שפתותיו דובבות בקבר' וכו' וזה בחינת: וישק יעקב הוא התנא לרחל היא התורה שבעל פה שחדש שנשק ודבק את רוחו ברוח הקדש שבשכינה ויבך שצפה ברוח הקדש שלו שהוציא מפיו והכניס בתוך התורה שבעל פה וראה שבגלות הזה ... בם ופשעים יכשלו בם" וזה: "כי אחי אביה הוא" ברמאות בבחינת "ופשעים יכשלו בם" "וכי בן רבקה הוא" הכשרה וזה בחינת "צדיקים ילכו בם" ולא עוד ותרץ ותגד לאביה הינו זאת הבחינה של "ופשעים יכשלו בם" בא לו בנקל יותר כמו שאמרו חכמינו ז"ל: 'אני חכמה שכנתי ערמה' כי כשאדם לומד תורה נכנס ... נפל התנא בשעת אמירת תורתו לאיזה שגיאה דקה כחוט השערה לבחינת שמאלה כדי שעי"ז יקבל שפע ופרנסה כדי שעל ידי זה בחינת שמאלה יקבל שפע ופרנסתו לעולם ולהמשיך להם עשר וכבוד כמו שכתוב: "משמאלה עשר וכבוד" אבל מצד התנא אין נפתל ועקש ועל זה צריך הלמדן לידע קדם למודו שבשעה שיושב ללמד ... בן אחתו הינו, כשהלמדן יודע שמע יעקב שיעקב בן אחתו, בחינת כשרות שלמד ואמר זאת התורה בכשרות לשמה ויעקב, הינו התנא, צית לקלה וירץ לקראתו ומחבק ומנשק לו הינו שעל ידי למודו מתדבק רוח התנא ברוחו זה בחינת נשיקין ויביאהו אל ביתו שמביא את רוח התנא לתוך התורה שלומד עכשו כי שם ביתו כמו שכתוב: "תוצא הארץ נפש חיה" ויספר ללבן, לשון ספיר ואור שרוח התנא מאיר להלמדן ומבאר לו ... בדבר עם רוח התנא איך לחזר בתשובה לחדש ימיו שעברו בחשך בבחינת: "תתחדש כנשר נעוריכי" אבל תלמיד חכם, שד יהודי אינו רואה כל אלה ואינו שומע שמע בן אחותו "ויאמר לו אחי אתה" שלבן חושב ואומר שגם התנא לא אמר תורתו אלא בערמימיות ואין ... שבפה הלמדן ומעלה אותה לשרשה ממדרגה למדרגה. מתחלה לבחינת חבוק ואחר כך לבחינת נשוק ואחר כך לבחינת זווג כמו שכתוב: "אני חבצלת השרון" בתחלה היא ירקה כחבצלת כמו שאמרו 'אסתר ירקרקת היתה' וזה בחינת חבוק "וימינו תחבקני" כי השמחה בא מהלב כמו שכתוב: "נתתה שמחה בלבי" והלב הוא בינה ששם יין המשמח שהוא עלמא סתימא בחינת: "ויין ישמח לבב" והצדיק שנופל לתוך פה הלמדן שהלמדן דובר עליו עתק והוא מבין שאלו הדברים שהלמדן דובר עליו הם צרופים מאותיות שבתורה שבעל פה ומבין מאיזה הלכות נעשו ... ועושים מאהבה' ואהבה, שהצדיק מקבל את החרפה באהבה זה בחינת חבוק, "וימינו תחבקני" ועל ידי השמחה ששמח ביסורים [הוא] מעלה לבחינת "אני חבצלת השרון" לבחינת לב כמו שכתוב: "נתתה שמחה בלבי" ואז הוא בבחינת: "צור לבבי" שבבחינת תורה שבעל פה הנקראת צור כמובא בתקונים 'אלמלא לא הכה משה רבנו, עליו השלום, את הצור, לא היו צריכין לטרח כל כך בתורה שבעל פה' וזה בחינת: "וירק את חניכיו" שאברהם הוא בחינת ימין בחינת חבוק 'וירק' זה בחינת קו הירק שנמשך מבינה ומקיף את כל העולם וחניכיו זה בחינת חסדים כמובא במדרש, לשון חניכתו ששמן אברהם כשמו הינו שקו הירק מ

... דא כי חשב כיון שהאיש חיל הכה אותו על אומרו "איוואן" אחר כך כשיצאו מהעיר אמר לו העגלון עתה שוב אתה יכול לקרוא אותי איוואן וסים רבנו ז"ל, כשנמצא האדם אצלי הוא בבחינת "מי הוא" אולם כשיוצא ממני שוב הוא כאותו איוואן המגושם ...

... עקר האלקות בלב, כמו שכתוב: "צור לבבי" כמבאר אצלנו במקום אחר [לעיל בסימן מ"ט] ומי שהוא "בר לבב", בבחינת: "ולבי חלל בקרבי" יוכל לידע עתידות על ידי מה שהלב אומר לו, שהוא דברי ה' ממש וזהו "לך אמר לבי בקשו פני", 'לך בשליחותך' כנ"ל כי מה ...

... של רשעים אי אפשר, אלא על ידי בחינת ארץ ישראל "שב לימיני עד אשית אויביך הדם לרגליך" ימין, זה בחינת ארץ ישראל בחינת בנימין, בן ימין, שנולד בארץ ישראל . ב. ולהמשיך בחינת קדשת ארץ ישראל עכשו בגלות, שהיא תחת יד הסטרא אחרא, ואין יכלת בקדשתה להתגלות ... אפילו בגלות המר, יכולין לגלות בחינת גם זאת ועל ידי מה יכולין להמשיך את קדשת ארץ ישראל על ידי התנוצצות אור זכות ... לראות בו ג. כי הרשעים ממשיכים בחינת רע עין על שונאיהם בחינת 'ולא עוד אלא שרואה בשונאיו' והאדם נצול מרע עין הזה, על ידי למוד זכות שלמד על ... והמשפט, צריך לזה התגלות היד, בבחינת "ותאחז במשפט ידי" שלא לשלט על הרשע וכשנתגלה יד ה', אזי נעשה צל שבו נתכסה הצדיק מארס של הרע עין בבחינת "ובצל ידי כסיתיך" כי הרשעים בגלות המר הזה, עיניהם לטושים כראי מוצק וארס עיניו מביטים למרחוק, בבחינת: "המה יביטו יראו בי" ועל ידי הצל כהו מאור עיניו ונחשכים שאין הארס שלהם יכול ... שמאור עיניהם בזמן הזה קטן, בבחינת: "מי עור כמשלם" ועל ידי הצל נתחזק מאור עיניהם כדרך חלושי הראות שאינם יכולים ... ולא ירשיענו בהשפטו על ידי בחינת: "ותאחז במשפט ידי", בחינת "מרום משפטיך" כנ"ל כי על ידי זה כהו מאור עיני הרשע בבחינת: "שגו בראיה, על ידי פקו פליליה" זהו בחינת משפט שזוכה בדין על ידי זה שגו בראיה, נחשך מאור עיניו כנ"ל. ועל ידי הצל נתחזק ... כנ"ל ויכול לראות למרחוק בבחינת: "אשא עיני אל ההרים" ורואה ומשיג צדקתו של השם יתברך ויכול לידע ולהבין כי ה' ... וזהו, "אשא עיני אל ההרים" זהו בחינת צדקתו של הקדוש ברוך הוא בבחינת: "צדקתך כהררי אל" אף על פי שמשפטיך כבוש בתהום רבה. ד. ועל ידי חזוק הראיה של ... נתפשט הלב מעקמימותו, ונתישר בבחינת: "וצדקתך לישרי לב" כי מתחלה נעקם לבו מלהאמין בשלמות בהשם יתברך כי היה נדמה לו ... לבב", על ידי ישרת לב, שהיא בחינת אמונה נעשה בחינת תפילה וזהו בחינת פרה אדמה, כמאמר הזוהר 'פרה דקבילת משור' פרה, זהו בחינת תפילה, בחינת: "ונשלמה פרים שפתינו" דקבילת משור, בחינת הסתכלות לשון: "אשורנו ולא קרוב" כי על ידי בחינת: "אשא עיני אל ההרים" כנ"ל, נעשה בחינת תפילה וזהו: "אדמה תמימה" 'אדמה', דא גזרת דינא 'תמימה', דא שור תם, דינא רפיא ... ברוך הוא מחליש כח הדין, בבחינת "ותאחז במשפט ידי" "אשר לא עלה עליה על", דא שלומי אמוני ישראל זהו בחינת חזוק אמונה, בחינת תפילה שנעשה על ידי חזוק הראיה כנ"ל,

... על שם החכמה כמו שכתוב: "ותפקחנה עיני שניהם" וכשעוסק בחכמתו אזי עיניו בבחינת שמש וכשמסלק את עצמו מחכמה עליונה הוה זה כמו ביאת שמש וכשבא השמש אזי נשתארים עיניו בבחינת סהרי כי סהרא אין מאירה אלא כד נסתלק השמש וזה בחינת: 'ועינינו מאירות כשמש וכירח' לפעמים מאירות כשמש כד אנחנו דבקים בחכמה ולפעמים מאירות כירח כד מסלקין את עצמנו מלשוטט בחכמה ונפיץ מיא מתרי אוסיא הם בחינת תרין משיחין שאליהם העכו"ם ידרשו וימשכו את עצמם אליהם כמו שכתוב: "ונהרו אליו כל הגויים" וזה: 'תרי נהרות דסורא' 'סורא' זה בחינות עכו"ם על שם עבודה זרה כמו ... והם נכללים בשתי אמות: עשו וישמעאל ועל ידי אלו תרין משיחין שהם תרי אוסיא בחינת "רוח אפינו משיח ה'" על ידם יגאלו וימשכו כנהרות אצלם ללמד דבר ה' ותרין אמין עשו וישמעאל אנון תרין עננין דמכסין על העינין שאין יכולין להאיר תמיד בבחינת שמש ובשביל זה צריך הצדיק לבטל את דבקותו כדי שלא יתגברו האמין עשו וישמעאל על עיניו ויתבטל, חס ושלום, חכמתו לגמרי אבל על ידי תרין משיחין שיפוצו מעינותיהם חוצה ... הגוף לבין תאוות הנשמה. ולכן כאשר הוא צריך לעסוק בענייני הגוף, אז זה כמו בחינת ביאת השמש וכולי. אך כל זה רלוונטי רק לצדיק שאינו אמיתי אלא רק על שם המושאל בלבד. אך יש גם צדיק אחר שהוא צדיק אמת, שהוא כבר נמצא בתכלית שהוא כולו טוב וכולו אחד, שהוא בחינת שני המשיחין האלו, ואצלו יש בחינה "שפה ברורה" היינו תיקון הדיבור בשלמות, תיקון המלכות, תיקון עולם העשייה וכולי. והצדיק הזה מחמת שהוא נמצא בתכלית הסופית, ממילא ...

... מוהר"ן ח"ב - תורה פה - אגוזים הנקראים לוזים אגוזים הנקראים לוזים הם רומזים לבחינת לאה שהיא בערף שהיא נקבא ראשונה ואחר כך נכנסין לבית המקדש שהוא בחינת: יעקב קראו בית אל וזהו שפרש רש"י, שדרך לוז, נכנסין לבית אל וזהו:"נחמו נחמו" נחמו גימטריא קדקד שהוא בחינת ערף, שעל ידה נכנסין לבית אל וזהו שלשה שבועות שהם עשרים ואחד יום שבין המצרים וכנגדו באילן לוז בשביל זה ... שישאר אחר כליון הגוף וממנו יתחדש בנין הגוף בשעת תחית המתים וזהו עקר נחמותינו בחינת 'נחמו נחמו' כנ"ל כי על הגוף נאמר: "שכבי עד הבקר", שהוא עת התחיה והנה בבקר והנה היא לאה הינו עצם לוז ... רחל, דהינו יוסף "ולקדקד נזיר אחיו" ובבנימין כתיב "ובין כתפיו שכן" רמז, שעל ידי בחינת לאה שהיא ראשונה יכול לבוא לבחינת רחל קדקד וכתפיו זה בחינת לוז הנ"ל ערף גימטריא ש"נ ראשי תבות: שבת נחמו רמז להנ"ל ...

... או מחמת שהוא עמל ויגע בעבודת הבורא ומחמת זה אי אפשר שיהיה ממשלה לתפילתו רק צריך לשכח כל זאת, ויהיה נדמה לו כאלו היום נברא, והוא יחיד בעולם וזהו בחינת מנשה, לשון נשיון ושכחה "כי נשני ... כן אי אפשר למשל בתפילתו על כן צריך לשבר המחשבות זרות, על ידי מחשבות קדושות של התפילה ועל ידי זה הזדונות, דהינו המחשבות זרות נעשין לו כזכיות וזהו בחינת אפרים כמו שכתוב: "כי הפרני אלהים ... "עקב ענווה יראת ה'" נמצא מתפלל גם כן ביראה והיראה נקראת מלכות, כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'אלמלא מוראה של מלכות' וכו' נמצא שהתפילה יש לה בחינת מלכות, ויש להתפילה כזו בחינת ממשלה וזה תענוג של השם יתברך, ... דהינו שנעשה מן הה' ד' אמר לך אל תחרש ואל תשקט אל שתראה שתעורר בחינות אל, על ידי התפילה בשתי בחינות הנ"ל ותעשה על ידי זה מן הד' ה' כנ"ל ונעשה א"ל בחינת דד ומ"י בחינת דד וה' היא השפע כי ה' בשלשה ציורין ...

... הר"ן - אות קו אמונה בחינת אור כמו שכתוב "ואמונתך בלילות" ... וזה הוא עקר אמונה בשלמות ובחינת אור, כמו שכתוב "ואמונתך בלילות" ... להרחיק מאנשים אלו שהם בחינת בעלי ראתן אפילו משכונתם כי ההבל פיהם ... כי זווג דקדשה הוא על ידי בחינת דעת כמו שכתוב: "והאדם ידע" ואלו ... בעינים] כי חכמת אמת שהיא בחינת ראיה כנ"ל בחינת עינים על אלו החכמים נאמר: "ברית כרתי ...

... 'תקנת קדמונים הוא, דבמקום שאין אנשים רגילים להיות נשים נאמנות' וזה ידוע, שעקר תאוות הם בסתר, בבחינת "מים גנובים ימתקו" וכו' ואין בני אדם רגילים שם אבל התורה היא עומדת שם וקוראת אותו מי פתי יסור הנה וכו' ומחמת תשוקת תאוותו אינו שומע קריאתה ואחר גמר תאוותו הוא מרגיש תכף קריאתה ומתחרט תכף על העברה וזאת החרטה זה בחינת "מחכימת פתי" כי בשעת העברה היה בו רוח שטות ואחר גמר העברה הטה אזנו לאמריה של התורה, והחכים ומתחרט בשביל זה התורה אף על פי שהיא אשה יכולה להעיד כי היא עומדת במקום שאין אנשים ...