... שם הלשון מתקן יותר בהתורה אמר אל הכהנים בסימן ב' באות ז' בהספר הנדפס. כתוב שם, והנשמות עם התפילה נקרא כבוד על שם שהיא מלבשת אותם וכו' אות תריג זה בחינת תפילה, כמו שכתוב את ה' האמרת היום. כהנים בחינת תורה בבחינת נשמות כמו שכתוב: "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו". אהרון בחינת משפט כמו שכתוב: "ונשא אהרון את משפט בני ישראל" כי צריך לזה בחינת משפט. ואמרת אליהם, ואמרת דיקא כי צריך להביא כל התפילות לבחינת משה משיח והוא יקים אותם, כמו שכתוב: "ויביאו את המשכן אל משה, ויקם משה את המשכן". "ולנפש לא יטמא בעמיו" הינו שמירת הברית הנ"ל אות תריד זה מצאתי בספר ...

... לו הארה וזוכה לדעת מה הוא עושה אזי טוב לו ביותר שנפתחו לו כל השמים וכל החכמות. והשם יתברך מראה לו מה הוא עושה בבחינת "נפתחו השמים ואראה מראות אלהים" שנפתחין לו כל השמים וכל החכמות והשכליים וזוכה לראות מראות אלהים הינו שאלהים ... השמים כי: "כלם בחכמה עשית". ואז כשזוכה לראות מה שהוא עושה בעולם אזי בודאי השם יתברך שומרו מלהכשל חס ושלום. וזה בחינת: "והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע" כי על ידי השכל והחכמה שמתנוצץ ומזהיר על ידי זה נפתחין השמים והרקיעין כי כלם בחכמה עשית וכו'. ואזי כשמזהיר ומתנוצץ השכל ונפתחין הרקיעין בחינת והמשכילים יזהירו וכו' ואז הוא יודע מה הוא עושה וכאן breslev.eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד ... הקבול שכר כי עקר הקבול שכר לעתיד הוא, שישיגו השגות ויבינו מה שהיה אי אפשר להבין בעולם הזה ואז ידעו שהחלל הפנוי הוא בבחינת ארבה כההוא קמצא דלבושה מנה ובה והעניין הוא, כי מראות אלוהים פירושו כאשר האדם זוכה לשכל הנקנה, דהיינו להכלל ...

... על 2 בחינות ציירים היינו בני אדם. יצירה לטב ויצירה לביש. כי הלב והחוכמה שבלב הם בחינת ציירים כמובא כאן: breslev.eip.co.il/?key=321 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מט - לשמש שם אהל בהם והוא כחתן יצא מחפתו וכו' והעניין הוא כי יש 2 סוגי בני אדם. יש ... לא קיים את דברי המלך, אבל יש לו בחינה אחרת שמיוחדת רק לו, והיא "ענווה". היינו בחינת "אין" בשלמות, היינו שהוא בדרגת ביטול כ"כ גדולה שבה המלך עושה איתו כרצונו, שלזה זוכה רק מי שהגיע לביטול הבחירה ממש. ואצל אדם כזה, למרות שכלפי חוץ הוא התרשל ... את הפנים שלו שהוא יהיה שקוף כ"כ כמו מראה, שכל מי שיסתכל בו יראה את עצמו. שזו גם בחינת המנורה של החסרונות, שזה כל אחד ראה את חסרונו. והכל עניין אחד. ...

... כן יש לו מניעה גדולה כנ"ל שעל ידי זה נעשה הנקדה כנ"ל ... עד שיש נחשק שהוא בחינת קמץ, קמיץ וסתים שהוא בחינת נקדות קמץ שהוא למעלה מכל הנקדות כי הנחשק קמיץ וסתים מאד וכלל הדברים האלה, שכל מה שהאדם חושק באמת בודאי ... המניעה כנ"ל ואז בודאי יוכל לגמרו כנ"ל. *** וסוד העניין הוא כי הקמץ הוא בחינת הכתר כידוע. ורבי נחמן מברסלב כאן מדבר על העניין של מ"ש כאן breslev.eip.co.il/?key=166 - ליקוטי מוהר"ן ... דעלמא היכא דהיינו על איך משיגים את האור אין סוף שהוא מעל הכתר. שהוא בבחינת הקמץ שהוא השגת האור אין סוף, שהוא כולו סתום וקמוץ... וכדי להשיג את האין סוף, לשם כך צריך רצון אין סוף וכולי והעניין הזה הוא גם בחינת מ"ש כאן breslev.eip.co.il/?key=336 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סה - ויאמר בעז אל רות בעניין סתימו דעיניין, דהיינו בחינת הקמץ, השגת הכתר מלכות. על כן צריך לסתם את עיניו, ולצמצם הראות ולכונו אל הדבר שצריך, כדי שלא יבלבלו ... - תורה לו - בקרב עלי מרעים לאכל את בשרי מובא בפירוש כי האור אין סוף הוא בחינת קמץ עיין שם. **** וזה גם סוד מ"ש כאן breslev.eip.co.il/?key=463 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצג - ... כלל כגון שיחשב שאם יהיה כן יהיה כך וכך בפרטיות אבל כשחושב בדרך כלל הוא בחינת גלמי כלים ויכול לטעות כמו שטעה נבט שראה אש יוצא וכו' וגם לענין הלמוד מועיל זה אם תהיה מחשבתו תקיפה מאד ...

... - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ז - ויהי מקץ - כי מרחמם ינהגם 'עתידין צדיקים שיהיה מחצתן לפנים ממלאכי השרת' 'מחצה' זה בחינת מקיפים, שהם המחצה של השכל ולעתיד יהיה מחצות המקיפים של הצדיקים למעלה ממקיפים של מלאכי השרת היינו גם ממשלה מעל ... - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חותם בתוך חותם רבי נחמן מברסלב אומר בפירוש כי גם המלאכים עולים מדרגה לדרגה כל הזמן. בכל עולם יש בחינת נעשה ונשמע וכן במלאכים יש נעשה ונשמע כמו שכתוב: "גבורי כח עשי דברו לשמע בקול דברו" וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם ... וסוד העניין הזה, יתבאר ע"פ מ"ש כאן breslev.eip.co.il/?key=303 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לא - אית לן בירא בדברא כי יש 2 בחינות. יש בחינת צדיק ויש בחינת מלאך. והצדיק כלול משתיהן. ומלאך הוא הבחינה הנמוכה וצדיק הוא הבחינה העליונה עיי"ש. והעניין הוא: כי יש 3 סוגי שכל. 1 - שכל אנושי נמוך. 2 - שכל של מלאך. 3 - שכל שהוא בחינת מה, שאין תפיסה והשגה כלל. וההשגה שלו היא רק ברצוא ושוב. ובלשון רבי נחמן מברסלב : 'עתידין צדיקים שיהיה מחצתן לפנים ממלאכי השרת' 'מחצה' זה בחינת מקיפים, שהם המחצה של השכל ולעתיד יהיה מחצות המקיפים של הצדיקים למעלה ממקיפים של מלאכי השרת ואז יהיה השגתם בחינת מה, בחינת: מה פעל אל וזאת ההארה של בחינת מה הוא בחינת הארת הרצון, שהוא למעלה מן הכל כי השגת "מה", הוא השגת האין סוף עצמו שהוא מעל למלאכי השרת כולם וכולי. והשכל הזה של השגת מה, הוא בחינת תכלית הידיעה שהיא מושגת בבחינת רצוא ושוב כידוע. וזה בחינת תכלית הידיעה כי תכלית הידיעה אשר לא נדע כי השגות אלו המקיפים, שהם בחינת שעשוע עולם הבא זה בחינת: "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך" כי הם הם רב טוב הצפון וטמון וסתום מעין כל וזהו: "מה רב טובך" מה דיקא כי הם בחינת מה, בחינת "מה חמית מה פשפשת" בחינת 'תכלית הידיעה אשר לא נדע' וכאשר הצדיק חוזר מהביטול שלו בבחינת מה, אל השכל שלו. אז השכל שלו הוא כמו השכל של מלאכי השרת. אך בשעת ביטול הוא מעל למלאכי השרת. ועל ידי הרשימו ... אבל זה עניין אחר... ***** בהמשך לנ"ל, ראה גם כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=111&PID=295#295 לגבי 3 סוגים של תורות. וההשגה של בחינת מה, היא התורה שלא נתנה אפילו לא לדרוש. ...

... שהם נראים על הסכין היפה כנ"ל וכן איתא במדרש שכליך רמז על כלים של בית המקדש כמו שאמרו שם: 'כליך זה בבל' שנאמר: "ואת הכלים הביא בית אוצר אלהיו" נמצא שכליך מרמז על כלים של בית המקדש "בקנאו את קנאתי" בחינת הצדיק שאינו מקנא שום צדיק לא בעולם הזה ולא בעולם הבא רק אותו לבדו יתברך. ...

... וזה צריך לנסע ולמצא צרך פרנסתו שם, וכיוצא בזה ולמה לא נותנין לו תכף, בשעה שמבקש פרנסתו, מזמן? והתרוץ: דע, שכל הפרנסה של ישראל צריכין לקבל על ידי המלך ... והכלל שצריכין לראות את המלך בבחינת: "מלך ביפיו תחזינה עינך" ... שבאה בעתים מיחדים כי לכל סיבה צריכה עת מיחד, עד שתצא הפרנסה אליו ועל כן לא יבוא לראות את המלך בקטנותו, רק ביפיו כנ"ל כי אין נותנין לו הפרנסה תכף רק בעת מיחד באפן שלא יראהו רק ביפיו, בבחינת: 'מלך ביפיו' וכו' כי על ידי ...

... נמתקים הדינים כי יש שלש הויות, שהם בחינת שלש ידים יד הגדולה יד החזקה, יד הרמה ויד ימין זה יד הגדולה ויד שמאל, זה יד החזקה ובשעת הכאה שנתחברים יחד זה בחינת יד רמה והדבורים היוצאים, הם יוצאים מהגרון גימטריא שלש פעמים אלהים והם נמתקים על ידי שלש הויות וזה פרוש "נפשי בכפי תמיד" וכו' 'נפש', זה בחינות דבור "נפשי יצאה בדברו" הינו ... מבטל המחלקת כי כל המחלקת נמשכים מבחינת קרח על אהרון שהם בחינת שמאלא וימינא ועל ידי מחאת כף, נכללים שמאל בימין, וימין בשמאל ונעשים אחדות . "האירו ברקיו תבל ראתה" תבל, זה בחינות מחאת כפים כי ימין זה ע"ב, ושמאל זה רי"ו ועל ידי שנכללים ... גימטריא רי"ו ושלשה פעמים ע"ב, זה בחינת כהן גדול וכהן הדיוט, וסגן הכהן ועל ידי שנתראה תבל, הינו מחאת הכפים על ידי זה "האירו ברקיו" נתתקן המחלקת הנקרא ברק: "ויצא כברק חצו" וחץ לשון מחלקת "וישטמוהו בעלי חצים", ... בתפילה, נמתקין הדינין כי יד הוא בחינת הויה יוד אותיות וד' אותיות ועל ידי ג' הידים, שהוא ג' הויות, נמתקין הג' אלהים, שהם הדינין היוצאין מהגרון, שהוא בגימטריא ג' אלהים. והוא סגלה לזכרון, כמו שכתוב: "נפשי בכפי תמיד" 'נפשי', הינו בחינת תפילה: "נפשי יצאה בדברו" "בכפי תמיד", הינו כשמכה כף אל כף בשעת התפילה על ידי זה, "ותורתך לא שכחתי" כי השכחה הוא מחין דקטנות, בחינת אלהים וכשממתיק הדינים כנ"ל, אזי הוא במחין דגדלות, ואין לו שכחה ותורתך לא שכחתי, ראשי תבות של"ו דהינו על ידי שממתיק ג' אלהים, בג' הויות כנ"ל, אין לו שכחה וזה דיקא בשעת ...

... מלעבר על "אל תהי בז לכל אדם". אבל מי שיש לו אמונה בשלמות, והוא גם כן שומר הברית ומקים "אל תהי בז לכל אדם", אין רפואתו תולה בחלקי עשבים המיחדים לחולאתו, אלא נתרפא בכל מאכל ומשקה בבחינת "וברך את לחמך" וכו', ואין צריך להמתין עד שיתרמו עשבים המיחדים לרפואתו. ו. עקר הישועה הבאה אינה אלא על ידי אמונה, ומדת אמונה היא לפי מנהיגי הדור. ז. כשהולך מרב לרב, ...

... כל הזמן והמקום וכל השינויים שיש בעולם, הם כולם בחינת התאוות והרצונות של השי"ת עצמו! כי כל קיום העולם כולו בכל רגע ורגע לפרטי פרטים, כולו הוא בחינת התאוות של השי"ת וכולי. והדבר הזה נכון לפרטי פרטים ממש. היינו כי כל פרט ופרט מפרטי הבריאה, הוא כולו בחינת רצון ותאווה של השי"ת. אך יחד עם זאת, אצל השי"ת לא שייך תאווה, כי כל תאווה היא בחינת חסר, כי אין תאווה אא"כ יש חסר. והשי"ת אינו חסר דבר כי הוא השלמות כמובן. וגם שאצל ... שום שינוי כלל. והצדיק האמת הוא תמיד בדבקות של בחינת לפני הבריאה ממש שהיא מעל הזמן ומעל המקום. אך כלפי חוץ מצד הגוף ומצד החיות של ... העולם תלוי בתאוות שהן נפרדות ושונות זו מזו, שזו בחינת המחלוקת שהיא הכרחית לבריאת העולם. אלא שיש גם את בחינת המחלוקת דקדושה, דהיינו הבחינה הנ"ל שהאדם עובר ומשתנה מרצון אל רצון, אך בפנימיות ... אנושי זה לא נתפס. אך בשכל הנקנה זה אפשרי. כי זה בחינת בריאת העולם והצמצום של השי"ת, שהוא כולו אחד גם אחרי הבריאה וכולי... * ובאמת מצד ... ח"א - תורה יג - להמשיך השגחה שלמה 'מורי' זה בחינת "מרת נפש" בחינת: "ונפשה מרה לה" זה בחינות פגם הנפש פגם הרצון כשרוצה דבר תאוה זה הרצון הוא פגם ... חסר דבר, למרות שיש לו רצונות משתנים וכולי... בבחינת הקבצן החרש שלעולם הוא אינו חסר דבר. ראה כאן ... תפילה * אך אצל הצדיק האמת כל התאוות שלו הן לא בחינת עונש אלא בחינת שכר. כי אצל הצדיק האמת התאוות שלו מצטיירות אצלו בצורה אחרת, משום שהכלי והגוף שלו ... אינו אלא מהתנוצצות האותיות שבאכילה ושתיה בבחינת: "ויאכל וישת וייטב לבו" "וייטב לבו" הינו בחינת התנוצצות האותיות של ל"ב אלהים שבמעשה בראשית שיש בכל דבר ... ומשם צריכין שתהיה עקר ... מקדם תוכל עתה לזכר ולעלות ולחזר למדרגתה וזה בחינת: "מבשרי אחזה אלוה", 'מבשרי' דיקא הינו על ידי בשר הגוף 'יחזה אלוה', הינו השגות ... השגות עליונות שהנשמה משגת תמיד כנ"ל אז הוא גם בבחינת העניין של הארת הרצון שיש אצל הצדיק בשעת האכילה הגשמית דייקא, כמובא כאן ... בלי שום ידיעה שלא ידע כלל מה הוא רוצה. שזאת בחינת תכלית הידיעה שלא נדע ממש, שהוא בחינת רעווא דרעווין בחינת הסתלקות משה וכולי, שלכל זה זוכה הצדיק בשעת האכילה דייקא... והוא גם בחינת מ"ש כאן breslev.eip.co.il/?key=210 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לג - ויחד יתרו על ... נעשה יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה אפין באפין בבחינת: "ויאמר בעז לרות לעת האכל גשי הלם" 'לעת האכל' דיקא הינו על ידי האכילה 'גשי הלם' דא יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה בחינת: "ויגש אליו יהודא" 'דא תקרבתא מלכא במלכא' רק האכילה צריך להיות מאוכל אחר שנתברר, ... ינהגם כי הארת הרצון היא בשעת האכילה דייקא, שהיא בחינת החיות של העולם עיין שם. * תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה ? חלק 4. ...