... להוכיח אזי אדרבא, הוא מוסיף ונותן ריח טוב בהנשמות על ידי תוכחתו כי התוכחה צריכה להיות בבחינת התוכחה של משה, שהוכיח את ישראל על מעשה העגל שעל ידי תוכחתו נתן בהם ריח טוב בבחינת: "נרדי נתן ריחו", הנאמר על מעשה העגל עזב לא נאמר, אלא נתן, כמו שפרש רש"י שם וכמו ... זכרונם לברכה, בגמרא כי על ידי תוכחה של משה על מעשה העגל הוסיף ונתן בהם ריח טוב, שהוא בחינת מזונא דנשמתא כי עקר יניקת הנשמה היא מהריח כנ"ל כי על ידי קול המוכיח שהוא ראוי על ידי זה הוא נותן ריח טוב בהנשמות שהוא בחינת מזונא דנשמתא כנ"ל כי יש מזונא דנשמתא ומזונא דגופא ועל ידי מזונא דגופא נחלש מזונא דנשמתא כי על ידי מזונא דגופא, דהינו על ידי אכילה ושתיה על ידי זה מגדילין את בחינת עקב דסטרא אחרא בבחינת: "אוכל לחמי הגדיל עלי עקב" כי על ידי האכילה נתחזקין העקבים והרגלין בבחינת: 'דק בככי ותשכח בנגרי' ואז כשנתגדל, חס ושלום, עקב דסטרא אחרא על ידי זה נחלש, חס ושלום, בחינת עקב דקדשה שהוא בחינת: "עקב ענווה יראת ה'" שהיא בחינת ריח בבחינת: "והריחו ביראת ה'" שהוא מזונא דנשמתא והתקון לזה הוא על ידי בחינת קול כי בחינת קול הוא משקה את הגן, ששם גדלים כל הריחות והיראות בבחינת: "ונהר יצא מעדן להשקות את הגן" 'נהר היוצא מעדן' וכו' זה בחינת קול בבחינת: "נשאו נהרות קולם" וזה בחינת: "את קלך שמעתי בגן ואירא" כי זה הקול משקה את הגן שעל ידי זה גדלים שם כל הריחות שהם בחינת יראה כנ"ל שזהו בחינת מזונא דנשמתא כנ"ל כי על ידי זה הקול נכנע בחינת עקב דסטרא אחרא כי זה הקול הוא בחינת: "הקל קול יעקב" ועל כן זכה יעקב לבחינת הריח בבחינת: "ראה ריח בני כריח שדה", הנאמר ביעקב והוא מכניע עקב דסטרא אחרא, בבחינת: "וידו אוחזת בעקב עשו" וזה הקול הוא בחינת קול המוכיח הראוי בבחינת: "הרם כשופר קולך והגד לעמי פשעם" וכו' כי המוכיח שרוצה להוכיח את ישראל ולהגיד להם ... הקול משקה את הגן וכו' כנ"ל וזהו: "הרם כשופר קולך" כשפר דיקא כי זה הקול המשקה את הגן, שהוא בחינת "ונהר יצא מעדן" הוא בחינת קול הנגון של השיר שיתער לעתיד כשיחדש את עולמו שהוא בחינת שיר פשוט, כפול, משלש מרבע כשפר ראשי תבות: פשוט, כפול, שלוש, רבוע שהוא בחינת השיר שלעתיד שהוא

... אביו בתנועות של חן ורחמים ואף אם נדמה להאדם שלפי מעשיו אינו כבן לפניו יתברך עם כל זה הלא השם יתברך קראנו בנים כנ"ל [כי בין כך ובין כך קרויים לך בנים] ואם עתה הוא מגרש אותי חס ושלום, מבחינת בן הטוב בעיניו יעשה עלי לעשות את שלי לעשות עצמי כבן כנ"ל ומה טוב כשיכול לעורר לבו בתחנונים עד שיבכה ויוריד דמעות כבן לפני אביו ושמעתי מעשה מזקני רבי נחמן זכרונו לברכה ...

... ישראל, שטעם באמת טעם ארץ ישראל, הוא יכול להכיר באחר, אם היה אצל צדיק [אמתי] על ראש השנה אם לאו. כי מי שזוכה להיות אצל צדיק אמתי על ראש השנה, אזי בכל מקום שהאיש הזה מסתכל, נעשה אותו האויר בחינת אוירא דארץ ישראל, ועל כן מי שיודע מטעם ארץ ישראל, כל אחד כפי ערכו, הוא מחיב להרגיש ארץ ישראל, כשפוגע ומתועד יחד עם זה האיש, שהיה אצל צדיק אמתי על ראש השנה, כי על ידו נעשה האויר בבחינת ארץ ישראל כנ"ל. ...

... כשהלבנה מקבלת חדושים מן השמש, וזה בחינת כשנושאין הארון אל בית שמש, ואזי כל החיות נושאי הכסא עושין נגון חדש בחינת: "מזמור שירו לה' שיר חדש", שזהו השיר, ששרו פרות הבשן וזה בחינת מטה ושלחן וכסא ומנורה, הם תיקונהא דשכינתא ובחינת הגן, כי אדם הראשון נתגרש מן הגן, ושבת אגין עלוהי, כמובא ושבת הוא בחינת מלך שהשלום שלו, בחינת האדם הנ"ל, שהוא מלך, שהיה שלום בימיו, ועל כן עמד ...

... הכיר את בוראו' והיה הולך תמיד מדרגא לדרגא ומי שהוא בבחינה זו, הוא מפסיד על ידי הזריזות כי כשהוא זריז גדול ורץ בזריזות ממצוה למצוה אזי הוא מפסיד על ידי זה את בחינת הקדשה מה שהוא בין מצוה למצוה כנ"ל כי על ידי זה הזריזות ...

... לדרך פעמיו כי יקרא דשבתא הוא כי בחל שיש שליטת החיצונים כשהאדם עושה מצוה, אזי יונקת הקלפה מהרגלין של המצוה כי כל מצוה היא קומה שלמה ואזי אין להמצוה ההיא בחינת רגלין לעלות בהם ולילך לפני הקדוש ברוך ...

... מה שאי אפשר לספר לחברו כלל כי שמחת יהדותנו, מה שזכינו להיות מזרע ישראל ולהאמין בו יתברך הוא לכל חד כפום מה דמשער בלבה ואי אפשר לספר לחברו כלל כמו שמבאר אצלנו כמה פעמים בפרט בחינת הדבקות שמרגישין בשעת השמחה אפילו הפחות שבישראל זה אי אפשר לספר כלל] כי חפצו ורצונו ...

... לקבל אור השמש כלל וכן התלמיד והרב, הם בחינת חמה ולבנה כמבאר במקום אחר ואם התלמיד יש לו פנים, הינו בחינת אנפין נהירין, בחינת מראה מלטשת אזי יכול לקבל פנים, לקבל אור פני הרב ואזי ראוי שהרב, יתראה עצמו בתוך פני התלמיד המקבל פניו כמו בכל מראה מלטשת, שכל העומד כנגדה רואה את עצמו בתוך המראה כן ... יש להתלמיד פנים, הינו אנפין נהירין, שהם בחינת מראה מלטשת כנ"ל אך אם אין לו פנים, הינו שהוא בחינת אנפין חשוכין אזי אין יכול לקבל פנים, כנ"ל לענין חמה ולבנה ובודאי אין מתראה בתוכו פני הרב כמו העומד נגד כל דבר עב וחשוך ועל ידי זה אפשר לדעת, אם הוא משקע בתאוות ממון כי אם אין רואה את עצמו בו יודע שהוא בבחינת אנפין חשוכין, שהוא בחינת המשקע בתאוות ממון כמבאר במקום אחר וכן כל אחד נגד חברו, אפשר לו לדעת על ידי זה כי כל אחד שיצא מתאוות ממון יותר מחברו, נקרא כנגדו צדיק, כמבאר במקום אחר וזה שכתוב: פנים בפנים וכו' הינו בשעת מתן תורה היו ישראל בבחינת אנפין נהירין והיו יכולים לקבל פנים דקדשה הינו שיתראה בתוכם פנים דקדשה כנ"ל וזהו פנים בפנים, שפנים דקדשה היה בתוך פניהם, בחינת קבלת פנים כנ"ל דבר ה' עמכם שהדבור היה מדבר עם כל אחד ויוצא מכל אחד מישראל מאחר שנכלל בתוכו פנים דקדשה כנ"ל אך מי שהוא עזות פנים, אין לו פנים דקדשה ואינו יכול לקבל פנים ...

... השונאים לעשות כנגדם שזהו בחינת שחותר גם כן כמו השונא שעל ידי זה יבוא למבקשו בקל אבל על ידי בחינת עפר בחינת "ונפשי כעפר" כנ"ל על ידי זה מפיר מחשבת השונא כנ"ל ואזי כורה שחת בה יפל כי נופל ונשאר בהשחת שכרה על חברו ... עליו עפר כנגדו כנ"ל על ידי בחינת ונפשי כעפר כנ"ל. וכל זה כשהחולקים הם רשעים אבל כשחולקים עליו צדיקים, בודאי כונתם הוא רק לטובה שמרימין ... וכו' כי יש תמר בקדשה בחינת "צדיק כתמר יפרח" וכנגדו תמר בסטרא אחרא בחינת 'שאור בככותבת' וכותבת היא תמרה, הינו התמר שבסטרא אחרא כי שאור הוא כללות ותקף הדינים, כי הוא בחינת אלהים ברבוע ובמלוי כמובא ועל כן נקרא תמר לשון תמורה הינו הסטרא אחרא שהיא נקראת תמורה כי תמורת חכמה ... שבקדשה כי הסטרא אחרא הוא בחינת מחלקת ושרשם מחלקת שבקדשה ואין הדין נמתק אלא בשרשו ועל כן על ידי מחלקת של צדיקים שהיא מחלקת שבקדשה על ... אחרא על ידי המחלקת שהיא בחינת המתקת הדינים בשרשן נמצא שמחלקת של צדיקים היא טובה גדולה רק מחמת שמשם נשתלשל ונאחז הסטרא אחרא והדינים ... של צדיקים שהם אחים ורעים בחינת תרין רעין דלא מתפרשין כי בודאי הם אוהבים גדולים וכשהם יקומו עלי תשמענה אזני צדיק כתמר יפרח שלא ישמע מן ... הטובות שעושין לו בזה שהוא בחינת "צדיק כתמר יפרח" בחינת המתקת הדינים כנ"ל ולא יטעה, חס ושלום, שהיא מחלקת גמורה, חס ושלום, כנ"ל כדי שלא לתן להם אחיזה בזאת ... מחלקת, אזי נקראת ארץ כנען בחינת 'כאן עני' כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: על פסוק "ולא יהיה כנעני" 'אין כאן עני' נמצא כנען הוא בחינות ... וכו' כי אזי נקראת בחינת ארץ כנען כנ"ל אבל כשיש שלום אזי היא נקראת בחינת ארץ סתם ואזי היא בחינת "ארץ נתנה יבולה" שנותנת כחותיה לכל יבול הארץ, ואזי יש כח לכל הרפואות כנ"ל ועל כן אותיות אייר ראשי תבות ... כי אזי הם כל הרפואות שהם בחינת שלום בחינת ארץ נתנה יבולה כנ"ל שהוא הפך המחלקת, שהיא בחינת ארץ כנען כנ"ל ודע שעקר כבוד שבת היא האכילה, כמו שכתוב "אכלוהו היום" כי אכילת שבת יקרה מאד, כי הוא כלו ... חלול שבת הוא בחינות חלל, בחינת הסתלקות, בחינות "כי ימצא חלל באדמה" 'ומי שמתה אשתו הראשונה פסיעותיו מתקצרות' כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה ושבת היא בחינת אשתו ראשונה, כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . שאמרה שבת לפני הקדוש ברוך הוא לכל נתת בן זוג ולי לא נתת ... שבת שמשם מקבלין כח הרגלין בבחינת: 'דוק בככי ותשכח ברגלין' שעל ידי האכילה מקבלין הרגלין כח ואזי נעשה מפעמי הרגלין, שהם רק שביל דקיק, ... ונעשה מהם דרך כבושה בבחינת "וישם לדרך פעמיו" כנ"ל ועל כן על ידי אכילת שבת נתתקן חלול שבת, שהוא בחינות פסיעות קצרות כנ"ל כי על ידי ...

... להשכינה אזי השכינה, מקבלת הלמוד התורה ומעלה להשם יתברך ונמשך מזה שפע הינו שפע רוחניות ושפע גשמיות כי בהתורה יש אש ומים וכשהשכינה שהיא בחינת אמצעי מקבלת התורה אזי עולה כח האש למעלה ונמשך ממנו שפע למעלה, לכל העולמות ולכל המלאכים ושרפים וכו' וזה הוא שפע רוחניות וכח המים נעשה מזה שפע גשמיות, ויורד לזה העולם וזה הוא בחינת ימין ושמאל שיש בהתורה, הינו "ארך ימים בימינה ובשמאלה עשר וכבוד" כי ארך ימים הוא לעולם שכלו ארך כמו שאמרו רבותינו, זכרונו לברכה והוא בחינת שפע רוחניות שהיא בחינת ימין שזאת השפע היא לעולם שכלו ארך, שהם עולמות העליונים ועשר וכבוד שהוא שפע גשמיות היא בחינת שמאל אך לא כל אדם זוכה לזה שיהיה למודו עולה להשכינה כי לזה צריך שיהיה אדם יקר ושיהיה למודו רק להשכינה, הינו לאוקמא שכינתא מעפרא ולא כל אדם זוכה ללמוד זה ... חדשים, ויוכל להשיג השגות מזה וחדושין דאוריתא ולקטנים שאינם יכולים להשיג ולחדש, מגיע להם מזה התעוררות חדש וחשק נמרץ להתורה שהוא גם כן בחינת חדושין שנתחדש החשק וההתעוררות אצלו וזה כשמגיע לבני אדם כשרים והגונים אך כשמגיע לבני אדם שאינם כשרים אזי נעשה הפך מזה, שנעשה אצלו מאלו התורות ל"ט מלאכות שמגיע לו אדרבא חשק נמרץ והתעוררות חדש ליגיעות וטרחות ועבודת העולם הזה שהוא ההפך ממש מט"ל תורה הינו ל"ט מלאכות שהוא בחינת: "בזעת אפך תאכל לחם" וזה הוא בחינת ימין ושמאל שיש בהתורה כנ"ל הינו כשמגיע לאדם כשר נעשה מזה טל תורה כנ"ל, הינו בחינת ימין ולהפך נעשה ל"ט מלאכות זה הוא בחינת שמאל כי בלמוד התורה העולה להשכינה נעשה מהימין ושמאל מאש ומים שפע רוחניות ושפע גשמיות ובזה הלמוד שאינו יכול לעלות אל השכינה כנ"ל ונתפזר באויר כנ"ל נעשה ... מוציא דבור מפיו על כל זה בשעה שיושב על הספר ומעין יוצאים הבלים ואדים ממנו ויש בהם חמימות ולחות כידוע בטבע ואלו ההבלים והאדים שיוצאים הם בחינת אש ומים וכשאינם יכולים לעלות אל המקום הצריך להם ואזי בלילה מכה עליהם הנ"ל, הינו בחינת הגרדיני נימוסין וכו' שיוצאין בלילה כנ"ל ונתפזרים באויר, ובני אדם שואבין מהאויר ואזי שואב כל אחד מכחות התורות האלו שנתפזרו באויר וכן באמת טל בגשמיות יש ... להם ומגיע מזה דבר ומיני חלאים, חס ושלום נמצא שיש בהטל שני כחות, להמית ולהחיות כנ"ל כן נעשה מהתורות הנ"ל על ידי בחינות הנ"ל, שהם ממש בבחינת הטל הגשמי, נעשה מזה ט"ל [אחר שאמר תורה הזאת, ענה ואמר אבל לא מצאתי מקרא או איזהו מאמר רבותינו, זכרונם לברכה למצא בו דברים אלה אפשר ימצא אחד שיוכל למצא ...