... זאת אולי גם הם יפרדו ממני. ושוב קרא אותי הזקן הנ"ל לדבר עמי והלכתי עמו והתחיל שוב לדבר כנ"ל איך עשית כזאת, איך אין לך בושה. הא אפילו בגיהנום לא יהיה לך מקום ...

... שבר גדול באין מרפא. צח. לא טוב לשני בני אדם ששמותיהן שוים, שידורו בדירה אחת. צט. על ידי עצבות מעורר הדין. ק. על ידי הבושה נמתק הדין. קא. צריך להודיע צערו לרבים. קב. כשנתן רשות למשחית, אין מבחין בין צדיק לרשע, ולא עוד ...

... את המלך מצערו ונתישב כך: הלא בושה חשובה כמו מיתה וצוה להשר של התפיסה להכניסו לפני המלך ואמר אל המלך: האמת ידעתי כי צערך גדול מצערי אך אי אפשר לך לעבר על חק ודת המלכות בכן זאת העצה ... שיביש אחד אותי ברבים, והבושה חשובה כמו מיתה על כן תראה להוציא מהשבויים גזלן אחד שדינו להרגה ואני אתגרה בו עד שיכעס עלי ויבזה אותי ויכה אותי ברבים ויגיע לי מזה בושה גדולה ויהיה נחשב כמו מיתה ואחר כך יקחו את הגזלן החיב מיתה בלא זה וימיתוהו כדינו והעולם יהיו סוברים שבשביל שבזה עבד המלך החביב נהרג ולא יתחלל כבוד ... מה שהיה חיב להסתלק ונתחלף על בושה זו אך אף על פי כן אין זה כבוד שמים שלא לקח נקמה מזה שבזה עבד המלך החביב לו מאד ולענש את זה שבזה את הצדיק בשביל זה גם כן לא ניחא קמה כי גם ענוש ...

... "במפלא ממך אל תדרש, ובמכסה ממך אל תחקר" וזה בחינת: "כבוד אלהים הסתר דבר" בחינת כתר והוא"ו שבתוך האלף, הוא רקיע, שמים, אש ומים בחינת הבושה שנשתנה פניו לכמה גונין וזה בחינת רקיע כלליות הגונין ונעשה על ידי זה אדם לשבת על הכסא כמו שכתוב: "ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה" 'כי לית אדם בלא אל"ף' וזה אותיות אדם, אלף דם. הינו על ידי דם לה', נעשה אל"ף ונעשה אדם לשבת על הכסא כי הוא"ו שבתוך האלף הוא רקיע, כלליות הגונין, הינו הבושה, כנ"ל והנקדה התחתונה היא השתיקה והדמימה כמו שכתוב: "והארץ הדם רגלי" וזה בחינת חיריק, בחינת: "ותחת רגליו" והנקדה העליונה הוא כסא דמתכסיא בחינת ...

... חלק שני א. כשעושה אדם איזהו דבר באמונה ונכשל באיזה מכשול, יבטח שהקדוש ברוך הוא יצילו, והקדוש ברוך הוא הזמין לו את המכשול כדי שיעשה דרך כבושה לבניו בזאת המכשול, שינצלו ממנו. ב. מי שנשמר מהרהורי עבודה זרה, זוכה בכל פעם לבטחון עד שאינו דואג מה יאכל למחר, והוא במדרגת "ברוך ...

... מפגם שמחת יום טוב ועל כן מתביש כי עבודת אלילים נקרא בשת 'והמבזה את המועדות כאלו עובד עבודת אלילים' על כן באה עליו בושה ולפעמים הוא לו לכפרה ולפעמים אין נתכפר לו בזה רק כדי להזכירו שישוב. ...

... כן עשה עמנו חסד וקבע יום הדין ראש השנה בראש חדש שאז כביכול הוא יתברך בעצמו מבקש כפרה בבחינת: 'הביאו עלי כפרה', הנאמר בראש חדש ועל כן אין לנו בושה ביום הדין לבקש כפרה מאחר שהוא יתברך בעצמו מבקש אז כפרה, כנ"ל גם על ידי שהשם יתברך בעצמו כביכול בא לידי זה שיצטרך לומר: הביאו עלי כפרה הינו שעשה דבר שהצרך להתחרט עליו ולומר: הביאו עלי וכו' על כן אין לנו בושה לבוא לפניו בחטאינו לבקש עליהם כפרה ולהתחרט עליהם כי גם הוא יתברך עשה דבר שהצרך להתחרט ...

... הסתלקות הילד הנ"ל, כל לבבי נשבר ונתק ממקומו. והתחילו הדמעות הקדושות לירד על לחייו ותכף ומיד נשמטו מלפניו מעצם הבושה שנפל עליהם על שראו בכיתו בפניהם עד שנדמה להם כאלו נהפך כל העולם ונחרב. וכבר מבאר במקום אחר ברמז ...

... הוא הדבור ומבאר הנמשל ממילא לענין מה שקשה על האדם לדבר לפני השם יתברך או לפני הצדיקים האמתיים מה שבלבו וכל זה מחמת בושה וכבדות שלו שאין לו עזות דקדשה בודאי הוא שטות גדול כי הלא הוא רוצה לכבש בדבורו מלחמה חזקה שהוא מלחמת היצר ועכשו ...

... ועל ידי זה נעשה תשובה כי עקר התשובה היא על ידי הבושה ועל ידי זה המנהיג בחינת משה שהוא מסתכל בכל אחד ואחד ומתנוצץ מחו וזוכה לבאורי התורה, דהינו לחדושין דאוריתא על ידי זה נמשך בושה על כל אחד ואחד ואז רואה כל אחד את בשתו וכלמתו כי עברה היא בודאי בושה גדולה כי עברה אינה ראויה כלל לישראל ובודאי אין נאה כלל לישראל שיהיה לו עברה, חס ושלום אבל גם מצוה, כשרוצין לעשות איזה מצוה ראוי שיהיה לו גם כן בושה גדולה כי איזה זכות יש לו שיזכה לעשות המצוה ואיך יעז פניו לכנס בהיכל המלך לעשות מצוה וישער בדעתו ... בעצמה יקרה מאד אשר אין לשער ובודאי ראוי שיפל עליו בושה גדולה כשבא לעשות איזה מצוה כשיסתכל על עצמו ויראה שהוא רחוק מאד מהשם יתברך ואין לו שום זכות שיזכה לעשות מצוה ואם היה להאדם בושה היה מתביש אפילו לקח המאכל, להושיטו לפיו כי 'מאן דאכל דלאו דילה בהית לאסתכולי באפה' ומאחר שאין לו ... יש לו להתביש אפילו להושיט המאכל לפיו אבל עקר הבושה נמשך על ידי המנהיג הנ"ל בחינת משה שממשיך באורי התורה לכל אחד על ידי זה נמשך בושה על כל אחד כמו שבשעת מתן תורה שהמשיך משה התורה לישראל נאמר שם: "ולבעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו" ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה . 'זה הבושה' וזהו: "לבלתי תחטאו" דהינו שיהיה להם בושה לבלי לעשות חטא ועוון, חס ושלום וגם אפילו 'לבלתי תחטאו' לבלי לעשות עברה צריך שיהיה גם כן יראתו על פניו, דהינו בושה כי אפילו כשעושין מצוה, צריך שיהיה לו גם כן בושה גדולה כנ"ל כי איך באים לחטף התפילין שהם כתרי דמלכא ולהניחם פתאם על הראש בודאי ראוי שיהיה לו בושה גדולה כשבא לעשות איזה מצוה וזאת הבושה נמשכת על ידי באורי התורה על ידי המנהיג הנ"ל כמו שהיה בשעת מתן תורה כנ"ל ועל כן בשעת מתן תורה זכו ... ועל כן נמשך עליהם קדשה ופרישות גם כן וכשזוכין לבושה, אזי רואה כל אחד את רחוקו מהשם יתברך איך הוא רחוק מאד ממנו יתברך ונופל עליו בושה גדולה ועל ידי הבושה עושין תשובה כי עקר התשובה על ידי הבושה ותשובה הוא בחינת חיים, בחינת: "והשיבו וחיו" בחינת חיים נצחיים של עולם הבא בחינת שבת, בחינת: 'טועמיה חיים זכו' כי היראה והבושה, דהינו בחינת תשובה הוא בחינת שבת, בחינת חיים נצחיים של עולם הבא כנ"ל ועקר החיים הוא להשפלות של כל ... חדושין דאוריתא כנ"ל ועל ידי באורי התורה זוכין לבושה ותשובה כנ"ל וזהו:באר חפרוה שרים זה בחינת בושה כמו שכתוב: "וחפרה הלבנה ובושה החמה" כי על ידי באורי התורה הנ"ל, בחינות באר, זוכין לבושה כנ"ל וזהו: חפרוה שרים, הינו שרים הנ"ל בחינת שרי אלפים שרי מאות וכו' כנ"ל כרוה נדיבי העם נדיבי העם ... 'באר חפרוה שרים' כנ"ל וזהו: משם חפר אכל בחינת בושה כנ"ל כי על ידי באורי התורה על ידי זה זוכה לבושה כנ"ל וזהו: "משם חפר אכל" כי הוא מתביש להושיט האכל לפיו, על ידי הבושה שבאה אליו כנ"ל למרחוק עיניו יביטו הינו שרואה ומביט איך הוא רחוק מהשם יתברך כנ"ל ועל כן יתרו דיקא ... זוכין לגדלה וזוכין לבאורי התורה ועל ידי זה באין לבושה ותשובה ועל ידי התשובה, שהיא בחינת חיים נצחיים חוזר ונחיה השפלות של כל אחד כי עקר התחיה הוא ... שבא אצל צדיק אמתי ושומע מפיו תורה ראוי שימשך עליו בושה ושפלות גדול מאד וזה סימן שהיה אצל צדיק אמתי כשנמשך עליו בושה ושפלות על ידי ששמע מפיו איזה דבר תורה כי על ידי התורה שממשיך הצדיק האמתי על ידי זה נמשך בושה, כמו שהיה בשעת מתן תורה כנ"ל ועל ידי ה